פלוני נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 4.7.2017, בע"פ 21125-05-17, אשר ניתן על ידי כב' הרכב השופטים: ת' בזק רפפורט; מ' בר-עם; ו-ע' כהן. בגדרו של פסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בירושלים, בת"פ 46261-11-13 (כב' השופט הבכיר מ' כדורי), מיום 19.9.2016, ועל גזר דינו מיום 27.3.2017.

הליכים קודמים ורקע נורמטיבי

2. המבקש הורשע, במסגרת ת"פ 8004/97 (כב' השופט ב' אזולאי), אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בין היתר, בביצוע מעשים מגונים בשתי קטינות, לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); ובעבירה של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349 לחוק העונשין, וזאת ביום 22.3.1999. בתאריך 5.1.2000, נגזרו על המבקש 24 חודשי מאסר, מתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי. ערעורו של המבקש על פסק הדין נדחה על ידי בית משפט זה, במסגרת ע"פ 826/00‎ ‎ פלוני‎ ‎נ' מדינת ישראל (13.7.2000).

3. ביום 8.7.2015, הוגש נגד המבקש כתב אישום, מושא בקשה זו, לפיו הוא עבד במשך כשנה, במהלך שנת 2011 ועד ליום 22.1.2012, כאחראי וכמדריך חוגי שחייה לילדים ולמבוגרים בבריכת השחייה בבית"ר עילית. עוד נטען בכתב האישום, כי במשך כשנתיים, החל משנת 2011 ועד לחודש ספטמבר 2012 שימש המבקש כמדריך בחוגי שחייה לילדים בכיתות ה' וכמדריך ב"חוג של בנות", בבריכות השחייה בישוב רימונים ובעיר בית שמש. בחודש ספטמבר 2012, לאחר שעלתה טענה בדבר עברו של המבקש, הוא התבקש להציג תעודת יושר במקום עבודתו. המבקש לא עשה כן, טען כי נסע לחו"ל, והפסיק להתייצב לעבודה. לאור עובדות אלו, הואשם המבקש בשלוש עבירות על סעיף 2(ב) לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד קטינים, התשס"א – 2001 (להלן: החוק או החוק למניעת העסקה).

4. כאן המקום ליתן סקירה קצרה של ההיסטוריה החקיקתית, הנוגעת להוראות התחולה של החוק למניעת העסקה, דבר הנחוץ להבנת טענותיו של המבקש ושל ההחלטות שניתנו בעניינו.

           ביום 1.3.2003, נכנס לתוקפו החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, התשס"א – 2001 (ס"ח 1804, 509). ההוראה המרכזית בחוק אוסרת על בגיר, שהורשע בעבירות מין, לעבוד במוסדות המנויים בו, ונאסר על מעסיק באותו מוסד לקבלו לעבודה (סעיף 2). סעיף 1 לחוק מגדיר מהי עבירת מין, ואין מחלוקת כי הרשעתו הראשונה של המבקש עניינה בעבירות מסוג זה. סעיף 15 לחוק, כנוסחו דאז, קבע הוראת מעבר האומרת, כי "הוראות חוק זה יחולו על בגיר שנידון  לשנת מאסר בפועל או יותר בשל עבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר, אם הורשע בעבירה כאמור, בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של חוק זה" (ההדגשות שלי – א.ש.). במילים אחרות, מי שהורשע בעבירת מין, החל מיום 1.3.1998 ועד למועד תחולתו של החוק; נדון לשנת מאסר בפועל או יותר (בשל עבירה שביצע בהיותו בגיר); ומעוניין לעבוד במוסד המנוי בו, החל מיום 1.3.2003, לא יוכל לעשות כן.

           במסגרת תיקון מס' 2 לחוק, מיום 1.4.2005 (חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה – 2005, ס"ח 1975, 100) שוּנה שמו של החוק לשמו כיום, והוספו להגדרת "מוסד" גם מקומות בהם שוהים בעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית (ראו דברי ההסבר להצעת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה – 2005, ה"ח הכנסת 59, 40). אשר לתחולת הוראות החוק בנוסחו החדש, התקבל סעיף 15(ב) לחוק, הקובע כי "הוראות חוק זה, כנוסחו לפי חוק למניעת העסקה של עבריני מין במוסד המכוון למתן שירותלקטינים  (תיקון מס' 2), התשס"ה – 2005 (בחוק זה – תיקון מס' 2), יחולו על בגיר כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שהורשע בעבירה בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2.״ בהתאם לסעיף זה, האיסור על ההעסקה במוסדות בהם שוהים בעלי מוגבלויות חל על מי שהורשע בעבירת מין, החל מיום 1.4.2000 ואילך.

           תיקון מס' 4 לחוק, מיום 1.2.2008, הרחיב את תחולת החוק גם על מי שהורשע בעבירת מין, ללא תלות בעונש שהושת עליו בגין עבירה זו (החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח – 2007, ס"ח 2015, 23) (להלן: תיקון מס' 4). במסגרת זו תוקן סעיף 15(א) לחוק,  כך שמעתה קובעת לשונו, כי: "הוראות חוק זה יחולו על בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר, אם הורשע בעבירה באמור, בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של חוק זה" (ההדגשות שלי – א.ש.). כמו כן, תיקון מס' 4 הוסיף לחוק את סעיף 15(ג), שעניינו בשאלת המשך העסקה ב"מוסד", לפי הגדרתו בחוק, החלה לפני כניסת התיקון לתוקף. לשון סעיף 15(ג) קובעת, כי "הוראות חוק זה לא יחולו על בגיר המועסק במוסד לעניין המשך העסקתו באותו מוסד, אם הורשע לפני תחילתו של חוק למניעת העסקה של עברייני מין (תיקון מסי 4), התשס״ח 2007- (בסעיף זה - התיקון), ובלבד שביום תחילתו של התיקון, יש בידו אישור המשטרה להעסקתו באותו מוסד״ (ההדגשות שלי – א.ש.).

           לבסוף, ובמסגרת תיקון 5 לחוק, מיום 8.2.2008 (חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים (תיקון מס' 5), התשס"א – 2007, ס"ח 2116, 28), בוטל סעיף 15(ב) לחוק. זאת, משום מועדי התחולה השונים של החוק לעניין מגבלות ההעסקה של בגירים במוסדות המעניקים שירות לקטינים, ובמוסדות המעניקים שירות לבעלי מוגבלויות, אשר יצרו אי בהירות וקשיים ביישומו (ראו, לעניין זה, דברי ההסבר להצעת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים (תיקון מס' 5), התשס"א – 2007, ה"ח הממשלה 323, 829).