פלוני נ' מדינת ישראל

           לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) בבע"ח 31296-04-18 מיום 22.5.2018, במסגרתה נדחתה ברובה בקשת העורר לעיין בחומרים שונים ולקבל לידיו חומרים המהווים לטענתו "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי או החוק).

הרקע לערר

1. ביום 16.2.2018 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד העורר (ת"פ 36384-02-18) אשר תוקן ביום 27.2.2018, במסגרתו יוחסו לו עבירות של מעשה מגונה בקטין שלא בהסכמה חופשית והפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. על פי המתואר באישום הראשון, בשני מועדים שונים, העורר ביצע מעשים מגונים בקטין (להלן: מתלונן 1), במטבחון שבבית כנסת, ובשירותים שבמקום. באישום השני, מיוחסים לעורר ביצוע מעשה מגונה בקטין אחר (להלן: מתלונן 2), אף הוא במטבחון של בית כנסת.

2. ביום 17.4.2018 הגיש העורר בקשה לבית המשפט המחוזי לעיין בחומר חקירה שלטענתו לא הועמדו לעיונו בהתאם להוראות סעיף 74(ב) לחוק. הבקשה כללה עשרות סעיפים אשר התייחסו לחומרים שונים אשר התבקשה העברתם. בין היתר, התבקשה רשימת פלטי השיחות הסלולאריות היוצאות והנכנסות של אימהותיהם של המתלוננים (להלן: האימהות) בשלושת החודשים שקדמו למועד הגשת התלונה; תיק החקירה המלא של חקירת המתלוננים בפני חוקרי הילדים, לרבות תרשומות של חוקרי הילדים בדבר התייעצויות עם גורמים ממונים, וכן כל התרשומות הנוגעות להחלטה של חוקר הילדים שחקר את מתלונן 1 לחזור בו מהחלטתו לאפשר למתלונן להעיד לפני בית המשפט; נהלים ושיטות עבודה כתובים, הנחיות פנימיות ופרוטוקולים שהנחו את חוקרי הילדים בחקירותיהם, קריטריונים ונהלים פנימיים לקביעת מהימנות על ידי חוקר ילדים; תרשומות בין פרקליטים לבין חוקרי הילדים שחקרו את המתלוננים בתיק; כל התרשומות הפנימיות בפרקליטות העומדות מאחורי ההחלטה להוסיף את האישום בעניין מתלונן 2 לכתב האישום המתוקן; ההקלטות המתעדות את חקירות המתלוננים לפני חוקרי הילדים; מזכרים ודוחות שהגישה המשטרה לעיונו של בית המשפט במהלך דיוני המעצר בעניינו של העורר; פלט איכון מכשיר הטלפון הסלולרי של העורר בין התאריכים 1.12.2016 ועד 13.3.2017 (התקופה הרלוונטית לגבי אחד מהמועדים הנזכרים בכתב האישום).

3. לאחר שהתקיים דיון בבקשה והועברו חלק מהחומרים לעיון בית המשפט המחוזי, ניתנה ביום 22.5.2018 החלטת בית המשפט מפורטת ומנומקת אשר התייחסה, אחד לאחד, לסעיפי בקשת העורר, ודחתה ברובה את הבקשה. בחלקים הרלוונטיים לערר שלפנַי, הוחלט כי אין מקום להעברת פלטי השיחות הסלולריות של האימהות, שעה שמחומר החקירה עולה ממילא כי קיים קשר ביניהן, ועל כן לא הובהרה רלוונטיות הפלט להגנת נאשם. כן קבע בית המשפט המחוזי כי ככל שאכן קיימים נהלים כתובים וקריטריונים הנוגעים לחקירת ילדים, נוכח התפקיד המרכזי של חקירות הילדים בתיק זה ותהיות שהעלה העורר, ניתן לראות בנסיבות העניין בנהלים אלה משום חומר חקירה אשר יש להמציאו לעורר. עם זאת, נקבע כי אין מקום להורות על העברת ניירות עבודה ותרשומות של חוקר הילדים, אם ישנם, שכן מדובר במסמכי טיוטה המהווים חלק מתהליך העבודה ואינם בגדר חומר חקירה. כמו כן, לאור העובדה שהחלטת חוקר הילדים לחזור בו מהחלטתו הראשונה להתיר את העדתו של מתלונן 1 מפורטת בצורה מנומקת בטופס סיכום חקירת ילדים מיום 18.2.2018, אין מקום להורות על העברת חומרים נוספים הנוגעים להחלטה זו של החוקר, וממילא ניתן יהיה לחקור אותו על כך על דוכן העדים. גם הבקשה לקבלת תרשומות פנימיות של הפרקליטות שעמדו ברקע להחלטה להוסיף את האישום הנוגע למתלונן 2 לכתב האישום נדחתה משנקבע כי ניתן מענה מספק לעניין זה על ידי הפרקליטות.

4. באשר לבקשה למסירת ההקלטות המתעדות את חקירת הילדים לפני חוקרי הילדים, להבדיל מצפייה בהן במשרדי הפרקליטות, קבע בית המשפט המחוזי כי באת-כוח העורר לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה, אלא על שיקולי נוחות בלבד, ועל כן הבקשה נדחית גם בחלק זה.

5. גם הבקשה לקבלת פלט איכון מכשיר הטלפון הסלולרי של העורר נדחתה לאחר שלא נמצא כי הוצגה תשתית מספקת המשכנעת כי מדובר בפלט רלוונטי שיש בו כדי לסייע לעותר.

6. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי גם אין מקום להורות על העברת החומר שהוגש לעיונו של בית המשפט במהלך דיוני המעצר, לאור ההלכה לפיה מזכרים ודוחות המוגשים במהלך דיוני מעצרים אינם בגדר חומר חקירה.

7. מכאן לערר שלפנַי. לטענת העורר, שגה בית המשפט המחוזי משלא נעתר לבקשה להורות על חשיפת החומרים המבוקשים, שהינם רלוונטיים לאישומים נגד העורר ואשר יש בהם כדי להועיל להגנתו.

טענות הצדדים