פסק דין שקיבל ערעור על החלטת ר' ההוצלפ לגבי קיזוז עתידי של מזונות על חיוב עתידי רכושי

1. לפניי ערעור על החלטת כבוד ראשת ההוצאה לפועל מיום 12.03.2017.

2. לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל-פה וכן בחינת המסמכים שצורפו על ידם לכתבי הטענות וכן בחינת החלטת ראשת ההוצאה לפועל – דין הערעור להתקבל.

3. המקרים בהם בית המשפט התערב בהחלטות ראש ההוצאה לפועל הינן במשורה ואך ורק במקרים חריגים. אין בית המשפט בוחן את הדברים מראשיתם ומחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל ואין הוא מכריע מחדש בטענות הצדדים.

4. שוכנעתי כי יש מקום לקבלת הערעור וזאת בשל מספר טעמים אשר גורמים לכך שההחלטה שניתנה על קיזוז חובה של המשיבה אל מול חוב עתידי של המערער לא היה לה מקום.

5. הליך זה, כפי שההליך שקדם לו בפניי במסגרת תמ"ש 45308-03-16, היה צריך להסתיים בהסכמה פשוטה, ברורה ומפורשת. עם זאת, הסכסוך בין הצדדים הוא כזה שבו בכל עניין ועניין בית המשפט נדרש להכריע.

6. בפסק דיני מיום 08.09.2016, בתמ"ש 45308-03-16, הוריתי באופן חריג ומנימוקי החלטתי שם, על השבת סכומי מזונות שנגבו שלא כדין על-ידי המשיבה. היתה התייחסות מפורשת לכך בפסק הדין, לרבות לעניין ההשבה ולרבות לעניין ההתנהלות שהיתה לעניין קביעת המזונות.

7. על כן, מדובר בחיוב להשבת מזונות. אין מדובר בחיוב רכושי. הצדק עם באת-כוח המשיבה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח לא כתיק הוצאה לפועל מזונות. נכון הדבר, עם זאת כאשר בוחנים טענת קיזוז, לא ניתן להתעלם מאופי החוב וסוגו וכאשר בוחנים האם קיימת זכות שבדין לקיזוז, יש לבחון האם ניתן להורות על קיזוז. בענייננו, מדובר על חוב של המשיבה בגין השבת מזונות. חוב פסוק וחלוט. אל מול חוב זה אישרה ראשת ההוצאה לפועל לקזז חוב רכושי, עתידי אשר לא נפתח בגינו תיק הוצאה לפועל והוא עוד לא הבשיל לגביה. לו היה מדובר במצב של שני חובות אשר פועלים לגבייתם בהוצאה לפועל, ניתן היה לאשר קיזוז, אך לא זהו המצב שבפניי. מדובר, הלכה למעשה, בחוב פסוק וחלוט אל מול חוב עתידי ששיעורו עדיין איננו ברור ואיננו קבוע.

8. לא ניתן להתעלם מנימוקי פסק הדין, בו הוריתי על השבת המזונות. מדובר היה בגביה של מזונות אשר לא היתה כדין וגם ההתנהלות בתיק דאז היתה צריכה להסתיים בהסכמה פשוטה ומהירה. פסק דיני התייחס מפורשות לכך והורה על השבה מיידית. לו הייתי סבורה, בפרט שעה שענייניהם של הצדדים מתנהלים בפניי מזה מספר שנים במכלול העניינים, כי יש אפשרות לאיזון הלוקח בחשבון את החובות מכל מין וסוג שהוא, כך הייתי מורה. אולם, היתה התייחסות מפורשת לכך שצריכה להיות השבה והשבה מיידית.

9. המשיבה ובצדק, מעוניינת כי המערער יקיים החלטות שיפוטיות אותן היא רואה לטובתה. אולם, כאשר הדבר הגיע לכך שעליה לקיים החלטה שיפוטית, מבקשת היא כעת שלא לקיים החלטה זו. במובן זה נאה דורש נאה מקיים ועל המשיבה לקיים את פסק הדין ולשלם את הכספים שנגבו שלא כדין. העובדה שלמשיבה יש זכויות רבות רכושיות כדין להן היא זכאית מהמערער, איננה מאיינת בשום צורה שהיא זכויות כדין, לגיטימיות ופסוקות של המערער.

10. אשר על כן, הערעור מתקבל. אני מורה על ביטול החלטת ראשת ההוצאה לפועל מיום 12.03.2017.

11. הליכי הגביה בהוצאה לפועל יימשכו, ככל שלא ישולם חוב.

12. הפיקדון שהופקד על-ידי המערער בתיק יושב לידיו על-ידי המזכירות.

13. המשיבה תישא בהוצאות ערעור זה בסך של 3,000 ₪.

14. המזכירות תסגור את התיק.

15. בשולי ההחלטה אך לא בשוליה, ואמשיך לומר זאת לצדדים בכל עת אשר יופיעו בפניי – כי בשלו התנאים על-מנת לסיים את מכלול העניינים בין הצדדים. הצדדים התקדמו כברת דרך רבה ומשמעותית בהליכי הערעור אשר היו בפני בית המשפט המחוזי והגיעו למתווה מוסכם ותכליתי לסיום ענייניהם. עם זאת, כדרכו של סכסוך זה בין הצדדים, יישום ההסכמות נתקל בקשיים. אני תקווה כי הצדדים ישכילו לבחון את הדברים בינם לבין עצמם שוב ולחזור, אחת ולתמיד להתנהלות אשר תאפשר לשניהם לסיים פרק זה בחייהם, באופן סופי ומוחלט, ולא – יימשכו ההליכים במכלול העניינים ובעניינים שאין ספק שישובו ויתעוררו עוד בהמשך.

ניתן והודע היום כ"ח אייר תשע"ז, 24/05/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי משה בואזיזה