אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' חברת הוט מובייל בע"מ

פלונית נ' חברת הוט מובייל בע"מ

תאריך פרסום : 25/07/2017 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
524210-07-15
13/07/2017
בפני הרשם:
איתי כרמי

- נגד -
החייבת:
פלונית
עו"ד סוהייד דחדולה
המשיבה:
חברת הוט מובייל בע"מ
עו"ד ערן קנובל
החלטה

 

 

שניים חתמו הסדר לסילוק חוב מחוץ לכותלי לשכת ההוצאה לפועל. החייב פעל בהתאם למוסכם, סילק את החוב במלואו ואף הקדים תשלומים, אך הפר חובה אחרת בהסדר, החובה להודיע לזוכה על כל תשלום.

האם מחדלו של החייב פוטר את הזוכה מהחובה החוקית להודיע על כל תשלום, בתוך שבעה ימים, ללשכת ההוצאה לפועל; האם הזוכה חייב לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על קיומו של ההסדר; והאם מחדלו של החייב מזכה את הזוכה בסכומי כסף נוספים שמעבר לסכום ההסדר הכולל.

אלו הן השאלות בהן עוסקת החלטה זו. 

רקע

  1. תיק זה נפתח ביום 27.7.2015 לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך של 879.74 ₪. עם פתיחת התיק נפסק והוגדל שכר טרחה א' ובוצעה הגדלה בגין אגרת פתיחת התיק, כך שהחוב עמד בסך של 1,844 ₪.
  2. ביום 20.8.2015 נמסרה למבקשת אזהרה בהמצאה מלאה, וכבר ביום 17.9.2015 נחתם הסדר בין הצדדים לסילוק החוב (להלן – ההסדר). על פי ההסדר הועמד החוב בסך של 1,700 ₪ ונקבע כי הוא יסולק בחמישה תשלומים בסך של 340 ₪ כל אחד, החל מיום 10.10.2015 ומדי 10 בכל חודש.
  3. על פי נתוני התיק, ביום 28.10.2015 הגישה המשיבה בקשה לביצוע הקטנה בסך 340 ₪ נכון ליום 25.10.2015. ביום 1.11.2015 הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקולים על נכסי המשיבה אצל צדדי ג', מה שזיכה אותה בשכר טרחה ב' בשיעור של 538.20 ₪, אשר הוגדל בתיק באותו יום. בהמשך (12.11.2015 ו- 15.11.2015), נקטה הזוכה הליכים נוספים, ומאז לא אירע בתיק

דבר עד אשר ביום 20.4.2016 הגישה המשיבה בקשה נוספת להקטנה בסך של 340 ₪ נכון ליום 11.1.2016. גם לאחר הקטנה זו, המשיכה המשיבה לפעול בתיק ואף הגישה בקשה להטלת הגבלות על המבקשת (בקשה, אשר נעתרה נוכח הנתונים שעמדו לפניי בעת הגשתה בתיק).

  1. ביום 24.1.2017, הגישה הזוכה בקשה נוספת להקטנה בסך 340 ₪.
  2. ביום 26.1.2017 הגישה המבקשת בקשה לסגירת התיק לאחר שלטענתה סילקה את מלוא החוב על פי ההסדר. הוריתי על העברת הבקשה לתגובה, מאז, ועוד טרם הגשת התגובה, ביצעה הזוכה ביום 13.2.2017, שתי הקטנות בסך 340 ₪ כל אחת – ובכך למעשה הקטינה את החוב כולו (כגובהו בהסדר), בהתאם לימי ערך מוקדמים ממועדי התשלום שנקבעו בו.
  3. ביום 22.2.2017 הגישה המבקשת בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 (להלן – החוק), ועתה, לאחר שנדרשו שתי החלטות המורות למשיבה להגיב באופן מלא (שתי תגובותיה הקודמות, הוגשו או למצער נסרקו, באופן חסר), הונחה לפני תגובת המשיבה. מכאן החלטה זו.

 

טענות הצדדים

  1. המבקשת תיארה כיצד הגיעה להסדר עם המשיבה ואת הוראותיו, תוך שציינה כי למעשה סילקה את כל חובה כלפי המשיבה עוד קודם שהיה עליה לעשות כן. לטענתה תשלום ראשון נועד להשתלם ביום 10.10.2015, אלא שהיא הקדימה אותו ליום 27.9.2015. התשלום השני הוקדם אף הוא ושולם ביום 25.10.2015, כך גם הוקדמו התשלום השלישי (9.11.2015), הרביעי (17.12.2015) והחמישי (11.1.2016) – למעשה, כך המבקשת, החוב סולק במלואו חודש לפני המועד שבו היה עליה לסלקו לפי ההסדר. המבקשת מודה כי שלחה רק חלק מאישורי התשלום למשיבה, אך לטענתה אין בכך כדי להקים למשיבה זכות להמשיך ולפעול נגדה. הדבר עולה כדי חוסר תום לב, שכן בדיקה פשוטה מצד המשיבה היתה מעלה כי החוב סולק במלואו. המבקשת ביקשה שאורה על סגירת התיק ואחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עו"ד.
  2. מנגד טענה המשיבה, כי אמנם המבקשת שילמה את כל חמשת התשלומים, אלא שבכל זאת הפרה את ההסדר בשני אופנים. האחד, בכך שלא פעלה בהתאם לסעיף 3 להסדר הקובע "יובהר היטב, כי חובה על החייב לפקסס אסמכתה בגין כל תשלום ולוודא קבלתה במשרד ב"כ החברה. במידה ולא יפעל החייב באופן זה, הדבר ייחשב כהפרה יסודית של הסדר החוב והחברה תהא חופשיה לפעול כנגד החייב"; והשני, בכך שאחרה בביצוע התשלומים. כך למשל את התשלום הראשון ביצעה באיחור של 12 ימים ואת התשלום השלישי באיחור של שבעה ימים. עוד טענה המשיבה כי ביום 13.4.2016 יצר עמה קשר ב"כ המבקשת כדי לוודא שהתיק נסגר. בשיחה זו הובהר לו כי רק תשלום אחד בוצע. למשמע הדברים שלח ב"כ המבקשת אסמכתאות על ביצוע התשלומים, אך חלק מהן העלה כי התשלומים בוצעו שלא על פי ההסדר. המשיבה עמדה על הנטל המיוחד המוטל על הטוען פרעתי וציינה כי המבקשת אינה עומדת בנטל זה. לטענתה, המבקשת אמנם שילמה סכום כולל של 1,700 ₪, אך לא עמדה בתנאי ההסדר ומכאן זכאית המשיבה לגבות את יתרת החוב אשר מסתכמת עתה בסך של 969 ₪. לסיום נטען כי מאחר והתנהלות המבקשת מראשית ועד אחרית נגועה בחוסר תום לב ומנוגדת להסדר, יש לחייבה בהוצאות מיוחדות כמצוות סעיף 19(ג) לחוק. המשיבה סיכמה תגובתה בכך שהמבקשת ניצלה את "טוב ליבה" (כלשון התגובה) ואת הסכמתה להפחית את גובה החוב ולפרוס את התשלום פריסה רחבה.

 

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ