אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלומה ים המלח בע"מ נ' טרגמן

פלומה ים המלח בע"מ נ' טרגמן

תאריך פרסום : 28/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
17980-08-10
28/06/2011
בפני השופט:
צבי דותן

- נגד -
התובע:
פלומה ים המלח בע"מ
הנתבע:
רונן טרגמן

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

התובעת היא חברה ישראלית המייצרת ומשווקת מוצרי קוסמטיקה ומוצרים תרפויתיים המבוססים על מלחים ומינרלים של ים המלח.

הנתבע הוא אזרח ישראלי המתגורר מזה 10 שנים או יותר בלאס וגאס שבמדינת נבאדה, ארה"ב. הנתבע הוא הבעלים והמנכ"ל של חברה אמריקאית בשם RST Inc..

התובעת טוענת בתביעתה כי בשנת 2000 פנה אליה הנתבע במטרה לרכוש ממנה מוצרים, תחת "מותגים פרטיים". הנתבע ביקש מהתובעת לייצר עבורו מוצרים שונים, ולשווקם בעגלות ברחבי ארה"ב ומדינות אחרות, באמצעות חברות שבבעלות הנתבע או שהוא בקשרים עסקיים עימן. בסופו של משא ומתן הגיעו הצדדים להסכמה לגבי המוצרים שיישלחו ומחיריהם. הוסכם כי התובעת תמכור לנתבע את מוצריה, ותשנע אותם לארה"ב, שם הם יימכרו תחת מותגיו הפרטיים של הנתבע SEA SPA SKIN CARE. ואכן, החל משנת 2000 ייצרה התובעת עבור הנתבע מוצרי קוסמטיקה שונים תחת מותגים שונים שבחר הנתבע, וייצאה את המוצרים למקומות שונים בעולם, לרבות לחברת RST שהנתבע טען שהוא הבעלים שלה. בהמשך כתב התביעה נטען כי הנתבע לא שילם לתובעת את מלוא התמורה עבור המוצרים, וכי חובו לתובעת הלך ותפח במשך השנים, תוך שהוא נותן לתובעת לכל אורך הדרך הבטחות ומצגי שווא בע"פ ובכתב כי בכוונתו לסלק חובו לתובעת. התביעה הוגשה בגין החוב נכון ליום 25/3/10, העומד, לפי כרטסת התובעת, על סך של 682,996.50 דולר. בנוסף, דורשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום סך 220,000 דולר, שהוא לטענתה שווי המלאי שהוכן עבור הנתבע, לאור מצגיו והבטחותיו, ואשר נותר כאבן שאין לה הופכין במחסני התובעת.

עד כאן – תמצית הטענות בכתב התביעה.

2.הנתבע הוא, כאמור, תושב העיר לאס וגאס שבארה"ב, והתובעת הגישה אפוא בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, לפי תקנה 500 לתקסד"א, ובקשתה נענתה (החלטתי מיום 8/12/10). עתה מונחת בפניי בקשתו של הנתבע לביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

3.הדיון בבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט כמוהו כדיון בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, כלומר, על ביהמ"ש לבחון מחדש ומלכתחילה את השאלה האם יש מקום ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום, כאילו לא ניתן ההיתר מעיקרו (ת.א. (ת"א) 1741/84 קרויזניק נ' ניטרוקסיד, לא פורסם).

עילות התביעה

4.השאלה הראשונה היא האם לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבע. ההלכה בענין זה היא

"כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה... מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון"

(דברי כב' השופט א' גרוניס בע"א 9725/04 אשבורן נ' CAE Electronics Ltd).

טענת קיומו של חוזה עם הנתבע

5.התובעת מבססת תביעתה על מספר עילות חלופיות. ראשית, לטענתה, ההתקשרות החוזית נעשתה בינה לבין הנתבע, אישית, ועל כן קיימת יריבות, וקמה לה נגד הנתבע באופן אישי עילת תביעה של הפרת חוזה (אי תשלום מלוא התמורה המגיעה בגין המוצרים שסופקו). כך טענה התובעת בכתב התביעה (סע' 6 – 12) וכן בתצהיר מנהלה, שניתן בתמיכה לבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט (סע' 9 – 15). מנכ"ל התובעת אף נחקר על טענתו זו, ולא חזר בו ממנה (פרו' עמ' 6 – 8).

מנגד, כל שטען הנתבע בענין זה, בבקשתו לביטול היתר ההמצאה, הוא, שאין יריבות בין הצדדים, ולא קמה לתובעת כל עילה נגדו, אך לא פירט טענותיו, ולא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו.

6.עם זאת, הנתבע צירף לבקשתו כתבי טענות מהתדיינות אחרת, שהתנהלה בין הצדדים בבית משפט במדינת נבאדה, ארה"ב. מתברר כי, מספר חודשים לאחר הגשת התביעה שבפניי, הגישה חברת RST, בבית משפט בנבאדה, תביעה נגד התובעת ונגד מנהלה מר שגב.

התובעת הגישה, בביהמ"ש בנבאדה, המרצה למחיקת תביעת RST על הסף, מטעמים אלה: ) אין לביהמ"ש בנבאדה סמכות שיפוט ביחס לתובעת, הואיל ואין לתובעת מינימום של זיקות (minimal contacts) למדינת נבאדה, (ב) סעיף שיפוט, הקיים בהסכם שבין הצדדים, ובו נקבע כי סמכות השיפוט הבלעדית בכל הנוגע להסכם זה תהיה לבתיהמ"ש בישראל, (ג) אי המצאה כדין של כתב התביעה לידי התובעת.

החשוב לענייננו הוא, שהתובעת, באותה המרצה שהגישה בנבאדה, טענה במפורש כי ההסכם בין הצדדים הוא בין התובעת לבין חברת RST, וזאת בניגוד בולט לטענתה בתביעה הנוכחית, כי ההסכם היה בין התובעת לבין הנתבע באופן אישי.

יתירה מזו, התובעת, בהמרצה הנ"ל, הוסיפה וטענה אף זאת, שהיא הגישה בישראל תביעה אישית נגד הנתבע – במקום נגד RST – מפני שרצתה לשים ידה, בדרך של עיקול, על דירתו של הנתבע בנתניה.

טוען הנתבע כי התובעת מנועה מלהעלות טענות סותרות בהליכים שונים (השתק שיפוטי), וכן הוא טוען כי יש להתייחס בחומרה לכך שהתובעת, בבקשתה להיתר המצאה, שהיא בקשה הנדונה במעמד צד אחד, לא גילתה לביהמ"ש את העובדות הללו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ