החלטה
זוהי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בלשכת הוצאה לפועל בצפת על סך 1,535 ₪ בגין רכישת מוצרים ושירותי רדיו טלפון סלולריים והוצאות גבייה.
לכתב התביעה צורף "נספח הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד" מיום 13/10/08 חתום ע"י המבקשת, מסמך שירות מרשם האוכלוסין, מסמך הנושא את הכותרת "מצב חשבון נכון ליום 31/1/12" המפרט מספרי חשבוניות ויתרת החשבוניות ומכתב התראה שנשלח למבקשת ביום 23/8/11.
המבקשת הגישה התנגדותה במועד. במסגרת ההתנגדות עתרה המבקשת למחיקת כותרת מהטעם שהתובענה אינה עומדת בהוראות סעיף 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. לטענת המבקשת צורף לתביעה טופס אחד בלבד החתום על ידי המבקשת וכל יתר הטפסים אינם חתומים, לא צורף מכתב ההתראה והודעת הקיזוז ששלחה המבקשת למשיבה ואין כל אסמכתא בכתב לקיומו של חוב.
לגופה של התביעה, טוענת המבקשת, כי שילמה כדת וכדין את כל חיוביה למשיבה בהוראת קבע בכרטיס אשראי, שבוטלה בלית ברירה, נוכח חיובי יתר, ביטול הטבות מוסכמות שלא כדין באופן חד צדדי וקיומו של חוב לזכות המבקשת העולה על החוב הנתבע. מוסיפה המבקשת וטוענת כי התנתקה משירותי המשיבה בחודש מאי 2011 ועל כן לא ברור בגין מה הוצאו חשבוניות בחודשים בהם לא עשתה שימוש במכשיר, מכשיר אשר ביקשה להשיבו ולקבל זיכוי מהמשיבה, אך לא נענתה.
המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב ומכאן ההחלטה.
דיון והכרעה
תנאי הסף לעניין הגשת תביעה על סכום קצוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל נקבעו בסעיף 81א1.(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), כדלקמן:
"(1)תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
..."
הראייה בכתב הדרושה לפי הוראת הסעיף היא, שדי שתהיה לתובעת ראשית ראיה בכתב על קיומו של הסכם. הראיה אינה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה ואין צורך להביא ראיה בכתב על העילה כולה, אלא די כאמור, בראשית ראיה בלבד, ובלבד שהסכום קצוב.
במקרה דנן, לא מדובר בראשית ראיה אלא במסמך שלם, המכיל 11 עמודים, שבסופו חתמה המבקשת, זאת לאחר שאישרה שקראה את טבלת המחירון עמודים 1-3 והערות וההגדרות לטבלה בעמודים 4-11.
אין חולק כי המבקשת חתמה על גבי המסמך שצורף לכתב התביעה. טענתה של המבקשת כי לתביעה צורף טופס אחד בלבד החתום על ידה, אין לה על מה להסתמך והמסמך כשיר להיות "ראשית ראיה בכתב". משצורף המסמך לכתב התביעה עמדה התובעת בדרישת הראיה בכתב.
באשר לטענת המבקשת כי מכתב ההתראה והודעת הקיזוז ששלחה למשיבה לא צורפו לכתב התביעה, אין כל חובה בדין לצרפם לכתב התביעה.
לעניין סכום קצוב - סכום קצוב הוגדר בפסיקה כסכום שניתן לקבוע על-ידי חישוב אריתמטי פשוט והמבחן לקביעת סכום קצוב הוא האם ניתן הסכום לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה.
בענייננו, בנספח "מצב חשבון" אשר צורף לכתב התביעה, יש פירוט מדויק של הסכומים, מספר חשבונית, סוג חשבונית ותאריך הפקת החשבונית, וסכום התביעה ראוי להתברר בסדר דין קצוב.
אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת התביעה.
בנוגע לבקשת רשות להתגונן, בחוק ההוצאה לפועל, סעיף 81א1(ד), נקבע כי התנגדות שהוגשה לתביעה על סכום קצוב והועברה לדיון בבית המשפט, יראו אותה לעניין הדיון בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
הבקשה תבחן לאור ההלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר. על פי ההלכה הפסוקה, בשלב זה של הדיון, די לה למבקשת להראות כי תצהירה מגלה הגנה אפשרית כנגד התביעה. נפסק, כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. אולם, כלל הוא, כי המבקשת חייבת להתכבד ולפרט את טענותיה ולהידרש לפרטי טענות ההגנה, טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להתגונן.
"מסכים אני, כי ה"מבקש רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להכבד ולהכנס בתצהירו לפרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו" (ראה ע"א 217/87 [2]; בש"א 216/89 [3], וכן זוסמן, בספרו הנ"ל. בעמ' 637)." ע"א 105/89 קואופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה(3) 585.