החלטה
1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, שהוגשה נגד המבקש בגין חוב על סך 13,460 ₪ שנותר חב למשיבה על פי הסכם למתן שירותי טלפון סלולארי. כן בפני תגובת המשיבה לטענות ההתנגדות.
ההתנגדות הוגשה באיחור, ועל כן צורפה לה בקשה להארכת המועד.
בגדר התנגדותו טוען המבקש גם, כי יש למחוק את הכותרת, שכן התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר.
2. המבקש טוען בתצהירו, כי אמנם נוצר חוב למשיבה, אך המשיבה דרשה ממנו לשלם סכומים מופרזים, ולכך לא הסכים. למרות שהמבקש ביקש להסדיר את החוב, החליטה המשיבה להעביר את החוב לטיפול משפטי, ובכך נמנע ממנו להסדיר את החוב. לטענת המבקש, החוב הנכון הוא פחות ממחצית מסכום התביעה.
אשר למועד הגשת ההתנגדות, לטענת המבקש הרישום אודות המצאת האזהרה לידיו ביום 8.11.10 כלל אינו נכון, שכן האזהרה נשלחה לכפר טמרה שבעמק יזרעאל, בעוד שהוא מתגורר בכפר טמרה שבגליל המערבי. לטענתו, נודע לו אודות ההליך רק כאשר קיבל הודעה על עיקול כלי רכב בבעלותו.
3. המשיבה מתנגדת להארכת המועד ולקבלת ההתנגדות.
לטענתה, המבקש אותר על ידי חוקר מטעמה בכפר הנכון, ואכן נמסרה לידיו האזהרה, אלא שהוא סרב לחתום על אישור המסירה.
אשר לתביעה, המשיבה מפרטת, כי המבקש נותר חייב סכום של כ-4,000 ₪ בגין יתרת עלות המכשירים שבידיו (שלושה מכשירים), וסכום דומה בגין שימוש שוטף במכשירים. יתרת סכום התביעה היא בגין קנסות/עמלות אותן גובה המשיבה בגין הפרת הסכמים, על פי המפורט בהסכם בין הצדדים, כאשר לטענת המשיבה, המבקש לא עדכן אמצעי תשלום תקין, ומכאן – הפרת ההסכם.
4.שאלת ההמצאה של האזהרה אינה נקייה מספקות. מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה, כי אכן הכתובת שאליה נשלחה האזהרה בדואר היתה בכפר טמרה שבעמק יזרעאל, שעה שהמבקש מתגורר בטמרה שבגליל המערבי. לכאורה בוצעה בהמשך מסירה אישית, עליה סירב המבקש לחתום, על פי הודעת המוסר, בכפר הנכון, בו אותר המבקש, אך הצהרת המוסר עומדת כנגד הצהרת המבקש, כי כלל לא קיבל את האזהרה. כאשר מלכתחילה המשלוח בדואר נעשה לכתובת שאינה נכונה, בשעה שמשלוח בדואר לכתובת הנכונה יכול היה לסייע להמצאה באמצעות הדואר לידי הנמען הנכון, אני רואה לנכון לקבל את טענות המבקש בעניין זה, ולראות את התנגדותו כהתנגדות המוגשת במועד.
5. סבורני כי דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות. התביעה מבוססת על הסכם, אשר המבקש אינו מכחיש חתימתו עליו. תנאי ההסכם מפורטים. נראה כי קיימת ראשית הראייה הנחוצה לשם הכשרת התביעה לסדר הדין שנבחר.
6. אשר לבקשת הרשות להתגונן, הרי שזו טומנת בחובה טענות כלליות ביותר. המבקש אינו מציין מה הוא החוב הנכון, לדעתו, ומה הם הסכומים עליהם הוא חולק (ומדוע). כל שטוען המבקש הוא, כי ביקש להסדיר את החוב, אך לא הצליח להגיע להסכמה עם המשיבה, והעניין הועבר לטיפול משפטי.
מאידך, אף התביעה עצמה לא פרטה את סכומיה, ורק מהתגובה להתנגדות ניתן ללמוד, לראשונה, ממה מורכבת התביעה, ומה הן, למעשה, הטענות כלפי המבקש.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, ולדחותה בחלקה. המבקש לא חלק על כך שקיים חוב, אך לא דאג לפרט מה הוא החוב שאינו שנוי במחלוקת, ואילו כעת ברור למדי כי סכום של כ- 7,500 ₪ לערך נתבע בגין שיחות שבוצעו ועלות המכשירים שסופקו, ובאשר לאלו לא הועלתה, עד כה, טענת הגנה כל שהיא. אשר ליתרת התביעה, הנובעת מקנסות ועמלות, נראה כי יש מקום לברר, גם על רקע המציאות החוקית שהשתנתה לאחרונה ביחס לאותם קנסות ועמלות, אם אכן היתה הפרה המצדיקה חיובו של המבקש, ואם אכן יש לחייב את המבקש במלוא הסכום הנתבע.
7. אשר על כן, הנני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, עד לסכום של 7,500 ₪. סכום זה, בתוספת שכ"ט עו"ד יחסי כנהוג בתובענות מעין אלו, רשאית המשיבה להמשיך ולגבות במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
לצורך כך, תדאג המשיבה לביצוע הקטנת חוב מתאימה.
אשר ליתרת התביעה, ניתנת בזאת רשות להתגונן. התצהיר ישמש ככתב הגנה, והדיון יתקיים בסדר דין מהיר. ככל שתתקבל לבסוף התביעה, ניתן יהיה לבצע הגדלת חוב מתאימה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
8. הצדדים יקיימו את הוראות התקנות בכל הנוגע לסדר הדין המהיר.
התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה באשר ליתרת התביעה, וההליכים יימשכו לגביית הסכום שלגביו נדחתה ההתנגדות בלבד.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה (ביחס ליתרה האמורה בלבד).