החלטה
1.בפני התנגדות לביצוע תביעה על סך 17,692 ₪, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל ע"י המשיבה, פלא פון תקשורת בע"מ, בשל יתרת חוב נטענת של המבקשת, בית אגמי שיווק רהיטים בע"מ.
2.על פי ההתנגדות שנתמכה בתצהירו של מר בני אגמי, מנהל המבקשת, התגלו תקלות רבות במכשירים שסיפקה לה המשיבה, ושיבושים רבים בשירותים הסלולריים, והחיובים אף לא תאמו את המוסכם. לפיכך, הודיעה המבקשת למשיבה על ביטול העסקה.
במאמר מוסגר אעיר, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, והמועד להגשתה הוארך כמפורט בהחלטתי מיום 30/6/09. באותו יום אף היתרתי את תיקון ההתנגדות בדרך של הוספת מסמך (מב/1) שהוא מכתב המשיבה אל המבקשת מיום 17/10/06, הנושא כותרת "סיכום פגישת עבודה", ולפי תוכנו אכן היו מכשירים "תקולים" והמשיבה התחייבה לשפות את המבקשת בגין קנסות יציאה משירותי חברת "מירס".
3.מר אגמי נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם. לטענת המבקשת, כתב התביעה אינו ברור דיו, ואין חולק שהיו תקלות. פרק הזמן שבין התהוות התקלות להפסקת השירות מוסבר בכך שמדובר בניהול עסק, והפסקה לאלתר של התקשרות עם חברה סלולרית גורמת נזקים. מנגד טענה המשיבה, כי הבקשה אינה מפורטת דיה, וכי המשך ההתקשרות על פני שנה וחצי מאז העלאת הטענות, מראה כי לא היתה כוונה מצד המבקשת להפסיק את ההתקשרות, אלא המשיבה היא שהפסיקה את ההתקשרות עקב אי תשלום. טענה אחרונה זו, כמו אחרות שהועלו לאחריה, לא תוכל להישמע, שכן אין בפני כל גרסה עובדתית מצד המשיבה, בהינתן השלב הדיוני בו אנו נתונים.
4.נזכיר בהקשר זה, כי בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:
"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...
"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו. ...בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה.
"...אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו... אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל. יפים לכאן דברי בית המשפט בע"א 469/87, אשר בהתייחס להלכה הנ"ל אמר, בעמ' 121:
'אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר... כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות, אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה'."
5.צודקת ב"כ המשיבה, כי הבקשה אינה מפורטת דיה. למעשה, תצהירו של מר אגמי הוא כה לאקוני וכה עמום, שאין ספק שאין הוא עומד בדרישת הפסיקה, לפיה "לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית, פ"ד מ"ב (1) 721, 722).
6.אלא, שהמשיבה לא שעתה לעצתו של המלומד והנשיא בדימוס, א' גורן, כי "אם... תצהירו של הנתבע אינו מגלה עילת הגנה, ספק אם יש טעם לחקור את הנתבע על תצהירו, שכן דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו..." (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג-2003), בעמ' 317), ובחרה לחקור את מר אגמי. משעשתה כן, איפשרה למבקשת להרחיב ולבאר את פרטי התנהלותה מול המשיבה.
7.עתה אנו יודעים, מפי המבקשת, כי מסרה מסמכים למשיבה לעניין השיפוי המגיע עקב ההתנתקות משירותי חברת מירס, וכי נמנעה מלהפסיק את ההתקשרות עקב מערכת יחסים קרובה שבין מר אגמי לנציגה של המשיבה. גרסתה של המבקשת, עתה, מובנת יותר וקרובה יותר לעמוד בדרישת הפסיקה להנחת תשתית עובדתית ראויה לקיום טענת הגנה. טענה הגנה זו היא, כי המבקשת ביטלה כדין את ההסכם, עקב הפרתו על ידי המשיבה, באי שיפוי המבקשת ובחוסר יכולת לתת לה שירות תקין ורציף במכשירים ראויים.
8.בנסיבות אלה, דומני שאין מנוס עתה, אלא לתת למבקשת רשות להתגונן, בטענה דלעיל, ובאופן שתצהירו של מר אגמי ישמש כתב הגנה.
אני פוסק את הוצאות הבקשה בסך של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ. בשל עניין הארכת המועד והתיקון, תשלם המבקשת למשיבה מחצית מסכום זה, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, והיתרה תשולם על פי תוצאות אלה.
9.לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר. המשיבה תגיש השלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת. המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה. תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת.
המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.