פלאפון תקשורת בע"מ נ' ביטון ואח'

החלטה

בעניין: בקשת הנתבע 1 לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע 1 תביעה על סכום קצוב בסך 15,876.85 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-31961-12-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפי סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

2. במסגרת התביעה טענה התובעת כי הנתבע 1 התקשר עמה בהסכם (להלן: "ההסכם") לצורך קבלת שירותי רדיו-טלפון סלולריים ו/או רכישת ציוד לרבות מכשירי רדיו-טלפון (להלן: "השירותים"). על פי ההסכם התחייב הנתבע 1 לשלם לתובעת תשלומים שונים עבור השירותים בהתאם לחשבונות תקופתיים אשר יומצאו לו על ידי התובעת.

לצורך פירעון החשבונות התקופתיים מסר הנתבע 1 לתובעת הרשאה לחיוב חשבון בנק ו/או פרטי כרטיס אשראי לחיוב על פי החשבונות אשר יוגשו על ידי התובעת לתשלום (להלן: "הוראת הקבע"). התובעת סיפקה השירותים לנתבע 1 והוציאה חשבונות תקופתיים בגינם. למרות התחייבותו של הנתבע 1 לשלם עבור השירותים, לא כובדו הוראות הקבע של הנתבע על ידי הבנק.

הנתבע 1 נותר חייב לנתבעת סך של 14,624.92 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית בסך 395.93 ₪ ממועד הפירעון עד מועד הגשת התביעה. בנוסף יש לחייב הנתבע 1 בהוצאות הגבייה אשר נגרמו לתובעת טרם הגשת התביעה בסך של 856 ₪ מכוח ההסכם.

כל פניות התובעת אל הנתבע 1 להסדרת החוב לא הועילו והחוב טרם נפרע במלואו.

3. הנתבע 1 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. במסגרת הבקשה טען הנתבע 1 כי טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות, הואיל והתובעת לא המציאה לידיו את מכתב ההתראה (נספח ג' לכתב התביעה) בדבר כוונתה להגיש את התביעה בלשכת ההוצאה לפועל, כמתחייב על פי הדין.

הנתבע 1 טען כי לראשונה נודע לו על התביעה בחודש יוני 2012, כאשר ב"כ התובעת יצר עמו קשר טלפוני ופירט בפניו את גובה החוב. הנתבע 1 דחה את כל טענות התובעת וטען כי מעולם לא חתם ו/או ביצע כל עסקה ו/או רכש מכשיר נייד מכל סוג שהוא באמצעות התובעת.

הנתבע 1 העלה חשש לזיוף ומרמה והתחזות בשמו, ובתאריך 21.6.12 ניגש לתחנת משטרת גלילות והגיש תלונה מחשש להונאה והתחזות כאדם אחר, מס' תיק משטרה 263922/2012. לאימות טענות הנתבע 1, ביקש ב"כ התובעת מהנתבע 1 למלא טופס תלונה בדבר זיוף מסמכים.

הנתבע 1 טען כי כל טענות התובעת נסמכות על מסמכי החיוב ומסמכי ההתקשרות אלא שהכתובת המופיעה בהם היא רחוב דגניה 58/12 בקרית ים, ואילו הנתבע מתגורר ברח' משעול התנאים 2 אילת. מעבר לכך, ההסכם הינו מיום 31.1.12, ואילו החשבוניות אשר הופקו לנתבע 1 הוצאו לפני תאריך זה. כרטיס האשראי אשר חויב אינו שייך לנתבע 1 והחתימה המופיעה במסמכי החיוב אינה תואמת את חתימתו. הנתבע 1 מחזיק במכשיר סלולארי השייך לחברת אורנג' במשך תקופה של שנתיים, כאשר כל החיובים המופיעים על שמו נפרעים לטובת חברת אורנג'.

בחודש נובמבר 2011 קיבל הנתבע 1 הצעה מבחור בשם מנור ביטון (הנתבע 2) הצעה לשמש סוכן של התובעת. הנתבע 1 מסר לב"כ התובעת כי הוא חושש שמר מנור ביטון השתמש בפרטיו האישיים ולפיכך גם הגיע למשטרה והגיש תלונה על הונאה וזיוף. הכתובת המופיעה על מסמכי החיוב היא כתובתו של מר מנור ביטון.

התובעת התרשלה כאשר לא בדקה את זהות בעל החיובים והתאמתם למסמכי החיוב, פרטי הבנק, חתימת הלקוח, ופרטים שכל עסק סביר חייב לבדוק בטרם ביצוע עסקה. התובעת נהגה בחוסר תום לב כאשר מסרה לנתבע 1 בסמוך להגשת התלונה במשטרה כי אין בכוונתה להמשיך לפעול כנגדו, ולפיכך הנתבע 1 לא דאג להגיש התנגדות לכתב התביעה.

4. בהחלטתה של כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע נקבע כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו ונקבע דיון ליום 13.3.13.

5. ביום 12.3.13 הגישה התובעת בקשה לקבלת הסדר דיוני בין הצדדים, לפיו הסכימה כי תינתן לנתבע רשות להתגונן, וזאת ללא צו להוצאות. בנוסף, הסכימו הצדדים כי ההליכים אשר ננקטו בתיק ההוצל"פ יבוטלו.

6. בהחלטתה מיום 12.3.13 נתנה כב' הרשמת הבכירה ספרא-ברנע תוקף של החלטה להסדר הדיוני בין הצדדים, ניתנה לנתבע 1 רשות להתגונן, והדיון אשר נקבע ליום 13.3.13 בוטל.

7. בהחלטתי מיום 19.3.13 קבעתי קדם משפט ליום 31.10.13.

8. ביום 15.9.13 הגישה התובעת בקשה מוסכמת לתיקון כתב תביעה, במסגרתה טענה כי בדיקת הונאה אשר ערכה התובעת טענותיו של הנתבע 1 העלתה כי מר מנור ביטון היה מעורב ביצוע העסקאות נשוא התביעה, ועל כן ביקשה לצרפו כנתבע לכתב התביעה, וכן לבטל הדיון אשר נקבע ליום 31.10.13.

9. בהחלטתי מיום 15.9.13 נעתרתי לבקשה לתיקון כתב התביעה, ביטלתי הדיון אשר היה קבוע ליום 31.10.13 וקבעתי קדם משפט ליום 19.12.13.

10. ביום 30.9.13 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בו צירפה את מר מנור ביטון כנתבע 2. ביום 30.10.13 הגיש הנתבע 1 כתב הגנה.