פסק דין
בפני תביעה לפרעונו של שטר אשר מסר הנתבע 2 לתובע, ע"ס 5500 ₪ המשוך מחשבונה של
הנתבעת 1. הנתבעת 1 והנתבע 2 נשואים זה לזו.
הנתבעים טוענים כי התובע התחייב בפני הנתבע 2 (להלן :"הנתבע") להתקין במעונו של הנתבע דלת מסויימת אותה יבא בעצמו מחברה בדרום אפריקה. לטענת הנתבע, התובע הציג בפניו מצג שוא לפיו הינו בעל המיומנות להתקנת הדלת המסויימת , אך בדיעבד התברר כי לא כך הוא והתקנת הדלת לא עלתה יפה. לדלת לא בוצעה צביעה בלכה השומרת על איכותה לאורך שנים , לא הותקן סף דלת מגומי האוטם את הפתח לגמרי ואף התקנת המנעול, בוצעה לטענתו של הנתבע באופן בלתי מקצועי.
כנגד ביצוע העבודה, מסר הנתבע לתובע שיק ע"ס 5500 ₪ , הוא השטר נשוא תיק זה. הנתבע טוען כי השיק נמסר לתובע , רק לאחר שהתובע "סחט" את הנתבע והודיע לו כי יותיר את ביתו פתוח בלי להתקין את הדלת , באם לא ישולם לו שכרו.
בהוראת הנתבע, לא כובד השיק בידי הבנק ומשום כך פנה התובע כנגד הנתבעת 1 בהליכי הוצאה לפועל. כאשר הפכה התובענה לתובענה בסדר דין מהיר , צורף אף הנתבע 2 כנתבע בתביעה זו, לבקשתו.
התובע טוען כי אכן סיכם עם הנתבע בדבר התקנת הדלת המיוחדת בביתו , אלא שסכום העיסקה הבסיסי עמד על 4000 ₪ ולא כלל את התקנת המנעול. מאחר ובסופו של יום , נדרש התובע להוביל את הדלת מתל אביב לאורנית, מקום מושבו של הנתבע , ולאחר מכן לדאוג להתקנת המנעול בנהריה ולהרכיב את הדלת , גבה התובע מעם הנתבע את הסך של 5500 ₪.
התובע מבקש כעת את פרעונו של השטר אשר נמסר לו תמורת עבודתו.
הצדדים התייצבו לדיון בפני , העידו שניהם והגישו ראיותיהם.
מטעמו של התובע העיד הוא עצמו ובעדותו שב התובע והבהיר מה היתה עיסקת היסוד בין הצדדים. התובע הבהיר כי התחייב להתקנת הדלת אותה יבא הנתבע בעצמו, בבית הנתבע . התובע הבהיר כי לבקשת הנתבע ועל אף שלא היה מחוייב לעשות כן, אסף את הדלת הנדונה מביתו של הנתבע בתל אביב והביא אותה עימו לישוב אורנית , שם היה אמור להתקינה. מאחר והתעוררה בעיה בהתקנת המנעול בדלת , היה התובע צריך לפרק את הדלת, לקחתה עימו לנהריה, להתקין את המנעול ולשוב לאורנית על מנת להתקינה בבית הנתבע.
התובע חזר ונשאל בחקירתו הנגדית באשר להתקנת מנעול הדלת. התובע העיד כי היה בידו הידע והיכולת להרכיב מנעול קל, אלא שהנתבע ביקש להתקין מנעול מסוג "איזילוקס" ועניין זה עיכב את התקנת הדלת, כאשר המנעולן אשר הזמין הנתבע לא הגיע ונדרש מעם התובע למצוא פתרון לעניין זה. התובע אכן לקח את הדלת לנהריה , הותקן בה המנעול והדלת הוחזרה והותקנה בבית הנתבע.
התובע נחקר בחקירה נגדית ארוכה וגירסתו נותרה מהימנה ואחידה על אף נסיונות הנתבע לקעקעה.
מטעמו של הנתבע העיד הוא עצמו וגם מעדותו עולה כי הדלת הותקנה בביתו. הנתבע העיד כי עיסקת היסוד כללה אף את התקנת המנעול. כאשר עומת עם מסמך אשר הגיש הוא עצמו במהלך הגשת בקשת הרשות להגן, במסגרתו של תיק זה, ובו הוא כותב מפורשות כי כל עבודות ההתקנה למעט התקנת המנעול אמורות להתבצע בידי המתקין בנגריה שלו, סיפק הנתבע הסבר דחוק לפיו הדבר נבע מחוסר התמצאותו בתחום הנגרות. כן , העיד הנתבע כי נדרש לצבוע את הדלת בלכה על מנת לשמרה וטרם הותקן בה פס גומי האוטם את פתח הכניסה , משום שנדרש פירוק הדלת לשם כך.
מן העדויות עולה כי עיסקת היסוד כללה התקנת הדלת בביתו של הנתבע. כאשר נדרש התובע למצוא פתרון להתקנת המנעול המיוחד שרצה בו הנתבע , בנוסף לעיסקה הראשונית , נחלץ התובע לעזרת הנתבע ובסופו של יום הביא את הדלת לנגריה בנהריה , בה הותקן המנעול ולאחר חזר והביא את הדלת אל בית הנתבע באורנית, אלא שהדבר היה כרוך בתוספת מחיר מעבר למחיר ההתחלתי אשר סוכם בין הצדדים (ראה בעניין זה עמ' 3 שורות 16-21). כך או אחרת, אין מחלוקת בין הצדדים כי הדלת הותקנה בבית הנתבע בידי התובע.
הנתבע סירב לפרוע את השיק אשר מסר בידי התובע וזאת בטענה של כשלון תמורה מלא.
הפסיקה קבעה כי טענת כשלון תמורה, נחשבת להגנה טובה כנגד פרעונו של שטר ומשום כך יש לבחון באם אכן התרחש במקרה אשר בפנינו כשלון תמורה מלא, כטענת הנתבע, הפוטר אותו מתשלום סכום השטר לידיו של התובע.
כשלון תמורה מלא מתרחש כאשר מוכר הסחורה אינו מספק כלל את הסחורה אשר הבטיח או כאשר המוכר מספק חלק מהסחורה המובטחת או סחורה שאינה מתאימה למקובל ולמוסכם בין הצדדים והרוכש מודיע על ביטול החוזה, בהתאם להוראותיו של סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
ראה בעניין זה בספרו של המלומד שלום לרנר "דיני שטרות" מהדורה שניה בעמ' 337.
הפסיקה שנתה בעניין זה ואין צורך להרחיב, כי כשלון תמורה מהווה טענת הגנה טובה אך ורק כאשר לא נתקבלה כלל תמורה. כך נפסק לשם משל בעניין ע"א 638/70 איחוד בתי ספר טכניקום נ. מיכאל אדלר פד"י כה (2) 679. במקרה דנן, לא הופיע תלמיד כלל ללימודיו ומשום כך פסק ביהמ"ש כי אין לחייב בפרעונם של השיקים אשר ניתנו עבור שכר הלימוד. נפסק עוד כי משום שהורי התלמיד לא שלחוהו לביה"ס, עומדת לטכניקום העילה החוזית בגינה ניתן לתבעם.
ראה עוד בעניין ע"א 82/81 דועץ בע"מ נ. וייסנברג פ"ד לז (2) 355, שם דחה ביהמ"ש טענה של "כשלון תמורה מלא" משעלה במהלך הדיון כי הסחורה אשר בגינה ניתנו השטרות, אכן סופקה למערערת שם.