פירט מנחם ואחרים... נ' אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 9.12.13 ניתן פסק דין בתובענה ייצוגית שהגישו התובעים המייצגים נגד הנתבעת, בו התקבלה התובענה הייצוגית מהטעמים שפורטו בפסק הדין.

2.בסיכומים מטעמם ביקשו התובעים המייצגים כי בית-המשפט יפסוק לזכותם גמול בגין מאמציהם בניהול התובענה הייצוגית, בשיעור של 5% מהסכום שנפסק לטובת חברי הקבוצה. בנוסף, בקשו התובעים כי בית המשפט יפסוק שכר טרחה לבאי כוחם, בשיעור של 15% מהסכום שייפסק לחברי הקבוצה. התובעים עתרו כי הסכומים הללו יהיו בנוסף לסכומים שייפסקו לזכות הקבוצה.

הנתבעת לא התייחסה בסיכומים מטעמה לנושא הגמול ושכר הטרחה שיש לפסוק לתובעים המייצגים ולבאי כוחם. היא בקשה כי תינתן לה הזדמנות לעשות כן.

3.לאחר שבקשתה התקבלה – הגישה הנתבעת סיכום טענות בנושא זה. הנתבעת טענה כי על פי ההלכה הפסוקה יש לפסוק את שכר הטרחה והגמול לתובע המייצג מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה, ולא בנוסף על סכום זה. עוד נטען, כי הסכומים שהתובעים עתרו לקבל כגמול ושכר טרחה הם חריגים, מופרזים ובלתי סבירים. לטענתה, יש להפחית סכומים אלה תוך התחשבות באופן ניהול התביעה על ידי התובעים ובאי כוחם – אשר כלל העלאת טענות באריכות, הגשת בקשות שנדחו והעלאת טענות שגויות. עוד טענה הנתבעת, כי הליך בירור התובענה לא היה מורכב, לא הוגשו חוות דעת, והתנהל הליך הוכחות אחד בלבד.

4.התובעים השיבו לטענות הנתבעת. לטענתם, התובענה הייצוגית השיגה את יעדה, הביאה תועלת לציבור וגרמה לשינוי התנהלות הנתבעת בדיווחיה ובגביית החזרי העמלות. התובענה הביאה תועלת רבה גם לחברי הקבוצה, ובלעדיה הנתבעת לא היתה משיבה לחברי הקבוצה את כספם. עוד טוענים התובעים, כי ניהול התובענה היה כרוך בסיכון לא מבוטל, כי ההליך נוהל באופן ראוי, הגון ומקצועי. לטענתם, בניהול התובענה הושקעה עבודה רבה, כולל התייחסות לתיקון כתב ההגנה על ידי הנתבעת, וגילוי מאוחר של מסמכים.

התובעים טוענים עוד, כי שכר הטרחה והגמול צריכים להשתלם בנוסף לסכום ההשבה ולא מתוכו. לטענתם, בשורה של פסקי דין נפסקו שכר הטרחה והגמול בנפרד מהתשלום לקבוצה. גישת הנתבעת נוגדת גם את הדין הרצוי – שעה שכאשר נפסקות הוצאות בתביעות שנדחות, משלמים אותן התובעים היצוגיים. לטענת התובעים, גישת הנתבעת לתשלום שכ"ט וגמול מתוך התשלום לקבוצה, תביא ליצירת תמריץ שלילי לנתבע. זאת, משום שאם אופן ניהול ההליך לא ישפיע על ההוצאות שישלם, לא ישלם הנתבע בכל מקרה יותר מסכום ההשבה. לשיטת התובעים, דווקא בתובענות ייצוגיות שיתקבלו, תשלם הקבוצה הנפגעת את ההוצאות עבור הנתבע, ולמעשה תיפגע פעמיים.

דיון

5.סעיף 22(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, קובע את העקרונות המנחים לקביעת הגמול לתובע המייצג: הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. סעיף 23(ב) לחוק מוסיף על שיקולים אלה, בקביעת שכר הטרחה של בא-כוח התובע המייצג, גם את מורכבות ההליך, ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן שבו ניהל את ההליך וכן הפער שבין הסעדים שנתבעו בבקשה לאישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של ההליך.

6.בפסק הדין המנחה בעניין גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות – ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.12; להלן: "עניין רייכרט"), קבע בית המשפט העליון כי:

"אנו סבורים שבתובענות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן".

7.בפסק הדין הנ"ל בענין רייכרט פסק בית המשפט לבאי כוח התובעים שכר טרחה בשיעור של 25% מכל סכום שנגבה עד ל-5 מיליון ₪, 20% על סכומים בין 5 מיליון ל-10 מיליון ₪ ו-15% על סכומים מעבר ל-10 מיליון ₪. באותו ענין ציין בית המשפט כי שכר הטרחה הזה מושפע מהנסיבות החריגות של אותו מקרה, ובכלל זה "אופן התנהלותם הראוי לשבח של באי כוח התובע המייצג, מורכבותו הייחודית של ההליך והזמן הרב מאוד בו הוא נוהל".

האם יתווספו הגמול ושכר הטרחה לסכום ההשבה או ייגרעו ממנו

8.הנתבעת מבקשת כי הסכומים להם זכאים התובעים המייצגים ובאי כוחם יופחתו מסך הסכומים שיושבו לחברי הקבוצה, ולא יתווספו עליהם – כפי שמבקשים התובעים.

גישה זו עולה מפסיקת בית המשפט העליון בעניין רייכרט, אשר קבע כי "לכאורה, חברי הקבוצה המיוצגת עשויים להיות בעלי אינטרס בפיקוח על שכר הטרחה. זאת, שכן שכר הטרחה משולם, למעשה, מתוך הסכום שנפסק לטובתם" (ההדגשה שלי – ר.ר.; כן ר' א' קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 131, 164-165 (תשס"ז), המצדד בגישה זו). כלומר, על-פי פסיקת בית-המשפט העליון, הכלל הוא כי יש להפחית את הגמול לתובע ואת שכר-הטרחה לבא כוחו מהסכום שנפסק לטובת הקבוצה המיוצגת. אמנם, פסק הדין בענין רייכרט התייחס לאישור הסדר פשרה, אולם הדברים שנאמרו ביחס לתשלום שכר-הטרחה והגמול מתוך הסכום הפסוק ולא מעבר לו – נאמרו כעולה מהאמור לעיל, כאמירה כללית, ולא בהתייחס להסדר פשרה בתביעה ייצוגית.

9.אני סבורה, כי גישה זו עולה בקנה אחד גם עם מטרות המנגנון של התובענות הייצוגיות, והייחוד של ההליך של תביעה ייצוגית ושל שכר הטרחה והגמול הנפסקים מכוחו, לעומת שכר טרחה שנפסק לזכותו של צד בהליך "רגיל" שזוכה בו.

10.הגמול ושכר-הטרחה הנפסקים לזכות התובע המייצג ובא כוחו אינם משקפים – בניגוד למצב בתביעות "רגילות" - את ההוצאות הריאליות שהתובע ובא-כוחו הוציאו במסגרת ההליך של בקשת האישור והתביעה הייצוגית עצמה. הגמול ושכר-הטרחה משקפים גם את התמריץ שבית המשפט מבקש לתת לתובעים ולעורכי-דין להגיש תביעות ייצוגיות עבור קבוצה גדולה ודוממת, שאינה לוקחת על עצמה כל סיכון, ויכולה ליהנות – אם התובענה תתקבל, מפירותיה.

כך, התובע הייצוגי ובא כוחו לוקחים על עצמם את מלוא הסיכון כי הבקשה והתובענה יידחו. במקרה כזה, הם אלה שיישאו בהוצאותיהם שלהם בקשר עם ניהול הבקשה או התביעה, והם גם אלה שיישאו בהוצאות שייפסקו לטובת הנתבע (אם ייפסקו) – הם ולא הקבוצה המיוצגת. מאידך גיסא, במקרים בהם התביעה מתקבלת, נהנים חברי הקבוצה המיוצגת מהזכייה, כאשר בדרך-כלל (ולאור אופיו של ההליך של תביעה ייצוגית), הסכומים שחברי הקבוצה זוכים בהם, הם כאלה שאלמלא הגשת הבקשה והתובענה, הם לא היו תובעים אותה, ולכן לא היו מקבלים אותם.

11.לכן, שכר הטרחה והגמול שנפסקים לזכות התובע המייצג ובא-כוחו, נפסקים בשיעור העולה באופן משמעותי על ההוצאות הריאליות המיוחסות לתובע המייצג ובא-כוחו בקשר עם ניהול ההליך (שאלמלא כן, ולו היו התובע ובא-כוחו צפויים לקבל לכל היותר החזר מלא של הוצאותיהם, לא היה להם כל תמריץ לקחת על עצמם את הסיכון של הגשת התביעה הייצוגית בשם הקבוצה ועבורה).

12.אם הבקשה לאישור התביעה כייצוגית (או התובענה עצמה) נדחות, ההוצאות הנפסקות לחובת התובע המייצג הן שונות מאלה הנפסקות לזכותו אם הבקשה והתביעה מתקבלות. ההוצאות שנפסקות לחובת התובע המייצג משקפות לכל היותר את ההוצאות הריאליות שהנתבע נשא בהן בניהול התביעה. כאמור, הגמול ושכר-הטרחה להם זכאים התובע המייצג ובא-כוחו הם בסכומים העולים על סכום זה.