פיצויים בסך 31,430 ש"ח בגין הפרת הסכם שעניינו ניתוח להשתלת שיער

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 50,000 ש"ח.

הגב' שהינו רותי (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כנגד חב' קלאס קליניק בע"מ (להלן: " נתבעת 1") וכנגד ד"ר גינזבורג אלכס (להלן: "נתבע 2") (להלן יחדיו: "הנתבעים"). זאת, עקב ניתוח להשתלת שיער שבוצע על ידי נתבע 2 אצל הנתבעת 1 אשר לטענתה, כשל ואף גרם לעוגמת נפש רבה.

בתאריך ה - 29/10/02 פנתה התובעת אל הנתבעת 1 לשם פגישת ייעוץ בעניין ביצוע השתלת שיער באזור החלק הקדמי של הקרקפת. זאת, עקב דלילות השיער באזור דנן אשר גרמה לתובעת תחושת אי נוחות וחוסר אסתטיקה.

בפגישה זו הכירה את נתבע 2 שהציג עצמו כמי שפועל למען נתבעת 1. במהלך הפגישה דנן וללא כל בדיקות רפואיות הסיק נתבע 2 כי התובעת אכן מתאימה לעבור ניתוח להשתלת שיער ואף המליץ זאת בפניה. טענה התובעת כי בו במקום סיפרה לנתבע 2 כי במכון אחר סירבו לעשות את הניתוח כנראה עקב גילה המבוגר.

במהלך הפגישה נתבע 2 לחץ על התובעת לערוך את הניתוח במרפאתו תוך שהוא חוזר ומדגיש כי אין כל בעיה לעשות את הניתוח למטופלים בני גילה וכי אף ביצע את הניתוח על בני גילה פעמים רבות. התובעת שוכנעה לבצע את הניתוח כשלטענתה הוסכמו התנאים הבאים -

א.     הניתוח יערך בתאריך ה - 10/12/02.

ב.      מספר השתלים שיושתלו על ראשה של התובעת יעמוד על 3,000 שתלים.

ג.       עלות הניתוח תעמוד על 13,000 ש"ח.

יצוין כי התובעת חששה באותם רגעים מלהסכים לניתוח אולם הנתבע 2 שכנע אותה בתואנות שווא. הנתבע 2 הבטיח כי תופעות הלוואי לניתוח הינן מינוריות ביותר כגון נפיחות באזור הפנים וכי התופעות חולפות תוך מספר ימים.

כשביקשה התובעת להניח על הכתב את מה שסוכם סירב נתבע 2 לעשות כן, שוב, בהצהרות כגון "אין על מה לדאוג" ושהוא והנתבעת 1 אינם בורחים לשום מקום.

בתאריך ה - 10/12/02 בוצע הניתוח בהרדמה מקומית. הנתבעת שוחררה לביתה חבושה בתחבושת. לא עבר זמן רב והתובעת החלה להרגיש בכאבים באזור הניתוח. דרך התחבושת הבחינה התובעת כי קיימים דימומים ובנוסף חשה התובעת בכאבי ראש חזקים עד כדי כך שמנעו ממנה את שנתה. כשביקשה את עזרתו של הנתבע 2 כל שנענה היה כי מדובר בתופעות נורמאליות וכי הן יישכחו. נתבע 2 אף סירב להיפגש עמה בכדי לדון בתופעת כאבים אלו. לאחר מספר ימים ירדה התחבושת והתובעת גילתה כי אזור השתלים מלא בדם. כמו כן האזור כולו היה נפוח  והכאבים טרם חלפו. משכך, פנתה התובעת שוב לנתבע 2 אך גם לפניה  נענתה כי הנתבע 2 לא ייפגש איתה. נתבע 2  הרגיע  אותה טלפונית על כי המדובר בתופעות שכיחות שיפוגו.

הנתבע 2 ניאות לפגוש את התובעת רק לאחר שחלף  של כאבים, נפיחות וחוסר שינה. כשראה את ראשה של התובעת ציין התובע כי "הכל תקין" וכל שעליה לעשות הוא לשטוף את שורשי השיער בשמן זית ושוב שלח אותה לביתה.

חודשיים לאחר הניתוח החלה התובעת להרגיש כי שערות ראשה באזור הניתוח וכן לכיוון קודקוד הראש החלו לנשור. פניה באזור העיניים והמצח החל להכחיל. התובעת פנתה לנתבע 2 וזה הציע לה ליטול ויטמין B-6 תוך ציון העובדה כי השיער שנשר ישוב ויצמח. כך פעלה התובעת במשך שנה שלמה אולם השיער לא צמח בחזרה.

התובעת שבה ופגשה את נתבע 2, אשר רשם הפעם טיפול בחומר בשם "טופיק".

התובעת גילתה כי לא הושתלו 3,000 שתלים כפי שסוכם אלא למעשה הושתלו רק 2,400 שתלים.

התובעת טענה  כי  הנתבעים לא הזהירו אותה לעניין תופעות הלוואי שתקפו אותה מיום הניתוח ולמעשה עד להיום. לתובעת  נגרמו הוצאות כספיות  רבות כתוצאה ממחדלי הנתבעים.

התובעת הדגישה כי הנתבעים לא הזהירו אותה כלל לעניין הסיכונים והסיכויים של הניתוח, כי לא קיבלה שום הנחיות לקבלת אנטיביוטיקה או דרכי טיפול נוספים לאחר הניתוח ולמעשה פעלה בדיוק כפי שהורו לה הנתבעים. משכך, זכאית התובעת לסכום ששולם בעבור הניתוח בחזרה בסך 14,900 ש"ח, הוצאות רפואיות נוספות כגון הויטמינים שרכשה והתכשיר "טופיק" ועוד 30,000 ש"ח בגין הסבל ועוגמת הנפש שעברה.

הנתבעים הכחישו את טענות התובעת מכל וכל. ראשית, הנתבעים ציינו בכתב הגנתם כי לא צורפה כל חוו"ד רפואית ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף. לגופו של עניין טענו הנתבעים כי אין כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים על ידי התובעת ולבין הניתוח שעברה באמצעותם.

לשיטתם, טענות התובעת אינן מדויקות עוד מהרגע הראשון. הנתבעים טענו  כי התובעת אכן נמצאה כשירה לעבור ניתוח להשתלת שיער בעת פגישת הייעוץ הראשונית בה עברה בדיקה מקיפה על ידי הנתבע 2. באותו מעמד הוסבר לנתבעת בצורה מפורשת כי ביצוע הניתוח אינו אומר כי רמת השיער שלה תחזור לרמה שהייתה לה בצעירותה. כמו בן, הוסבר לתובעת כי אין בהשתלה בכדי למנוע את נשירת השיער אשר ממנה היא סובלת.