אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בביצוע הרדמה

פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בביצוע הרדמה

תאריך פרסום : 30/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
72682-99
26/10/2006
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
אלמליח פני
עו"ד עליזה לוין
הנתבע:
1. ד"ר גורביץ בוריס
2. קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
3. (שירותי בריאות כללית)

עו"ד תמר יקותיאלי
פסק-דין

ביום 15.8.93 ילדה התובעת את בנה בניתוח קיסרי, אלקטיבי, שבוצע במרכז הרפואי "קפלן" (להלן: "בית החולים") שבבעלות או בהפעלת הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת"), עובדות שאינן שנויות במחלוקת כפי המפורט בתצהיר התובעת וראה מסמכי האשפוז במחלקת היולדות בתיק המוצגים של התובעת, ת/6 (תיק מוצגים זה התקבל כראיה - עמ' 33 לפרוטוקול, כהגדרתו להלן, בסוף העמוד; להלן: "התיק הרפואי"); כן ראה תצהיר עדותו של הרופא המיילד/מנתח ד"ר דניאל רוזנמן, עד הנתבעים, ודו"ח הניתוח המצורף לו.

הניתוח בוצע בהרדמה אזורית/ספינלית וגם על כך אין חולקים [ ראה, בין היתר, חוות דעתו של מומחה התובעת ד"ר טייטלר בפרק "פרטי המקרה" והתיעוד הרפואי המפורט בו והמצוי בתיק הרפואי וכן, תצהירו של הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") שהיה הרופא המרדים בעת הניתוח (להלן: "ההרדמה")]; תיאור ההרדמה יובא, ככל הנדרש להבנת פסק הדין, בהמשך הדברים.

בעקבות ההרדמה וכתוצאה ממנה, ובעניין זה מקדים אני במעט את המאוחר, סובלת התובעת מנזק גוף תמידי, שיתואר גם כן בהמשך הדברים והוא סיבת התביעה נשוא פסק דין זה, במסגרתה טוענת הנתבעת (בין היתר) לכך שהנתבעים אחראים לביצוע לקוי של ההרדמה וכתוצאה מכך לנזקיה וחבים בפיצוי נזקי הגוף שאירעו לה עקב ההרדמה.

הנתבעת מס' 2 אינה רואה ניגוד עניינים בינה לבין הנתבע וככל שזה חב בפיצוי התובעת אין הנתבעת מס' 2 שוללת את חבותה היא לפיצוי ביחד ולחוד עם הנתבע.

לא פשוט לסכם ולתמצת את תלונותיה או את מצבה של התובעת בין היתר עקב כך שבאת כחה ראתה לנסח עבורה תצהיר עדות ראשית ארכני, טרחני, צעקני ומוגזם בפרטיו החוזר על עצמו לעייפה וגודש שמונה עשר עמודים מודפסים בצפיפות הכוללים למעלה משבעים סעיפים ובהם עשרות סעיפי משנה (סעיף מס'  50 לתצהיר, לבדו, האמור "לסכם" את מצבה של התובעת, תופס שניים וחצי     עמודים !!!).

לפי חוות דעתו של ד"ר טייטלר, המומחה הרפואי מטעמה של התובעת, נגרם לתובעת "...נזק שרשי סציאטי בלתי הפיך בגפה התחתונה השמאלית" (פרק סיכום ומסקנות בחוות דעתו); גם מומחה הנתבעים, פרופ' אלדד מלמד מאשר  בחקירתו הנגדית שאכן לתובעת יש "...נזק חמור, נזק קשה, לשורשים היוצרים את העצב הפירוניאלי" [עמ' 138 לפרוטוקול הדיון המוקלט (להלן: "הפרוטוקול") שורות 18, 19 וכן בהמשך העדות בעמ'  144 שם].

המחלוקת בין התובעת לנתבעים היא למעשה בשתי שאלות, ככל הנוגע לתחום הרפואי ולשאלת האחריות: האחת, האם הנזק לשורשי העצבים נגרם כתוצאה מההרדמה? השניה, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, האם גרם הנזק הוא ברשלנות בביצוע ההרדמה? התשובה לשתי השאלות האלה גם יחד יכולה לבוא מתוך שימוש בחזקות ראייתיות, בין שלפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח - 1968 (להלן: "סעיף 41") ובין בחזקה ראייתית עובדתית שמחוץ לסעיף 41 ובלא קשר אליו  [ ע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נ. ד"ר אהרון צ'ציק ואח', פד"י נו1, עמ' 539; להלן: "פס"ד שטרנברג" ].

שאלה אחרת שעלתה לדיון נגעה למשמעות קיומה של ציסטה שהתגלתה בעמוד השדרה של התובעת "....בתוך הקונוס מדולריס (החלק התחתון ביותר של עמוד השדרה) בצד שמאל, בגובה1L- 12D" (תחילת עמ' 2 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' גולדהמר; להלן:"הציסטה").

בקצרה אציין שפרופ' גולדהמר ראה בציסטה את מקור הפגימות שמהן סובלת התובעת; את קיומה של הציסטה תלה פרופ' גולדהמר בביצוע ההזרקה של חומר ההרדמה במקום הלא נכון בעמוד השדרה של התובעת; לדעה זו לא היו שותפים הרופאים האחרים, כולל ד"ר טייטלר, אשר בעדותו בפני היה מוכן לשנות מחוות דעתו בנדון זה ולקבל אפשרות כפי קביעת פרופ' גולדהמר, בין היתר לאור מאמרים שפורסמו ולא היו בידי ד"ר טייטלר בעת כתיבת חוות דעתו (עמ' 4 עד 6 לפרוטוקול).

לטעמי, לא בציסטה מקור התלונות של התובעת וזו לא נוצרה כתוצאה מההרדמה ולא הייתה רשלנות בביצוע ההרדמה מבחינת הכנסת המחט עם חומר ההרדמה למקום בו מצויה הציסטה; יחד עם זאת, לאור התוצאה אליה אני מגיע, איני רואה צורך להידרש לבירור מלא של העניין ולהנמקת עמדתי זו.

מספר נתונים הקשורים בהרדמה מוסכמים על רופאי  התובעת והנתבעת בדברים שנמסרו על ידיהם בחוות דעתם או בעדותם במהלך הדיון:

ההרדמה מתבצעת על ידי הזרקת חומר הרדמה באמצעות מזרק לחלל הספינלי שבין  החוליות 3Lו 4L; חוט השדרה מסתיים לפני המיקום הבינחוליתי הנ"ל ובאותו מקום מצויים שורשי עצבים הצפים בתוך נוזל במבנה הקרוי "זנב סוס"; אין למרדים אפשרות לדעת, בעת הכנסת המחט למקום הנ"ל, אם הוא נוגע או ייגע עם המחט באחד או יותר משורשי העצבים במקום הכנסת המחט; פגימה מסוג זה שקרתה לתובעת יכולה לקרות, לעתים, ומוכרת כתופעת לוואי של הרדמה ספינלית בטכניקה האמורה, גם במקרה שבו היא נעשית באופן הראוי ביותר בין כתוצאה ממגע של המחט בשורשי העצבים ובין כתוצאה מהשפעת חומר ההרדמה [ פיסקה 3 לפרק "דיון" בחוות דעתו של מומחה הנתבעים ד"ר ערן סגל ועדותו של ד"ר טייטלר, מומחה התובעת, המסכים לקביעותיו הנ"ל של ד"ר סגל בעמ' 19 עד 21 לפרוטוקול ].

למרות האמור לעיל, מקובל עלי, כי גם אם ננקטה על ידי הנתבע הפעולה האמורה במקום הנכון, קרי הזרקת חומר ההרדמה בין החוליות 3L - 4L, יש לראות את הנזק שנגרם לתובעת כנזק שנגרם לה באשמו, כפי שיובהר להלן.

בין יתר טענות התובעת, ולעניין זה כבר ציינתי שיש צורך להפריד את הבר מהתבן, תלונה אחת בולטת ומשמעותית ביותר ונוגעת ישירות לעניין אחריות הנתבעים לנזק והיא באשר לאירועים שקרו לה בעת ביצוע ההרדמה.

לפי התובעת בעת ביצוע ההרדמה: "לפתע הרגשתי זרם חזק מאד ברגל שמאל, עם כאב עצום שקשה לי לתאר. דבר שהקפיץ אותי על המיטה וצעקתי חזק מכאב" (סעיף 15 לתצהיר  התובעת) ובהמשך: "מהרגע שהתעוררתי לאחר הניתוח, הרגשתי כאב עז ברגל שמאל, בלתי נסבל" (סעיף 20 שם).

על דברים אלה היא חוזרת גם בחקירתה הנגדית בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון ביום 4.1.2004; בניגוד לאמור בסיכומי טענות הנתבעים (עמ' ראשון פיסקה 3) איני רואה שוני בין גירסת התובעת בתצהירה לדבריה בחקירתה הנגדית, מעבר לשינויי ניואנסים הקשורים בהבדלים שבין ניסוח דברים בכתב לבין עדות בע"פ.

עדותה זו של התובעת מוכחשת כליל בתצהירו של הנתבע, דברים שעליהם עמד גם בחקירתו הנגדית ואיני רואה צורך להרחיב בהם שכן ההכחשה עצמה לא נסתרה מעצם החקירה; בקליפת אגוז יאמר כי לפי הנתבע, בוצע הליך ההרדמה כסדרו, באופן תקין, ללא כל אירוע חריג וללא תגובה כלשהי של התובעת (סעיפים 4, 5 לתצהיר הנתבע).

עקרונית, עדי הנתבעים, כולל הנתבע עצמו, מסכימים שתלונה מסוג זה שטוענת לו הנתבעת, היא תלונה מרשימה, שיש לתת לה ביטוי בגיליון ההרדמה, אם וכאשר היא מתרחשת הואיל ויש בה כדי להעיד על פגיעה של המחט בשורשי העצב ואסור להמשיך בתהליך ביצוע ההרדמה באופן זה ובמצב כזה שכן עשוי להיגרם נזק לחולה, כפי שאכן אירע לתובעת ולמעשה ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי ישיר בין פגיעה כזו בשורשי העצב ובין תלונות התובעת [ עדות הנתבע בעמ' 100 עד 102 לפרוטוקול; ד"ר סגל מסכים לדברים אלה בחוסר רצון בולט, כאשר במהלך חקירתו הנגדית ניכרת עמדתו החד צדדית והאינטרסנטית להגנת הנתבעים, מעבר למתחייב מעצם זימונו לעדות ולמתן חוות דעת על ידיהם וראה עמ' 44 לפרוטוקול וכן עמ' 49 באמצע העמוד ולאחריו בעמ' 50 ו 51 לפרוטוקול ].

בחינת הדברים מתמקדת אם כן באשר אירע בחדר הניתוח, כראיה אשר ממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה בדבר קיומה או העדרה של רשלנות בביצוע ההרדמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ