אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פינץ נ' אסתר משש

פינץ נ' אסתר משש

תאריך פרסום : 07/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
170528-09
06/06/2010
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
יואל פינץ
הנתבע:
אסתר משש ע"י עו"ד נדב משה
פסק-דין

פסק דין

מדובר בתביעה לביצוע שלוש המחאות: האחת, ע"ס 1,776 ₪ לתאריך פרעון 5.8.08, השנייה ע"ס 1,575 ₪ לתאריך פירעון 31.12.08 והשלישית ע"ס 695 ₪ לתאריך פירעון ליום 31.8.08. הנתבעת חתומה על ההמחאות כמושכת. הנפרע בהמחאה הראשונה הינו ש.פינץ, בהמחאה השנייה פינץ יפית ובהמחאה השלישית התובע.

תמצית טיעוני ההגנה

הנתבעת הגישה התנגדות לאקונית בכתב יד. לפי טענתה, ההמחאות נשוא התביעה היו אמורות להיות מוחזרות לבעלה במקום המחאות אחרות שקיבל התובע ואשר אף הגיש תביעה בגינם בסך 17,239 ₪. על פי החלטת בית המשפט באותה תביעה, נפסק כי יש לשלם 500 ₪ מדי חודש בגין התביעה הנ"ל. בנוסף לכך, טוענת הנתבעת כי עדיין נותרו 4 המחאות נוספות ע"ס 2,212 ₪ כ"א, שגם אותם היה צריך להחזיר התובע, אולם לא עשה כן. הנתבעת טוענת כי התובע טען בפניה כי ההמחאות הנ"ל אבדו. חרף זאת, התובע בחר לתבוע את הנתבעת בגין המחאות אשר כאמור היו צריכות להיות מוחזרות.

תמצית טיעוני התובע

התובע הגיש את טיעוניו על דרך של מכתב שהופנה לבית המשפט ואשר במסגרתו, נטען כי התביעה הנוכחית אינה תביעת כפל ביחס לתביעה הראשונה אשר הגיש התובע ע"י ביצוע המחאות בלשכת ההוצאה לפועל. התובע טוען כי הוא הגיש לביצוע המחאות בגין חוב שהיה חייב לו מר רונן בעל צדקה, אשר אף חתום על ההמחאות האמורות, בסך של 16,430 ₪. התובע טוען שהנתבעת ובעלה הנזכר לעיל (להלן: "השוכרים"), שכרו ממנו דירת מגורים ופינו אותה רק ביום 30.1.09. עד למועד הנ"ל, לא שילמו השוכרים את כל החובות שהצטברו. השוכרים משכו את התובע בלך ושוב ובהבטחות על תשלום החוב במשך תקופה ארוכה. ההמחאות שנמסרו על ידם חזרו. התובע טוען כי הסכום הכולל של החוב של השוכרים בא לידי ביטוי בהמחאות שהוגשו לביצוע בתיק הוצאה לפועל מס' 0110915092, בסך של 16,430 ₪ (להלן: "תיק ההוצל"פ הראשון"), ובתוספת התיק הנוכחי, שסכומו עומד על 4,046 ₪, בגין המחאות שחתומות על ידי הנתבעת, ובסה"כ 20,476 ₪. התובע מפרט במכתבו הנ"ל סכומי חוב שונים בגין ארנונה, ובגין תיקונים נזקים שונים שגרמו השוכרים לדירה בסך כולל של 6,678 ₪ וזאת מעבר לסכום החוב בגין ההמחאות נושא התביעה בגין חוב דמי שכירות.

דיון

בישיבה שהתקיימה בפני כב' הרשם צ'כנוביץ ביום 1.6.09 הסכים המשיב למתן רשות להגן. באותה החלטה, נקבע, בין היתר, כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. ביום 24.6.09, הגיש התובע את מכתבו הנ"ל, אם כי לא באמצעות תצהיר כדין. הנתבעת הגישה ביום 23.7.09, תצהיר ערוך כדין בכתב יד של בעלה ושל מר משה בעל צדקה, אבי בעלה.

בישיבה המקדמית שהתקיימה בפניי ביום 12.1.2010, ולאחר שלא הצלחתי להביא את הצדדים להסדר, הסבתי את תשומת ליבם של הצדדים להוראות התקנות בדבר הגשת מסמכים כראוי. מאז ועד היום לא הגישו הצדדים מסמכים נוספים כלשהם. במהלך הדיון הציג בפניי התובע, מסמך שהוגש על ידו בהסכמת בא כוח הנתבעת (סומן ת/1). מדובר במכתב מאת אשתו הגב' יפית פינץ. במכתב זה חוזרת הגב' פינץ פחות או יותר על הטיעונים שהועלו על ידי התובע קודם לכן. יצוין כי ב"כ הנתבעת הסכים לראות במכתב התובע מיום 24.6.09 וכן בת/1 יחד, כתצהיר עדות ראשית מטעם התובע. בהתאם לכך, בתחילת חקירת התובע, אישר התובע בפני, תחת אזהרה, כי האמור במסמכים האמורים הינו אמת.

מדובר בתביעה שטרית. לפיכך, הנטל מוטל על הנתבעת להוכיח כי היא אינה חייבת לשלם עבור ההמחאות. על הנתבעת לסתור את החזקה שלפיה ההמחאות נמסרו לה כנגד תמורה בעלת ערך. ראה בעניין זה ראה ספרו של פרופ' לרנר, "דיני שטרות", מהד' 1999, עמ' 255).

לאחר ששמעתי היום את העדויות והתרשמתי מחומר הראיות ומטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל האמור. למעשה, עסקינן בתביעה בין צדדים קרובים, היינו, בין משכיר ושוכרת. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם ההמחאות נשוא התביעה הינן המחאות שנתבעו על ידי התובע בכפל והאם התובע לא התחייב להשיב את ההמחאות הנ"ל, כמו גם המחאות נוספות, כנגד המחאות חדשות שהועברו על ידי השוכרים ואשר אמורים לבטא, כך לפי טענתם, את מלוא החוב לתובע.

התובע, הן בטיעונים בכתב שהוצגו על ידו בפני ביהמ"ש והן בחקירתו, עמד על כך כי ההמחאות נשוא התביעה באות בנוסף להמחאות שהוגשו על ידו לביצוע בתיק ההוצאה לפועל הראשון. כל הניסיונות של ב"כ הנתבעת לגרום לתובע לחזור בו מטענתו זו, לא עלו יפה. גם החישובים שערך ב"כ הנתבעת בשאלותיו ואשר באו להאציל מפי התובע הודאה על כך שמדובר בתביעת כפל, לא הועילו.

סבורני כי הנתבעת לא עמדה בנטל הנדרש, כדי להראות שהיא לא קיבלה תמורה בגין ההמחאות. בנסיבות העניין, כאשר מדובר בהתחשבנות שבין שוכר לבין משכיר ועל אחת וכמה כאשר אין מחלוקת כי הוחלפו המחאות בין הצדדים, לאחר שהמחאות שנמסרו על ידי השוכרים חזרו, הייתה מוטלת חובה על הנתבעת, לפרוס בפני ביהמ"ש את כל השתלשלות העניינים במהלך האירועים שנוגעים להשכרת הדירה ולתשלומים ששולמו בגין דמי השכירות, תוך פירוט כל ההמחאות שנמסרו ולאחר מכן ההמחאות שנמסרו במקום ההמחאות הראשונות, לרבות ציון תאריכים שבהם נמסרו ההמחאות וכן כל שאר הפרטים המתבקשים, כגון הזמן והמקום שבו הצדדים הסכימו, כך לטענת הנתבעת, כי המחאות שנמסרו קודם לכן יבואו למעשה במקום ההמחאות נשוא התביעה.

הנתבעת לא ביצעה את האמור לעיל והסתפקה בתצהיר קצר מטעמה, שבו הועלתה טענה כללית שלפיה תחת השיקים נשוא התביעה נמסרו שיקים אחרים. הנתבעת הייתה צריכה לערוך חשבון מפורט בתצהיר עדות ראשית, שבו מחד, יירשמו הסכומים שהיו צריכים להשתלם לפי הסכם השכירות בגין תקופת השכירות ועד לפינוי בפועל של הדירה, ומאידך, לפרט לצידם את התשלומים שבוצעו בפועל בגין דמי השכירות לכל תקופת השכירות, בין באמצעות המחאות ובין באמצעות מזומן, תוך צירוף כל האסמכתאות הקיימות בעניין זה, לרבות דפי חשבון בנק שיוכיחו פירעון המחאות. הנתבעת לא עשתה כן. בהתאם לכך, לא הוגש לבית המשפט חומר הראיות המינימאלי הדרוש, על מנת להשתכנע שהחוב בגין השכירות נפרע למעשה במלואו באמצעות הגשת ההמחאות לביצוע בתיק ההוצל"פ הראשון וכי ההמחאות נשוא התביעה שלפניי הינן בגין סכומים שמעבר לסכום החוב ואשר נתבעות בכפל.

הנתבעת טענה כי חלף הסדרה הראשונה של השיקים שהוגשו לביצוע בתיק ההוצל"פ הראשון, נמסרו לתובע שמונה המחאות ע"ס 2,212 כ"א, כאשר הסכום הכולל של המחאות אלה, מהווה את סכום החוב הכולל שנותרו השוכרים חייבים לתובע. התובע הכחיש כי קיבל שמונה המחאות בהכרח וציין כי מספר ההמחאות על הסכום הנ"ל לא זכור לו במדויק (עמ' 6, ש' 3 – 8). הנתבעת לא הביאה ראייה ממשית כדי להראות שנמסרו בהכרח שמונה המחאות כאמור.

כמו כן, אין מחלוקת כי שתי ההמחאות מתוך הסדרה הנ"ל, הוגשו לביצוע במסגרת תיק ההוצל"פ הראשון וכי הנתבע שם, מר רונן בעל צדקה, לא התגונן כנגד התביעה. נשאלת השאלה, איפוא, אם אכן הסדרה האמורה של המחאות, באה להחליף את הסדרה הראשונה, מדוע לא התנגד מר בעל צדקה לפחות לאותן שתי המחאות מתוך הסדרה החדשה אשר לכאורה, כך לפי גירסתו, נתבעו בכפל. לכך לא ניתן הסבר ממשי, אם בכלל, במסגרת ההתנגדות או במסגרת התצהירים של מר רונן בעל צדקה ומר משה בעל צדקה. ב"כ הנתבעת הסביר בסיכומיו כי הדבר נבע מכך שהשוכרים "לא בדקו בציציות של התובע" לעניין זה ולא היו מיוצגים ואף נמנעו, כך לפי הטענה, מלהתנגד לבקשת הביצוע, למרות שסכום החוב שנתבע היה גבוה במספר אלפי שקלים מסכום החוב האמיתי. העובדה שהשוכרים לא התנגדו לתיק ההוצל"פ הראשון, בנסיבות שציינתי לעיל, יכולה רק לחזק את מסקנתי שלפי הדין טענות ההגנה להידחות, או לכל היותר, גם אם אקבל את ההסבר שהוצע בסיכומי הנתבעת, שלא להעלות ולא להוריד, באופן שעדיין מותיר את הגנת הנתבעת כחסרה וככזו שאינה עומדת בנטל להראות שבהתחשבנות הכוללת, ההמחאות נשוא התביעה הינן בבחינת תביעת כפל.

הנתבעת העלתה בסיכומיה ולראשונה טענה חדשה שלפיה התובע אינו אוחז לכאורה כדין בהמחאות שכן שתיים מתוך שלושת ההמחאות, נרשמו למר ש. פינץ ולגב' פינץ יפית. התובע אישר כי המחאות אלה אכן נרשמו על שם אביו ועל שם אשתו והסביר כי הנכס הינו בבעלות מספר אחים וכל פעם אח אחר מטפל בתשלומים. סבור אני כי גם כאן דין טענת הנתבעת להידחות. ראשית, הטענה הועלתה לראשונה בסיכומים ותוך הרחבת חזית ודי בכך כדי להביא לדחיית הטענה. שנית כל, מדובר בהמחאות שהינן סחירות ועבירות ואשר לא הוגבלו בשום צורה ואופן. בגב ההמחאות ניתן להבחין בחתימת הסב של מר ש. פינץ ובהמחאה שנייה של הגב' יפית פינץ. מדובר בחתימות היסב על החלק שהופך את ההמחאות לשטר למוכ"ז (ראה ספרו של פרופ' לרנר, "דיני שטרות", מהד' 1999, עמ' 206). בהתאם לכך, יש לראות בתובע כמי שאוחז בדין בהמחאות אלה, אשר נמסרו לו פיזית על ידי אשתו ועל ידי אביו (עמ' 7, ש' 11 – 15).

סוף דבר

בהתאם לכך, התביעה מתקבלת במלואה. התובע רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק הוצל"פ מס' 0110911098, לגביית סכום החוב המעודכן בתיק, וכן לגביית הוצאות המשפט שייפסקו להלן, אשר יצטרפו לחוב בתיק ההוצל"פ וכל זאת ככל שסכום החוב וההוצאות לא ישולמו במלואם תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת. לנוכח התוצאה ובהתחשב בסכום התביעה הצנוע ובהיקף המסמכים הדל, אשר הוגש על ידי שני הצדדים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, הוצאות משפט בסכום כולל של 1,500 ₪. סכום זה יתווסף לחוב בתיק ההוצאה לפועל.

ניתן היום, כ"ד סיון תש"ע, 06 יוני 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ