פינטו

פסק - דין

1.בפני תביעה קטנה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בשל תאונת דרכים שאירעה, לטענתו, ביום 15.09.11.

2.עפ"י כתב התביעה התאונה אירעה עת חנה רכב התובע בחניה ברחוב רמז בנתניה, כאשר התובע באותה העת לא היה ברכב. לטענת התובע, משאית השייכת לנתבעת פגעה ברכבו החונה והסבה לו נזקים בדופן השמאלית קדמית.

עוד נטען כי התאונה אירעה באשמתו של נהג הנתבעת, וכי נהג הנתבעת הותיר על רכב התובע פתק ובו פרטיו של הנהג ופרטי הנתבעת.

3.מנגד, הכחישה הנתבעת את אירוע התאונה וטענה כי ככל ונגרם נזק לרכב התובע הרי שנגרם על ידי גורם אחר. עוד נטען ע"י הנתבעת כי התובע לא הוכיח הנזק שנגרם לו בהעדר חוות דעת שמאי מטעמו.

4.בדיון בפני העידו התובע, מר קונין, קצין הבטיחות של הנתבעת, ונהג הנתבעת מר יהושע מהבד.

התובע העיד כי לא היה עד לתאונה, כי אישה, שככל הנראה נכחה במקום, אמרה לו "איזה נהגים ברברים" וכי רק ראה נהג שעולה על משאית של "אמניר" ונוסע מהמקום.

אין התובע יכול להעיד כי הנהג מר יהושע מהבד הוא הנהג אותו ראה נוסע מהמקום. התובע העיד כי בדק את רכבו וראה שפשוף בכנף השמאלית כמו כן ראה כי הושאר פתק על שמשת הרכב עם פרטי הנתבעת.

5.מנגד, העיד נהג הנתבעת כי אכן היה במועד הרלוונטי במקום האירוע ואולם, העיד כי לא ארעה כל תאונה בין המשאית בה נהג לרכב התובע, הוא לא השאיר פתק על רכב התובע וכי הפתק שהציג התובע בדיון אינו בכתב ידו.

עוד העיד הנהג כי לא עזב מיד את המקום, שכן שהה במקום עד השעה 07:30 או 07:45 בבוקר, וכי אדם אחר, לא התובע, פנה אליו ואמר לו כי הוא פגע ברכב ואולם, לטענתו אמר לאותו אדם כי כלל לא פגע ברכב ואף לא התקרב אליו.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושקלתי את הראיות שהוצגו ובכלל זה עדויות הנהגים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים הנטל להוכיח את תביעתו ומשכך, יש לדחות התביעה.

אין חולק כי התובע כלל לא היה עד לתאונה וכי לא נכח במקום האירוע. בכתב התביעה טען התובע כי למד על התאונה מהפתק שהושאר על שמשת רכבו, ואילו בעדותו העיד התובע כי נודע לו על הפגיעה ככל הנראה מפי עד ראייה. אין חולק כי התובע לא זימן לעדות את עד הראייה לתאונה, ככל וישנו עד כזה.

אף מעיון בפתק, שהוגש על ידי התובע בדיון (ת/2), נראה כי לכאורה נכתב הפתק על ידי אדם אחר שנכח במקום ולא על ידי הנהג הפוגע. בפתק (ת/2) צוין מס' הרכב של הנתבעת, שם הנתבעת ומספר טלפון וכן צוין לצד פרטים אלו "סרט את הרכב שלך" (הטעות במקור – מ.י.).

מנגד, עדותו של נהג הנתבעת כי לא פגע כלל ברכב, לא השאיר את הפתק על הרכב וכי אין מדובר בכתב ידו, על אף שהעלתה תמיהות, לא נסתרה.

כאמור, עדותו של נהג הנתבעת לא היתה נקייה מספקות. כך למשל, העיד כי אינו מכיר את התובע וכי אדם אחר פנה אליו במקום ועימת אותו עם הפגיעה ברכב תוך שהוא מציג עצמו כבעל הרכב.

יחד עם זאת, על אף הספקות שעלו מראיות הנתבעים, ובשים לב לכך כי טענת הנתבעת כי לא היתה מעורבת בתאונה לא קרסה, ובשים לב לכך כי הנטל מוטל על התובע, כל זאת כאשר התובע לא היה עד לתאונה ולא הביא כל עדות חיצונית להוכחת תביעתו אלא הגיש התביעה בהסתמך על הפתק (ת/2) בלבד, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח תביעתו.

7.סוף דבר, התביעה נדחית.

בנסיבות שתוארו לעיל, ודחיית התביעה בשל אי הרמת הנטל, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.