פיין נ' אקסלנס נשואה גמל ופנסיה

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע להשתפות בגין נזקים שארעו לו כפועל יוצא ממחדלה של הנתבעת לשחרר כספים אשר הופקדו על ידו בקופות השתלמות.

1. לטענת התובע, פנה אל הנתבעת ב- 23.10.07 בבקשה לשחרר כספים המופקדים בחמש קופות השתלמות אשר היו מופקדות אצל הנתבעת. לטענתו, במועד זה הובהר לו כי הותק אשר נצבר לטובתו, אינו מספיק לשם משיכת הקופות.

התובע טען, כי הותק שלו היה מנובמבר 2007, ומשכך, פנה לתיקון הותק בחברת מנורה.

בסוף דצמבר 2007 לטענת התובע, הוא פנה שוב בבקשה לשחרור הכספים ואולם אז אמרו לו כי עליו להתייצב בבנק הבינלאומי לשם זיהוי. במועד בו הגיע התובע לבנק הבינלאומי, נאמר לו על ידי מנהלת הבנק, כי תנאי לשחרור הכספים הוא פגישה עם נציג פנסיוני. לטענת התובע, בשיחה טלפונית אשר ערך לאחר מכן עם נציג הנתבעת, נאמר לו כי לפי תקנות האוצר אין כל אפשרות לשחרור הכספים.

לטענת התובע, ב- 21.1. הובהר לו כי ניתן למשוך את הכספים ואולם במועד זה הואיל וכבר היו הפסדים, הוא לא גיבש עמדתו לענין שחרור הכספים ולכן קיים התייעצויות, בסיכומו של דבר ביום 27.3. חתם התובע על טפסים להערת הכספים לקופת הגמל דש.

אין עוררין, כי הכספים הועברו ביום 6.4.08.

לטענת התובע, כפועל יוצא ממחדלה של הנתבעת להעברת הכספים באוקטובר 2007, נגרם לו נזק העומד על סכום כולל של 11,700 ₪.

2. לטענת הנתבעת, הואיל והכספים של התובע הועברו אליה מחברת מנורה, עם ציון הותק השגוי, הרי שטעות הותק אינה באשמתה, ומשכך, הנחתה את התובע לפנות לחברת מנורה לתיקון הותק.

התובע התמהמה בביצוע התיקון, הוא פנה אל הנתבעת שוב בסוף דצמבר 2007.

במועד זה, אומנם הונחה התובע לפנות לשם זיהוי. יתכן כי מאן דהוא אמר לתובע שעליו לקבל ייעוץ פנסיוני בהתאם לתקנות, ברם, ככל שהדבר נאמר לו, מדובר בטעות, שכן, המקור לדרישה לייעוץ פנסיוני הינו הנחיות פנימיות של הנתבעת ולא תקנות.

הנתבעת הסבירה, כי המקור להנחיות הינו חשש לזיהוי שגוי וכפועל יוצא מזה, למעילה בכספיו של התובע.

לטענת הנתבעת, התובע לא העביר טפסים אלא לראשונה ביום 27.3.08 ואז פעלה הנתבעת בהתאם להנחיותיו והעבירה את הכספים לחברת דש.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע ממילא לא הוכיח את נזקיו.

3. במהלך הדיון בפני העידו התובע וכן נציגת הנתבעת. כן הוצג בפני בית המשפט אישור חברת מנורה המעיד על כך שהוותק אשר הועבר על ידה הינו 31.12.01. כמו כן הוצגו בפני בית המשפט תדפיסים מתוך מחשב הנתבעת המעידים על תיעוד השיחות בין נציגיה לבין התובע.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות, החלטתי כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמיי:

4. אתחיל מהסוף - התובע לא הוכיח, ולו בראשית ראיה, נזק כלשהו. מן המפורסמות היא, כי על התובע במשפט אזרחי להוכיח את כל העובדות המבססות את תביעתו, ובכלל זה להראות את העובדות המבססות את הנזק אשר נגרם לו.

התובע לא הציג את הסכומים אשר היו בקופות, במועד בו לטענתו, ביקש לשחרר את הכספים. התובע מאידך לא הציג את הסכום אשר עמד לרשותו בעת העברה לקופת הגמל דש.

מלבד טענה כללית, ובהתאם לה, הקופות בניהול הנתבעת נשאו הפסדים העומדים על כ- 7 אחוזים – טענה אשר אף היא לא הוכחה, לא הראה ולא טען התובע דבר לענין זה. אוסיף ואציין כי ממילא הואיל וכבר בינואר גיבש התובע החלטה להעביר את הכספים לניהול בחברת דש, ממילא ממועד זה ואילך, ככל שהוא טוען לנזק הנובע מהפסדי הנתבעת, היה עליו להציג את התוצאות אשר היו לחברת דש במועדים הרלוונטיים.

5. זאת ועוד, אף לגופם של דברים לא הצליח התובע להראות ולהוכיח את העובדות נשוא תביעתו: