פיגה נ' יו"ר ו"ע לפיצויים והשבחה, עו"ד כרמית פנטון ואח'

פסק דין

עתירה זו עניינה בקשת העותרים כי בית המשפט יורה על פסילתה של עו"ד כרמית פנטון, יו"ר ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה - מחוז תל אביב, מלהמשיך לדון בערר שהוגש על ידי העותרים (95015/2008), לפי סעיף 198 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965.

יסוד העתירה, בטענה כי יו"ר ועדת הערר מצויה בניגוד עניינים מאחר שמונתה לתפקידה בהמלצת ועדת איתור בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד שרית דנה, אשר במסגרת תפקידה אמונה גם על גיבוש מדיניות ההגנה בוועדת הערר ומשמשת כיו"ר מועצת שמאי המקרקעין.

העתירה הוגשה לאחר שהשמאי המכריע, מר גדעון גולדשטייין ז"ל, נפטר במפתיע כחודש לפני פרסום השומה בעניינם של העותרים.

פרט לעתירה שלפניי, הגישו העותרים יחד עם שכניהם עתירה לבג"ץ (1848/12), אשר חלק מרכזי בה התמקד בטענה כי המשנה ליועמ"ש היא שהייתה נתונה בניגוד עניינים נוכח כובעה הכפול, כמי שמעורבת במינוי יושבי ראש ועדות ערר ושמאים מכריעים, כאשר במקביל מנחה את מייצגי המדינה בוועדת הערר.

עובר למועד הדיון בעתירה שלפניי, ניתן פסק דין בעתירה שהוגשה לבג"ץ. בית המשפט אשר מחק את העתירה, העיר כי נעשתה ברובה תיאורטית, בין היתר בעקבות סיומה הצפוי באותה העת של כהונת המשנה ליועמ"ש. כן, הוסיף לגופו של עניין כלהלן:

"אשר לתפקידה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בכובעים השונים, מבקשים אנו להבחין בין מהות לבין מראית עין. אין לנו כל סיבה שהיא לחשוד כי יש זיקה בין הנחיית גורמי המדינה בטענותיהם בפני ועדת הערר על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובין העובדה שהמשנה ליועץ המשפטי השתתפה בוועדת האיתור ליו"ר ועדת הערר, וכך גם בתפקידה בעניין השמאים המכריעים. גם בעלי דין צריכים להיזהר בכבודם של עובדי ציבור שהם מבקשים כי ייזהרו בכבודם שלהם, ולא נמצאה כל עילה שהיא להשתלחות במשנה ליועץ המשפטי לממשלה" (בג"ץ 1848/12 גלר נ' שר המשפטים ואח' (24.03.13)).

לאחר שניתן פסק דין זה וטרם מועד הדיון המוקדם בעתירה שלפניי, סיימה המשנה ליועמ"ש את כהונתה.

נוכח שינוי הנסיבות, באת כוח המשיבים 1 ו-2 הגישה בקשה למחיקת העתירה. המשיבה 3 עמדה על בקשתה לסלק העתירה נגדה על הסף, מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

העותרים התנגדו למחיקת העתירה וטענו כי קריאת פסק הדין מוטעית וכי לא התקיימו במקרה זה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הסכים בא כוח העותרים כי הטענות ביחס לניגוד עניינים אינן רלוונטיות עוד, אולם ציין כי מרשיו עומדים על כך שימונה שמאי מכריע שיסיים את מלאכתו של השמאי המנוח לבקשתם. ביחס לשאלת בית המשפט מדוע לא מצא סעד מבוקש זה דרכו אל העתירה, הפנה עו"ד כהן את בית המשפט לסעיפים 56.1, 57 ו-61.1 לעתירה, בהם לכאורה הוזכר הסעד המבוקש.

דינה של עתירה זו להידחות.

מוסכם על הכל כי משסיימה עו"ד דנה את כהונתה כמשנה ליועמ"ש, הרי שטענת ניגוד העניינים בינה לבין עו"ד פנטון אינה יכולה לעמוד עוד. משכך, אין עוד טעם מבורר שיצדיק את פסילתה מלדון בעניינם. זאת, אף מבלי להידרש לטענת ניגוד העניינים לגופה, אשר מצאה התייחסות מפורשת בבג"ץ 1848/12 שהוזכר לעיל ועוסק במסכת עובדתית דומה מזווית שונה.

אשר לסעד הנוסף ביחס לזהות שמאי שימונה בעררם של העותרים, הרי שסעד זה לא הוזכר בעתירה והועלה לראשונה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים וממילא אין לו על מה להישען בהעדר בסיס לטענת ניגוד העניינים. הסעיפים אליהם הפנה בא כוח העותרים מצויים בגוף העתירה ולא במסגרת הפרק הדן בסעד המבוקש וממילא אין בהם אלא פירוט עובדתי וטענות הכרוכות בנימוקי הפסילה אשר התבקשה נוכח החשש לניגוד העניינים, אשר, כאמור, אינו מתקיים עוד.

נוכח התנהלותם של העותרים והעובדה שעמדו על קיומו של דיון בעתירה על אף שינוי הנסיבות המפורט לעיל, מצאתי לחייבם בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בשווי 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבים מהיום ועד התשלום בפועל, אשר יחולקו באופן שווה בין המשיבים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

שרה דותן, שופטת

אב"ד