פחימה נ' עוגן הסעות ואח'

החלטה

בפניי בקשה להפחתת עירבון בסך 20,000 ₪ שנקבע להבטחת הוצאות המשיבים בערעור והעמדתו על סך של 7,000 ₪. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר חייב את המבקש יחד עם שני נתבעים נוספים לשלם למשיבים סך כולל של 151,429 ₪.

המבקש פטור מהפקדת עירבון או הפחתתו נדרש להוכיח הן חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, תוך פריסת תשתית עובדתית בדבר העדר יכולת לגייס את סכומו, והן קיומם של סיכויים טובים להליך.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי דחוק וכי אין באפשרותו לעמוד בהפקדת העירבון. לטענתו, אין ברשותו כל רכוש והדירה בה הוא גר שייכת לאשתו עוד מלפני הנישואין. לבקשה צורפו תלושי משכורתו של המבקש ואשתו מהם עולה כי לאחר ניכויי פנסיה ובריאות ממשכורת האישה נותרת לבני הזוג הכנסה חודשית ממוצעת של 9,000 ₪. לבקשה אף צורפו תדפיס חשבון בנק מהם עולה כי המבקש מצוי ביתרת חובה של 1,766 ₪ וחויב בתשלום חודשי של 12,192 ₪ בכרטיס האשראי (לחודש יוני). כמו כן, צורף לבקשה אישור בדבר נטילת הלוואה בסך 15,886 ₪ שהמבקש נושא בגינה בהחזר חודשי של 1,000 ₪. על חשבונו של המבקש בבנק דיסקונט אף הוטל עיקול בסך 220,000 ₪ בגין אי תשלום סכום פסק דינו של בית המשפט קמא והוצאות בהן חויב המבקש בהליכים קודמים וטרם שולמו. המבקש מוסיף כי הוא נושא בשכר דירה חודשי בסך 2,000 ₪ עבור שכירת המשרד בו הוא עובד כרו"ח עצמאי וכי הוצאות משק ביתו החודשיות מסתכמות בכ-7,000 ₪. כמו כן, מציין המבקש כי את שכ"ט עו"ד הוא משלם בשיקים דחויים בסך 2,900 ₪ לחודש.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, אך לא הוכח בפניי כי אין ביכולתו הכלכלית להפקיד עירבון. ההלכה היא כי על המבקש פטור מחובת הפקדת עירבון להוכיח כי מיצה את כל אפשרויותיו לגיוס הסכום הנדרש מהמעגל הקרוב אליו הכולל את בני משפחתו, ידידיו, מוסדות פיננסיים וכו'... (ראה ע"א 493/95, בש"א 494/95 אברהם שמעוני נ' רחל שמעוני ואח', תק –על 95(1) 211). דרישה זו מחמירה ביחס לדרישה הקיימת בהליך של פטור מאגרה, שם, על פי תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007, בבחינת יכולתו הכלכלית של המבקש פטור מאגרה יתחשב בית המשפט גם ברכוש בן זוגו והוריו (אם הוא סמוך על שולחנם). בשני המקרים יכולתו הכלכלית של המבקש תיבחן בהתחשב ברכושה של בת זוגו. מכאן, שאין משמעות לכך שדירת בני הזוג רשומה על שם האישה ויש לראותה כנכס היכול לשמש בטוחה לצורך גיוס סכום העירבון ממוסד פיננסי או גורם אחר. המבקש אף נמנע מלתאר אלו ניסיונות ערך לגיוס סכום העירבון משאר סביבתו הקרובה. בנוסף, המבקש קיבל רק לאחרונה הלוואה מהבנק בסכום דומה לסכום הנדרש לצורך הפקדת העירבון ולא מן הנמנע כי יוכל לקבל הלוואה דומה אף עתה. יתרה מכך, חובותיו הרבים של המבקש, שבגינם הוטל עיקול על חשבונו בבנק דיסקונט מקורם באי תשלום הוצאות בהן חויב במסגרת הליכים מול המשיבים ובשל אי ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא. לכן, קיים חשש מוגבר שמא אף הפעם יימנע המבקש מלשלם הוצאותיו והמשיבים יוותרו בפני שוקת שבורה ללא יכולת לגבות הוצאותיהם. חשש זה אך מגביר את הצורך בהפקדת בטוחה יעילה וזמינה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. בנוסף, הבקשה אינה כוללת אסמכתאות לגבי ההוצאות החודשיות הנטענות בגין משק הבית, פירוט של הוצאות האשראי והסבר לגבי מקור מימונו של ייצוגו המשפטי של המבקש, הגם שתשלומו נעשה בשיקים דחויים. לכל זאת יש להוסיף, כי תלושי משכורותיהם של המבקש ואשתו מצביעים על הכנסה משפחתית ממוצעת והיקף השימוש בכרטיס האשראי מעיד על רמת חיים סבירה בהחלט.

הנחת תשתית ראייתית מספקת לדלות אמצעיו של המבקש היא תנאי מוקדם למתן פטור מהפקדת עירבון או הפחתתו. בהעדרה, יש לדחות הבקשה אף מבלי צורך לאמוד את סיכויי הערעור (ראה: ע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005 (4) 3116 (2005)).

יחד עם זאת, הואיל והשאלה המשפטית העיקרית העומדת על הפרק ממוקדת ומצומצמת יחסית ועל מנת להבטיח כי דלתות בית המשפט לא יינעלו בפני המבקש מחמת חיסרון כיס, יופחת סכום העירבון לסך של 12,000 ₪.

העירבון המופחת יופקד עד ליום 14.12.2011, שאם לא כן – יידחה הערעור.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו