אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פחימה נ' מדינת ישראל

פחימה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 12/08/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
44615-06-11
12/08/2011
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
חיים פחימה
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

1.בקשות לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור שהגיש על פסק הדין של בית המשפט השלום בו נדחתה תביעתו - הן הבקשות שלפני.

משהגיבה המדינה על במאוחד על שתי הבקשות וכך גם המבקש בתשובתו אתייחס אף אני בהחלטה זו לשתי הבקשות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לקבל את הבקשה לענין הפטור מאגרה ואשר להפקדת הערבון ראיתי להפחית משמעותית את הסכום שנקבע.

אשר לבקשה לפטור מאגרה – הרי שהכלל הנוהג הוא כי כדי לקבל פטור מאגרת פתיחת הליך משפטי נדרש המבקש למלא שני תנאים מצטברים, האחד, עליו להוכיח העדר יכולת כלכלית, והתנאי השני הוא שההליך יגלה עילה (ראה תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות").

במקרה דנן, התרשמתי כי התובע הציג העדר יכולת לשלם את אגרת התביעה. כך הובאו לפני ראיות לענין היותו אסיר משוחרר (היותו אסיר למעשה הבסיס לתביעה ולערעור), כי הוא עבר שבץ מוחי, כי הוא מתגורר עם אביו הקשיש בן למעלה מ-80 שנה בדירה בבעלות עמידר, כך צורף דוח מהמרכז לבריאות הנפש שתוכנו מעיד על אישפוזים חוזרים ונשנים, על עברו הפלילי, וכן עברו כמשתמש בסמים, גם לא נסתרו טענותיו הוא מתגורר עם אביו ולמעשה סמוך לשולחנו, כי אין בידיו כל רכוש, גם לא חסכונות, לא כרטיס אשראי ולא חשבון בנק, טלפון סלולרי או רכב, ואף לא יכולת לגייס כספים למימון הערעור כשסבירה בעיני טענתו כי "הרי המערער הוא אסיר משוחרר נרקומן בעל עבר פסיכיאטרי – מי ילווה לו כספים?!!!" (סעיף 22 ד לתשובה).

מאלה השתכנעתי כי אין ביכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה.

לשאלה אם ההליך מגלה עילה (התנאי השני הנדרש) אשיב גם כאן בחיוב.

ערעורו של המבקש נסב על דחיית תביעתו לפיצויים מהמדינה בגין ישיבה בכלא למשך שנה מיותרת לאחר שעמדתו כי לא היה מקום להפעיל מאסר מותנה שהושת עליו התקבלה, וזאת על בסיס טיעוניו כי סעיף 52(ג) לחוק העונשין אינו מאפשר את פיצול תקופת התנאי; עמדה זו, שהתקבלה בבית המשפט העליון היא בניגוד לעמדת המדינה שסברה ועמדה על טענותיה כי פירוש השולל הפעלת מאסר על-תנאי במקרה דנן פוגע בתכלית עונש המאסר המותנה, עמדה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי, החלטה שבוטלה, כאמור, בערעור.ו

לטעמי – ההליך מגלה עילה לכאורית ובודאי שבשלב מוקדם זה אין לומר כי אין טענותיו משוללות כל בסיס; שבעתיים כך כשמדובר בישיבה בבית סוהר במשך תקופה לא מבוטלת, שבית המשפט העליון הורה לבטלה (אך היא בוטלה לאחר שכבר שהה בבית הסוהר) ומכאן שמוצדק מיניה וביה לתת אפשרות למבקש להביא את ההליך האזרחי לבירור בפני בית משפט של ערעור.

לציין עוד כי לאורך תגובתה מבהירה המדינה את עמדתה באשר להליך עצמו, מסבירה את עמדתה לגוף הדברים, ולענין סיכויי ההליך, תוך שהיא מנתחת את קביעות בית המשפט קמא לענין התנהלותה ומסבירה כי לא נפל פגם בפסק הדין של בית המשפט השלום שדחה את התביעה, כך מצאה להביא ציטטות מפסקי דין אחרים והרחיבה מאוד באשר לנימוקי הערעור גופו כאילו מדובר בערעור עצמו.

אלא ששלב הבדיקה בהליך הבקשה לפטור מאגרה קרי, האם ההליך מגלה עילה הוא מצומצם, ודי בכך שעל פניו מצביע המבקש כי ההליך מגלה עילה כדי לקבוע כי עמד בתנאי השני; כאמור מצאתי כי ההליך מגלה עילה.

עוד לציין כי מקובלת עלי הערתו של ב"כ המבקש כי במקרה דנן טוענת המשיבה בשני כובעים – האחד, כבעלת דין קרי, כנתבעת בהליך העקרי והאחר כמי שמופקדת על האינטרס הציבורי שלא לאפשר בירור הליכי סרק למי שמבקש להשען על הקופה הציבורית. אני סבורה כי במקרה זה התערבבו טיעוני המשיבה אלה באלה, והיא ראתה להביא כל נימוק שנועד לחסום את המבקש מבירור עניינו בפני ערכאת הערעור, ולא להתרכז בשאלה האם ההליך מגלה עילה.

לאור האמור ולאחר ששוכנעתי כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" ואף הגעתי למסקנה כי "ההליך מגלה עילה" (תנאי תקנה 14(ג) לתקנות) הרי שהמבקש עמד בשני התנאים שמציב הדין, ועל פי סמכותי בתקנה הנזכרת אני רואה לפטור את המבקש מתשלום האגרה.

7.בכל הקשור לבקשה לפטור מערבון, הרי שהכלל הוא שעל מבקש הפטור מהפקדת ערבון להציג לפני בית המשפט תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם יפסקו לטובתו. הצגת התשתית העובדתית נעשית באמצעות מסמכים וכן עליו להבהיר כיצד משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליכים המשפטיים.

8.כפי שציינתי לעיל, אני מקבלת את התצהיר של המבקש שהעובדות שבו לא נסתרו וכן התרשמתי מהנספחים שצורפו ומעידים על מצבו של המבקש והשתכנעתי כי אין למבקש יכולת כלכלית למלא אחר חובת הפקדת הערבון, בודאי לא בסכום שנקבע; אני גם מקבלת את הסבריו שכפי שציינתי נראים סבירים בעיני כי לא בנקל (אם בכלל) יאות צד ג' כלשהו להלוות לו כסף במצבו הכלכלי, הרפואי והנפשי; גם לסוגיית מימון שכר בא כוחו קבלתי מענה כי "המבקש לא שילם דבר עבור שירותיו המשפטיים של הח"מ בהליך בפני קמא ולא בהליך זה" (סעיף 23 לתשובה); יחד עם זאת לא אוכל להתעלם משאלת סיכויי הערעור אותה יש לבחון בעת מתן החלטה לענין פטור מהפקדת ערבון (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע,מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ פ"ד מד (2) 383).

9.בשונה מהדרישה להצביע כי "ההליך מגלה עילה" בבקשה לפטור מאגרה הרי שבהליך של בקשה לפטור מהפקדת ערבון נדרש המבקש להוכיח סיכויי ההליך.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובטענות הצדדים, אומר כי חרף קביעתי שההליך מגלה עילה, לא מצאתי כי סיכויי הערעור כה גבוהים עד כי הם מצדיקים לפטור לחלוטין את המבקש מהפקדת הערבון ולאפשר חשיפה מוחלטת של המשיבה מפני הסיכון שלא תגבה הוצאותיה ככל שידחה הערעור, יחד עם זאת אין לומר כי הסיכויים כה קלושים ואני סבורה כי הם מצדיקים בירור בפני ערכאת הערעור, וכדי לא לחסום את דרכו הדיונית של המבקש אני רואה להפחית באורח משמעותי את סכום הערבון.

10.הערעור נסב על דחיית התביעה לתשלום פיצויים למבקש בגין ישיבתו בכלא בגלל הפעלת מאסר על תנאי, הפעלה שבית המשפט העליון ביטל לאחר שקבע כי אין לפצל את תקופת התנאי; מאחר שתקופת התנאי שהושתה על המבקש החלה עת השתחרר מבית הסוהר והיה אסיר ברשיון הרי העובדה שנכלא שוב (בגלל הפרת תנאי הרשיון) אינה מפסיקה את מירוץ תקופת התנאי, ותקופת התנאי ממשיכה 'לרוץ' בעת שהמבקש שהה במאסר בגין הפרת תנאי הרשיון; מש'פיצל' בית המשפט המחוזי את תקופת התנאי סבר בית המשפט העליון כי "פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהורה כאמור על פיצול תקופת התנאי אינו יכול לעמוד" (ע"פ 2713/01) וביטל אותה.

אלא שהגם שכך נקבע, אין הדבר מהווה אוטומטית תשיתי לחיוב המדינה לשלם פיצויים ובהתאם לפסיקה יש להצביע על זדון או על פעולה בלתי סבירה או על התרשלות ממשית או סיבות ממשיות למתן הפיצוי ולא די בקביעה שבית המשפט העליון הפך אותה כדי להוות בסיס לחיוב בתשלום פיצויים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ