אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פזגז ירושלים בע"מ נ' רפלד

פזגז ירושלים בע"מ נ' רפלד

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
55193-05-12
17/01/2014
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
פזגז ירושלים בע"מ
הנתבע:
אשרית רפלד

פסק-דין

1.לפני תביעה לתשלום סך של 991 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, בהליך של סדר דין מהיר, בגין חוב שנוצר בעטיה של צריכת גז בנכס המצוי ברחוב פנקס 5/7 בירושלים (להלן: "הדירה") במהלך התקופה מחודש יולי 2009 עד פברואר 2011.

2.הרקע העובדתי: המדובר בדירה אשר נרכשה ע"י הנתבעת בתחילת שנת 1986 מידי הגב' שושנה רבי. ביום 15/01/86 חתמו השתיים על טופס העברת מונה הגז בדירה לשמה של הנתבעת. הנתבעת קיבלה מספר צרכן חדש (6169385) תחת מספר הצרכן שניתן בעבר לגב' רבי (6040886). בשנת 1991 השכירה הנתבעת את הדירה ועברה להתגורר בדירה אחרת שרכשה, ברחוב הפלמ"ח 56 בירושלים. גם בקשר לדירה זו חתמה הנתבעת על חוזה גז עם התובעת, במסגרתו קיבלה מספר צרכן נוסף המתייחס לדירה זו. עם השכרת הדירה הפסיקה הנתבעת בפועל לשלם את חשבונות הגז בגין הדירה שברחוב פנקס, ואלו שולמו, ככל הנראה, ע"י השוכר שהתגורר בדירה, על אף שברישומיה של התובעת נותרה הנתבעת כמי שמחזיקה בנכס, ואף שוברי התשלום נשלחו מיד חודש לכתובת הדירה על שמה של הנתבעת. בשנת 1997 מכרה הנתבעת את הדירה ברחוב פנקס לבני הזוג דוד ורחל שמש. דא עקא, שגם לאחר העברת הבעלות בנכס, נותרה התובעת ברישומיה של התובעת כמי שמחזיקה בנכס, ומשכך, המשיכה זו האחרונה להוציא את שוברי התשלום בגין צריכת הגז של הדירה על שמה של הנתבעת, ולשלוח אותם לכתובת הדירה. במשך 12 שנים ברציפות, עד לחודש יולי 2009, נפרעו כל שוברי התשלום כסדרם, ככל הנראה, ע"י מי שהחזיק בפועל בנכס. מאותו מועד, הופסקו לפתע התשלומים ואף מכתבי ההתראה ששלחה התובעת, לדבריה, לכתובת הדירה הושבו ריקם. משכך, ניתקה התובעת בפברואר 2011 את אספקת הגז לדירה.

3.לטענת התובעת, יש לחייב הנתבעת מכוח דיני החוזים, דיני הנזיקין ( הפרת חובה חקוקה בהתייחס לחוק המכר התשכ"ח-1968) ודיני עשיית עושר ולא במשפט.

4.בכתב הגנתה טענה הנתבעת מנגד, כי אין כל יריבות בינה לבין התובעת, שכן מאז שנת 1991 ועד היום, קרי- מזה למעלה מעשרים שנה אינה מתגוררת בדירה נשוא התביעה, אלא בדירה אחרת, כאמור, ברחוב הפלמ"ח בירושלים, בגינה היא שילמה ומשלמת באופן סדיר את כל תשלומי הגז. לדבריה, מאז עזיבתה את הדירה ברחוב פנקס בשנת 1991 היא לא קיבלה מהתובעת כל שובר תשלום, הודעה או מכתב התראה בקשר לצריכת גז בדירה זו, ועל כן כלל לא ידעה, כי היא מופיעה עדיין ברישומיה של התובעת כמחזיקת הנכס. ממילא לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת, לדבריה, על החוב שנצבר כלפיה בגין צריכת גז בדירה זו. על קיומו של חוב זה נודע לה לטענתה, לראשונה, רק עם הגשת התביעה דנן, שכן זו הומצאה לכתובת מגוריה הנוכחית (ברחוב הפלמ"ח). עם קבלת התביעה פנתה הנתבעת, לדבריה, ללשכת רישום המקרקעין בירושלים, על מנת לברר זהותו של המחזיק בנכס, בירור שהעלה, כי בשנת 2007 נמכרה הדירה בשנית ע"י בני הזוג שמש לאדם בשם רפאלי רונן, וכי ביום 01/07/07 נרשמו בני הזוג ישראל ויעל אבוחצירא כחוכריה של הדירה. בנסיבות אלו, טוענת הנתבעת, כי מדובר בתביעה שבטעות יסודה ודינה להידחות על הסף. בעניין זה הוסיפה הנתבעת וטענה, כי לא רק שאין עליה כל חובה, חוזית או סטטוטורית, להודיע לתובעת על חילופי המחזיקים בדירה- אלא שהתובעת היא שהיתה צריכה, מיד עם הפסקת תשלומי הגז בגין הנכס, לערוך בירור מינימאלי בדבר זהותו של המחזיק בנכס - במשרד הפנים או בלשכת רישום המקרקעין - או לכל הפחות לנסות ליצור עמה קשר טלפוני ולברר נסיבות הפסקת התשלומים. המדובר, לטענתה, בבירור קל ופשוט, בייחוד נוכח העובדה, כי היא רשומה אצל התובעת כבעלת נכס נוסף, והא ראיה- שכאשר רצתה התובעת להמציא לידיה את כתב התביעה דנן- ידעה לאתר אותה בכתובת מגוריה הנוכחית.

5.בנוגע לגובה החוב טוענת הנתבעת, כי כלל לא ברור ממה מורכב סכום החוב, קרי מהי הקרן ומהי התוספת בגין ריבית פיגורים, שכן המסמך היחיד עליו מסתמכת התובעת בעניין זה הינו מסמך "גמר חשבון" בלתי מפורט ולאקוני, אשר אף פותח ביתרת חוב של 302 ₪, שנוצרה, כביכול, בגין צריכת גז בנכס בתקופה שקדמה למועד יצירת החוב הנקוב בכתב התביעה (יולי 2009), זאת, מבלי שהתובעת נימקה מהיכן "נלקחה" יתרת חוב זו ובגין מה נוצרה.

6.בתשובה לטענות אלה, טענה התובעת במסגרת סיכומיה, כי התביעה דנן הינה פרי מחדלה הרשלני של הנתבעת, אשר לא דאגה להודיע לה, בעת שמכרה את הדירה לבני הזוג שמש בשנת 1997 – אודות חילופי הבעלות בנכס, ועל כן, האחריות לפירעונו של החוב נשוא התביעה מוטלת על כתפיה. לטענת התובעת, הנטל להודיע על שינוי שחל בזהותו של מחזיק בנכס מוטל על צרכן הגז ולא על ספק הגז, ומשהתרשלה הנתבעת ולא דאגה לעדכנה, כי מכרה הדירה - הרי שהיא מחוייבת לשלם גם את החוב שנצבר בתקופה שלאחר עזיבתה את הדירה, מכוח החוזה שנחתם ביניהן בשנת 1986.

דיון והכרעה :

7.המקרה דנן מעלה שאלה עקרונית בדבר חובתו האקטיבית של צרכן גז להודיע לספק הגז כי הוא חדל מלהחזיק בנכס, ובדבר נפקות הפרתה של חובה זו, בכל הנוגע לפירעון חובות שנוצרו בגין צריכת גז לאחר חילופי המחזיקים בנכס ?

לשון אחר: השאלה היא, מי מבין השניים- צרכן הגז המופיע ברישומיו של ספק הגז כמחזיק או כבעלים של הנכס, או שמא ספק הגז- נושא באחריות לפרעון חוב בגין צריכת גז שנוצר לאחר שצרכן הגז חדל להחזיק בנכס, מקום בו הלה לא טרח להודיע לספק הגז על חדילת החזקתו בנכס ?

8.כאמור, לשיטתה של התובעת, חובת ההודעה מוטלת על כתפיו של הצרכן, וכל עוד לא נמסרה על ידו הודעה כאמור- הוא מוחזק כמי שאחראי כלפיה לפירעון תשלומים בגין צריכת גז שנוצרו לאחר שחדל להחזיק בנכס. לשיטתה של הנתבעת, מאידך, לא רק שלא מוטלת עליה כל חובה ליידע את הנתבעת בדבר חילופי מחזיקים בנכס, אלא, שהתובעת מחוייבת, במקרה של הפסקה פתאומית של תשלומי הגז ע"י הצרכן, לערוך בדיקה אקטיבית בדבר זהותו של מחזיק הנכס בפועל.

9. נושא צריכת גז מספק גז מוסדר ב- חוק ההסדרים במשק (תיקוני חקיקה) התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק ההסדרים" או "החוק"). בהתאם להוראות החוק הוטלה על צרכן גז חובת הודעה אקטיבית כלפי ספק הגז על כל שינוי בחזקה או בבעלות של הנכס. בעניין זה קובעים סעיפים 17, 17א(א) לחוק מפורשות כי :

" צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו".

איסור "מסר צרכן גז ביתי לספק גז יוצא הודעה, לא יתקשר ספק הגז היוצא או כל ספק גז אחר שהוא בעל זיקה אליו, או מי מטעמם, עם צרכן הגז הביתי ולא יציע לו הטבות כלשהן, בקשר עם הספקת גז, במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה; בסעיף זה, "הודעה" – הודעה בכתב של צרכן גז ביתי לספק גז יוצא על החלטתו לסיים חוזה להספקת גז עמו ובה מצוינים תאריך ההודעה ופרטיו המזהים של הצרכן, לרבות שם הצרכן וכתובתו".

מכוח הוראות החוק הנ"ל נחקקו תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז- החלפת ספק גז) התשנ"א-1991 בהן נקבעו הוראות לגבי אופן מתן ההודעה לספק הגז. תקנה 2 קובעת בענין זה:

"(ג) צרכן גז שהחליט לפי החוק לסיים את החוזה שלו להשאלת ציוד ולהספקת גז עם ספק הגז היוצא (להלן - החוזה), יתן הודעה בכתב על כך לספק הגז היוצא (להלן ההודעה).

(ד)ההודעה תהיה חתומה בידי צרכן הגז והיא תכלול את שם צרכן הגז ומספר החוזה אצל ספק הגז היוצא, או לחלופין את שם הצרכן ומספר תעודת הזהות שלו, המען של הצרכן, וכן כל פרט מזהה אחר של צרכן הגז, הנוגע לענין.

(ה)ההודעה יכול שתימסר לספק הגז היוצא בין באופן אישי ובין על ידי שלוח, בין בדואר רשום ובין בדרך אחרת; נמסרה ההודעה לספק גז היוצא באופן אישי, יאשר ספק הגז את קבלת ההודעה בחתימתו או בהטבעת חותמת על גביה, בציון תאריך המסירה; הודעה שנשלחה בדואר רשום יראו אותה כאילו נמסרה לספק הגז, בתום 7 ימים ממועד שליחתה בדואר.

10.יוער, כי הנושא של מתן הודעה ע"י צרכן על סיומה של "עסקה מתמשכת" (עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך) הוסדר גם ב-חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 , ואולם בסעיף 13ג(א) לחוק הנ"ל הוצאה העסקה של אספקת גז בין ספק גז לבין צרכן גז מפורשות מההגדרה של "עסקה מתמשכת", ככל הנראה משום שמתן הודעה בעסקה כגון דא הוסדרה, כאמור, במסגרת חוק ההסדרים, שהינו חוק ספציפי הגובר על חוק כללי.

חוק ההסדרים נכנס לתוקפו ביום 24 באוגוסט 1991. חוזה אספקת הגז בין התובעת לבין הנתבעת אומנם נחתם כזכור, בינואר1986, טרם כניסתו של החוק לתוקף, ומשכך מתעוררת שאלת תחולתו למפרע של החוק על ההתקשרות החוזית דנן. על פניו נראה, כי החוק אינו חל על המקרה דנן, שכן נקודת המוצא בשיטת המשפט שלנו הינה, כי הוראת חוק בעלת אופי מהותי היא בדרך כלל צופת פני עתיד, ולא ניתן להחילה למפרע, אלא אם כן מצויה בחוק הוראה נוגדת, מפורשת או משתמעת (ראה: ע"א 27/64 ד"ר יוחנן בדר נ' לשכת עורכי הדין, פד"י יח(1) 295, 300 (1964); רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל ואח', פ"ד סא(1) 126 (2006)), פורסמו בנבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ