פורת נ' במברון ואח'

החלטה בבקשות לסילוק על הסף

לפני בקשה לסילוק על הסף מכח תקנות 100 ו – 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

שלמה פורת (להלן: "המשיב"/ "התובע") הגיש תביעתו כנגד אליהו ולילי במברון (להלן: "המבקשים 1,2"/ "הנתבעים 1,2") בגין עסקת חליפין שנערכה, לטענתו, בין הצדדים. לגרסתו, מכר למבקשים אוסף מכוניות מיניאטוריות (להלן: "האוסף"),בשווי 450,000$. בתמורה, התחייבו המבקשים לשלם לו סכום של 300,000$ במזומן, או תכשיטים בשווי של 450,000 $. לטענתו קיבל מהמבקשים 5,000 $ במזומן ועגילים, לגביהם הוצג כאילו הם שווים 379,000$. המשיב טוען כי מסר למבקשים את האוסף ביום 8.10.09, קיבל את התשלום החלקי מספר ימים לאחר מכן ואת התכשיטים ביום 3.11.09.

לגרסתו, באותו מעמד הוחתם על מסמך הנושא את התאריך 27.10.09 בו הוא מאשר כי התמורה עבור האוסף הינה 55,000$ - ששולמו במעמד חתימתו, ותעודה אשר נערכה ע"י מרכזים גמולוגיים (גי. סי. אי)בע"מ (להלן: "המבקשת 3"/ "הנתבעת 3") העוסקת בהערכות שווי. לטענת התובע, הערך הריאלי של התכשיט אינו שווה לסכום שצוין על התעודה אלא לכל היותר 40,000$. המשיב החזיר למבקשים את התכשיטים והגיש תביעתו על מלוא סכום העסקה הנטענת בסכום של 1,800,000 ₪.

תמצית טענות המבקשים 1,2

לטענת המבקשים, יש למחוק התביעה מחמת היעדר עילה. לשיטתם, נמנע המשיב מצירוף ראיה כלשהי התומכת בטענותיו, לרבות המסמך שעליו הוחתם.

עוד טענו כי המשיב הגיש תביעתו ללא הערכת שמאי או עדות אובייקטיבית לערכו של האוסף. כך גם לא הגיש הערכת שווי לתכשיט, ערוכה בהתאם לס' 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ועל כן יש להוציא את נספח ג' מתיק בית המשפט.

עוד טענו המבקשים להיעדר יריבות עם המבקשת 2, שכן לא הייתה צד להתקשרות בין המבקש 1 למשיב 1.

תמצית תשובת המשיב לבקשת המבקשים 1,2

המשיב טען יש לדחות את הבקשה לנוכח העובדה כי המבקשים הוציאו ממנו במרמה את האוסף ולא העבירו לידיו תמורה בסך 450,000 $ כמוסכם, אלא שילמו רק 5,000 ₪.

לטענתו, נחתם ה"פתק" בלחצו של המבקש שביקש לרכוש את האוסף תוך הצגת מצג שווא כלפי שלטונות המס, לפיו נרכש האוסף בסכום של 55,000$ בלבד. בידי המשיב הקלטות ותמלולים בהם נשמע המבקש מאשר כי התחייב להעביר למשיב סכום של 400,000$ לפחות. המשיב טוען כי לנוכח ההודאה הוא זקוק להערכת שמאי.

באשר למבקשת מס. 2 טען המשיב כי היה לה תפקיד מרכזי ברכישת האוסף. העסקה נכרתה לאחר ששני הזוג ביקרו בביתו של המשיב, המבקשת בחנה את האוסף והיתה שותפה למו"מ בו נקבע מחירו.

תמצית טענות המבקשת 3

המבקשת 3 הגישה אף היא בקשה לדחיית התביעה כנגדה.

לטענתה, בחלקה האחורי של התעודה הגמולוגית מצוינות ההגבלות הבאות:

א. חוות הדעת מתארת באופן מדויק לחלוטין את אשר ראו ביום הבדיקה בפועל מי מטעמה של המבקשת.

ב. חוות הדעת נועדה לשמש את המזמין בלבד.

ג. תעודה זו אינה יכולה לשמש כערובה או כהערכת שווי לתכשיט נשוא הבדיקה.

ד. גבול האחריות של המבקשת ועובדיה בכל מקרה של טענה כנגד התעודה שניתנה, מוגבל לסכום אשר שולם עבורה.

לגרסת המבקשת, התובע השמיט את חלקה האחורי של התעודה הגמולוגית מכתבי טענותיו תוך התעלמות מסדרי הדין הנוהגים בוניסיון לערב את המבקשת בהליכים לא לה. החלק שלא הוגש לתיק בית המשפט הוא החלק בו כתוב כי אין מדובר בהערכת שווי, אלא בתיאור תכשיט.