פורטל ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין חלקי

בקשה לדחיית התביעה נגד הנתבע 1 על הסף, בהיעדר עילה, בשל הסכם פשרה קודם.

רקע כללי

1.עניינה של התביעה בליקויי בניה חמורים בבניית ביתם של התובעים, בנייה שהסתיימה בשנת 2001. הנתבע 1 הינו מהנדס בנין (להלן: "המהנדס"), אשר תכנן את שלד בית התובעים. מהות התביעה נגד המהנדס הינה הפרת חוזה ורשלנות מקצועית. צדדים נוספים לתביעה הינם הנתבעת 2, חברת מבני תעשיה בע"מ (להלן: "מבני תעשיה") אשר פיתחה את המקרקעין עליהם נבנה הבית לפי הסכם עם הנתבע 3 הוא מינהל מקרקעי ישראל, (להלן: "המינהל").

2.לטענת המהנדס, ביום 20.11.05, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים אשר חוסם את התובעים ושומט את עילת התביעה נגדו. טוען המהנדס כי במהלך 2005, לאחר שהתגלו סדקים בביתם, וכשהם מצוידים בחוות דעתו של המהנדס גיל שמגר, פנו התובעים אליו בדרישה לפיצוי כספי באמצעות עו"ד נוני חסון. לאחר דין ודברים, נחתם הסכם פשרה מפורט ולפיו הוסכם כי התובעים חוזרים בהם מטענותיהם כנגד המהנדס, אולם יחד עם זאת הדבר הינו בכפוף לפיצוי כספי וכן במימון עבודות קבלן לצורך תיקון הליקויים. בין היתר הסכימו התובעים לויתור על כל טענה בעבר ובעתיד כנגד המהנדס בקשר לעבודות שביצע עבורם. לפיכך עתר המהנדס לדחיית התביעה כנגדו על הסף.

3.התובעים בתגובה טענו כי שכחו את קיומו של הסכם הפשרה מיום 20.11.05 וזאת עד להגשת הבקשה לדחייה על הסף. לטענת התובעים, הסכם הפשרה בטל ומבוטל ונכרת בטעות, הטעיה ובחוסר תום לב של המהנדס וכי בעצם הגשת התביעה ניתן לראות את ביטול ההסכם. התובעים בתגובתם פירטו מדוע סבורים הם שהסכם הפשרה בטל והתנגדו לבקשה לסילוק התביעה על הסף, אשר קבלתה, תביא כטענתם לעיוות דין.

הליכים קודמים בתיק

4.כאן המקום לציין כי הנתבעים 2-3, המינהל ומבני תעשיה הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענת ההתיישנות. בהחלטה מיום 30.12.10 הפניתי להלכה הפסוקה ולפיה סילוק תביעה על הסף יעשה רק במקרים ברורים שבהם אין כל סיכוי להצלחת התובע בהתגברות על טענת ההגנה שנטענה. באשר לטענת התיישנות קבעתי כי בשל ספק מסוים בתאריך שהוזכר בחוות הדעת ההנדסית שתמכה בתביעה, יש להותיר את שאלת ההתיישנות כפלוגתא להכרעה בתיק. בנוסף ובפסקה האחרונה נקבע:

"בהזדמנות זו, יש לציין כי בתגובת הנתבע 1 עלה שיש בידו הסכם פשרה חתום עליו חתמו התובעים לסילוק כל תביעה נגדם ואף הנתבע 1 שילם פיצויי לתובעים. התובעים הגיבו לטענה זו בטענה ולפיה הם שכחו את קיומו של ההסכם כמו גם ששכחו שקיבלו פיצוי ועזרה מהנתבע 1. נושא הסכם הפשרה שלא גולה מעיב על התביעה ונראה כי בכדי לברר את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, על התובעים יהיה לשקול הגשת בקשה בהתאם לתקנה 92 לתקנות. לפיכך התובעים יודיעו בתוך 30 יום אם עומדים הם על התביעה כפי שהיא או לחילופין, יגישו בתוך המועד האמור בבקשה לתיקון כתב התביעה, שאז אתן הוראות דיוניות להכרעה בבקשה זו כולל קציבת מועדים לתגובה".

בהחלטה נוספת מיום 11.2.11 שניתנה על גבי בקשה לקביעת הדיון, נקבע בזו הלשון:

"בקשה זו הוגשה, לפני שהחלטתי מיום 30.12.10 יושמה על ידי המזכירות ונשלחה לצדדים. לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה תוך שהתובעים ישקלו צעדיהם בהתאם להחלטה מיום 30.12.10".

5.בבקשה שהגיש ב"כ התובעים מיום 16.2.11 הודיע הוא כי אין התובעים סבורים שיש מקום לתקן את כתב התביעה. לפיכך, ב"כ התובעים ביקש לקבוע התיק לדיון. בטרם ניתנה החלטה, הגישו ביום 28.2.11 בקשה להבהרת החלטת בית המשפט מיום 30.12.11. בהחלטה מיום 23.3.11 נקבע באשר לתיקון התביעה ובין היתר:

"...לא נראה כי יש עניין הטעון הבהרה. ההחלטה המהותית בתיק הינה ההחלטה מיום 30.12.10. ב"כ התובע שלח הודעה ולפיה אינו סבור שיש לתקן את כתב התביעה. לפיכך....".

לאי תיקון התביעה והותרתה כפי שהיא, ללא פירוט הסכם הפשרה שנשכח כטענת התובעים תהיה משמעות מהותית כפי שיפורט להלן.

דיון

6.בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של סילוק תובענה על הסף, יינתן רק במקרים חריגים שכן מדובר בנעילת הדלת בפני התובע ודרך כלל יש להעדיף בירור ענייני של הסוגיות השנויות במחלוקת, (ראו: ע"א 455/06 חלקה 21 נ' עיריית הרצליה, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פ"ד מב(2) 671,668). עוד קובעת ההלכה הפסוקה כי על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה כי העובדות הנטענות בכתב הטענות נכונות ושסילוק תובענה על הסף, מצריך זהירות מרובה, וייעשה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות, (ראו: ע"א 9292/07 חברת שדמות הדרום נ' הועדה המקומית שמעונים (6.1.10)). בענייננו וכפי שאפרט להלן, אין מנוס מהמסקנה ולפיה דינה של הבקשה להתקבל ויש להורות על סילוק התביעה על הסף בהיעדר עילת תביעה.

תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת כי כתב התביעה צריך להכיל את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט לדון ולהכריע בתיק שבפניו בהתאם לפלוגתאות כפי שהן עולות מכתבי התביעה וההגנה. טענה החורגת מגדר הפלוגתאות שבתיק מהווה "הרחבת חזית" ובית המשפט לא ידון בטענה שכזו, (ראו: ע"א 1653/08 סמיון ליפץ נ' בנק לאומי (14.7.11)).

7.בענייננו, טענת הגנה מהותית שהועלתה הינה היעדר עילת תביעה, נוכח הסכם פשרה בין הצדדים השומט את עילת התביעה כנגד המהנדס. כנגד טענה בסיסית זו לא ניתן כל מענה בכתבי הטענות, גם לא בדרך של כתב תשובה, (אשר ספק אם היה די בו בכדי להשיב לטענת ההגנה שהעלה המהנדס). התובעים עמדו על כך שאינם זקוקים לתיקון כתב התביעה. אילו הייתה מוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, הדבר היה נעשה בדרך הדיונית הקבועה בתקנה 92 לתקנות סד"א שלעיל, בליווי תצהיר ובפירוט הכיצד נשכח מהתובעים כי היה ביניהם למהנדס דין ודברים קודם, אשר לווה בייצוג משפטי ע"י עו"ד נוני חסון וכן בליווי מקצועי של המהנדס גיל שמגר. כאמור, לא הוגשה בקשה לתיקון התביעה ובחזית המחלוקת שבין הצדדים בתביעה אין מענה לטענתו של המהנדס כי הסכם הפשרה שבין הצדדים שומט את עילת התביעה כנגדו. בנסיבות אלו, אין מקום להידרש לטענות שעלו במסגרת התגובה באשר להסכם הפשרה שבין הצדדים גופו, ולאחר שהדבר אינו חלק מחזית המחלוקת שבין הצדדים.

8.בתגובתם טוענים התובעים כי יש לראות בהגשת התביעה כביטול הסכם הפשרה. אני דוחה טענה זו. הסכם שנחתם בין צדדים אינו מבוטל מאליו. תנאי בסיסי לביטול הסכם הינו הודעת ביטול, וגם אז, הדבר תלוי בעמדת הצד שכנגד. בטלות הסכם לסילוק תביעות אינה עניין פשוט, שכן הדבר נוגד לעיקרון ולפיו יש לעודד פשרות וסילוק מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. אם סבור צד להסכם שבידו עילת ביטול הסכם, לכל הפחות, אם לא בהגשת סעד הצהרתי מתאים, עליו במסגרת התביעה הכספית שהגיש לכלול את נושא ההסכם אותו מבוקש לבטל כפרק בתביעה לגביו הסעד יהיה ביטול ההסכם בשל הטענות העולות, דבר שלא נעשה בענייננו.

9.ההלכה הפסוקה באשר לסילוק תביעה על הסף, כפי שהוזכרה לעיל, קבעה כי בטרם יורה בית המשפט על סילוק תביעה על הסף, ימוצו האפשרויות שלא "לנעול דלת" בפני התובע. בענייננו, אין טעם בהשקעת משאבים, הגשת חוות דעת, שמיעת עדים וכיו"ב, אם בסופו של יום, התובעים ויתרו בהתאם להסכם פשרה על זכות התביעה כנגד המהנדס וכל טענה כנגד הסכם פשרה זה תהווה הרחבת חזית אשר בית המשפט לא יוכל לאפשרה. הסכם הפשרה שומט את טענות התובעים ומביא להיעדר עילת תביעה כנגד המהנדס. כאשר מביאים בחשבון את עמידת התובעים על כך שאינם מעוניינים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, מצטרפים הדברים לכך שאין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף, בהעדר עילת תביעה.