פסק דין
בהתאם להחלטת סגן הנשיא, התביעה בתיק זה אוחדה עם התביעה בתיק 40897-04-12 (להלן – התיק הנוסף), שבו הוגשה תביעה על ידי מר מאיר בניטה כנגד התובעת והנתבעים בתיק זה. באותו התיק הוגשה הודעה לצד שלישי על ידי התובעת כאן כנגד הנתבעים כאן. יצוין כי ההחלטה בדבר איחוד הדיון ניתנה לאחר שכבר שמעתי את עדויות כל הנהגים המעורבים בתיק זה.
בשני התיקים מדובר בתביעה בגין נזקים עקב תאונת שרשרת.
התובעת העידה כי ירדה מאיילון לכיוון דרום במחלף הסירה, עשתה סיבוב לכיוון הרצליה פיתוח, וברמזור של מחלף הסירה כולם עצרו כי היה אדום. הנהג שלפניה עצר ועמד וגם היא. היא אינה יודעת מאיזה כיוון הגיע הנתבע 1 אבל הוא פגע בה במהירות והדף אותה לעבר הרכב שלפניה ורכבה נפגע מקדימה ומאחורה.
הנתבע 1 העיד כי יצא מכביש איילון, עלה לכיוון הים, בצומת יש רמזור, הוא נכנס לצומת במהירות נמוכה. פתאום הוא שמע "בום", שכן החלונות היו פתוחים. הוא לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעת מאחור כאשר לדבריו עוד לפני זה שמע "בום".
אשת הנתבע 1 העידה כי היתה ברכב ביחד עימו. באזור מחלף הסירה לכיוון הגשר נשמע "בום" ואחרי זה היה "בום" כשהם פגעו ברכב התובעת.
מר מאיר בניטה (שהינו התובע בתיק הנוסף) הוא נהג הרכב הראשון בשיירת הרכבים הרלבנטיים. הוא סיפר בעדותו כי נסע במחלף הסירה, בשלב מסוים הרכב שלפניו בלם פתאומית וגרם גם לו לבלום פתאומית. הוא הספיק לבלום לפני שפגע בו והוא זוכר שבעקבות הבלימה הפתאומית הסתכל במראה הפנימית ובהבזק של שניות ראה את רכב התובעת מאחוריו מאט. הוא הוריד את העיניים חזרה קדימה והרגיש מכה. הוא אמר כי הרגיש מכה אחת, וחוץ מהמכה שהרגיש לא הרגיש מכה נוספת.
כבר עתה ייאמר כי אין כל מחלוקת כי על הנתבעים בתיק זה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לה במוקד האחורי שכן אחריותם נובעת מאי שמירת מרחק מספיק מרכב התובעת שהיה לפניהם. המחלוקת הינה האם אחריות הנתבעים משתרעת גם לנזקים במוקד הקדמי ברכב התובעת. בהמשך אתייחס גם לעניין האחריות בתביעה אותה הגיש מר בניטה בתיק הנוסף.
מהעדויות שנשמעו בפניי עולה סתירה: בעוד שמר בניטה טוען כי הרגיש מכה אחת ברכב טענו הנתבע 1 ורעייתו כי לפני שפגעו ברכב התובעת שמעו "בום" ורק לאחר מכן היתה המכה שלהם ברכב התובעת. משמע, לפי גרסתם זו, הרי שרכב התובעת פגע ראשון ברכבו של מר בניטה ואילו הנתבע 1 הצטרף לתאונה קיימת. התובעת עצמה עמדה על גרסתה כי הספיקה לעצור ורק לאחר מכן נפגעה מרכב הנתבע 1 שהדף אותה קדימה.
לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, הרי שאין בידי לקבל את גרסת הנתבעים בתיק זה.
מר בניטה, סיפר, כאמור, כי הוא הרגיש מכה אחת בלבד, ועדותו אף תואמת את הודעתו לחב' הביטוח (שצורפה לתביעה שהגיש בתיק הנוסף) שבה ציין כי הרגיש מכה מאחור. אילו אכן, היתה התובעת פוגעת תחילה ברכבו של מר בניטה הרי שהיה עליו להרגיש שתי מכות, האחת מרכב התובעת, והשניה כתוצאה מהדיפת רכב התובעת על ידי רכב הנתבע 1. ואולם, מאחר והוא הרגיש מכה אחת בלבד, ואף חזר והדגיש בעדותו כי חוץ ממכה אחת לא הרגיש מכה נוספת, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי מכה זו באה כתוצאה מהדיפת רכב התובעת לעבר רכבו של מר בניטה. עדותו של מר בניטה, בנקודה זו, לא נסתרה בחקירה הנגדית.
עדותו של מר בניטה, שהיה כאמור, הרכב הראשון בשיירה הינה עדות שאינה מגמתית שכן, מאחר והוא נפגע מאחור, הרי שכל עניינו הוא בעצם הפיצוי בגין הנזק שנגרם לו ואין לו עניין מי מבין הנהגים מאחוריו יפצה אותו. מכאן, שאין לו אינטרס להטיל את האחריות על נהג מסויים דווקא, והא ראיה כי את התביעה בתיק הנוסף הגיש כנגד שני הנהגים בתיק זה תוך שציין בכתב התביעה כי שני הנהגים מאחוריו לא מוכנים ליטול אחריות והוא מבקש את הכרעת בית המשפט. עדותו היתה אמינה עליי ולא התרשמתי כי מדובר בעדות מגמתית לטובת נהג כזה או אחר.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי האחריות לתאונה היא על הנתבע 1, אשר ככל הנראה לא שמר מרחק מספיק, פגע ברכב התובעת והדף אותו לרכבו של מר בניטה, שנפגע בתורו גם הוא. אחריותו של הנתבע 1 היא לנזקים שנגרמו לרכב התובעת במוקד האחורי והקדמי ולנזק שנגרם לרכבו של מר בניטה במוקד האחורי.
באשר להיקף הנזק:
התובעת הגישה חוות דעת שמאי מטעמה שלא נסתרה, שכן השמאי לא זומן לחקירה ולא הוגשה מטעם הנתבעים חוות דעת נגדית. לפיכך, אני מקבל את הערכת הנזקים כפי שבחוות דעת התובעת. ביחס לסכום בסך 6,000 ₪ הנתבע בגין ימי מחלה ובזבוז שעות עבודה ועוגמת נפש, מדור בסכום מופרז ובלתי מבוסס, ואפסוק פיצוי גלובלי תחת סעיף של הוצאות משפט.
בתיק הנוסף, הגיש מר בניטה חוות דעת שמאי מטעמו וגם שם לא הגיש אף אחד מן הצדדים חוות דעת נגדית ולפיכך, עומדת חוות דעת השמאי שם כראיה יחידה להוכחת הנזק, שלא נסתרה.
סיכומו של דבר:
בתיק זה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 18,115 ₪ לפי חוות הדעת, 1190 ₪ בגין ירידת ערך, סך 1600 ₪ בגין שכ"ט שמאי והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.5.12. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת החזר אגרת משפט בסך 253 ₪ והוצאות משפט בסכום כולל של 750 ₪.
בתיק 40897-04-12: התביעה כנגד הנתבעת, גב' פוקס, נדחית ללא צו להוצאות. צדדי ג' 1 ו – 3, שהם למעשה הנתבעים בתיק זה, ישלמו לתובע, מר מאיר בניטה סך 17,616 ₪ בגין הנזק וירידת הערך לפי חוו"ד השמאי, סך 950 ₪ בגין שכ"ט שמאי והכל צירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.4.12. בנוסף ישלמו הנתבעים בתיק זה למר בניטה החזר אגרת משפט בסך 193 ₪ והוצאות משפט בסכום כולל של 750 ₪.
כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.