אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פומרנץ מיצים בע"מ נ' יסודות מושב שיתופ י של פועלי אגודת ישראל על התייש בות חקלאית בע"מ ואח'

פומרנץ מיצים בע"מ נ' יסודות מושב שיתופ י של פועלי אגודת ישראל על התייש בות חקלאית בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 20/07/2011 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
17056-03-11
17/07/2011
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
פומרנץ מיצים בע"מ
הנתבע:
1. יסודות - מושב שיתופי של פועלי אגודת ישראל ל התיישבות חקלאית בע"מ
2. בית דין שע"י " חניכי הישיבות " (משיבה פורמלית)

פסק-דין

פסק דין

מונחת בפניי בקשת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), לדחייה על הסף של הבקשה שהגישה המבקשת, פומרנץ מיצים בע"מ, כנגד המשיבה, "יסודות מושב שיתופי של פועלי אגודת ישראל להתיישבות חקלאית בע"מ", וכנגד המשיבה הפורמאלית, "אוצר בית דין שע"י חניכי הישיבות", לביטול פסק בוררות.

בבקשתה עותרת המבקשת לביטול פסק הבוררות שניתן על ידי הבוררים הרב מרדכי אייכלר והרב פנחס בורנפמן ביום ה' חשוון תשע"א, אשר לטענת המבקשת הומצא לידי המבקשת ביום 8.2.11. במסגרת תשובותיה לבקשה לביטול פסק הבוררות, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, הואיל שהבקשה לביטול הפסק הוגשה באיחור ניכר, ולאחר חלוף 45 יום ממועד מסירת פסק הבוררות לידי הצדדים, בניגוד להוראות סעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

בעקבות העלאת טענתה זו של המשיבה, אשר עליה חזרה גם בדיון שהתקיים בפניי, הוריתי על הגשת תצהירים וטיעונים משלימים בנושא ההמצאה, מאחר שאם יימצא שיש לקבל את טענת המשיבה בנוגע לאיחור הנטען, כי אז יסתיים ההליך ולא יתעורר כל צורך להכריע בטיעונים שהעלתה המבקשת לגופו של פסק הבורר.

לטענת המשיבה, פסק הבוררות ניתן ביום ה' בחשוון תשע"א (13.10.10) והומצא לכל הצדדים באמצעות דוא"ל ביום 11.11.10 בשעה 15:21; ולטענתה, המבקשת אישרה את קבלת פסק הבוררות באמצעות שגר דוא"ל חוזר ביום 14.11.10 בשעה 10:34 (נספחים 11 ו – 12 לכתב התשובה מטעמה). לא זו אף זו, בשל אי-ביצוע התשלום שבו חוייבה המבקשת בפסק הבוררות, פנה מר דורון לוז, מרכז המשק במושב יסודות, בשם המשיבה, במכתב למבקשת ולמנכ"ל שלה, מר פנחס בלבין, ביום י"ב בשבט תשע"א (17.1.11), בו דרש שהמבקשת תסלק את החוב שנותר בהתאם לפסק הבוררות; כך שאף אם לא ידעה על כך קודם לכן, הרי שפסק הבוררות הובא לידיעתה של המבקשת באמצעות מכתב זה. על אף האמור, המבקשת עתרה לביטול פסק הבוררות רק ביום 9.3.11, כארבעה חודשים לאחר המצאת פסק הבוררות אליה בדוא"ל של 11.11.10, ולמעלה מ – 45 יום ממועד מכתבו של מר לוז אליה מיום 17.1.11; וזאת, מבלי שתתייחס כלל להמצאת הפסק לידיה באמצעות המייל ולעובדה שאף שוגר מחשבון המייל שלה אישור על קבלת המייל האמור.

בתשובה לאמור טוענת המבקשת כי דבר קיומו של פסק הדין נודע לה רק ביום 8.2.01, המועד בו קיבלה את פסק הדין בדואר רשום. המבקשת טוענת כי מר בלבין מעולם לא אישר את קבלת הדואר האלקטרוני; ולטענת מר בלבין, מספר עובדים בחברה משתמשים במחשב שלו ומוסמכים לראות את המיילים הנשלחים לחברה, כך שאף אם אכן כך היה, אין בעובדה שפסק הבוררות נשלח לחברה במייל וכי המייל נפתח ונקרא, כדי להוות ראיה כלשהי לעצם ידיעתו אודות מתן הפסק.

לא זו אף זו, באותה תקופה קיבלה המבקשת הזמנה לדיון מבית הדין הרבני האזורי ברחובות לדיון שנקבע ליום 15.2.11 בתביעה נשוא הסכסוך שהונח בשעתו לפתחם של הבוררים; ובנסיבות אלה, לא יכלה כלל להעלות על דעתה כי כבר ניתן פסק דין בבוררות.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי גם מבחינה משפטית אין להתחשב בהמצאה לידיה באמצעות דוא"ל, וזאת ממספר סיבות:

א.בסעיף כ' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות נקבע כי "מסמך בעניין הבוררות שנשלח לבורר או לבעל דין בדואר רשום עם אישור מסירה יראוהו כנמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה או באישור הסירוב לקבל את המסמך", ולטענתה, מהוראה הנ"ל ניתן להסיק כי מסירה לצורכי חוק הבוררות תהיה תקינה רק אם בוצעה באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה; וכך לא נעשה בענייננו.

ב.כמו כן, לטענתה לא הומצא פסק הבוררות לידיה בהתאם לסעיף 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סד"א), בו נקבע כי "המצאת כתב בית דין תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד";

ג.המבקשת מפנה גם להוראות סעיף 497ג(א) לתקנות סד"א, בו נקבע בנוגע להמצאה בדואר אלקטרוני, כי "כתב בית דין אלקטרוני יומצא, לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לבית המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן זה..." (וראה לעניין זה, ת"א (ת"א) 2514/05 Microsoft Corporation ואח' נ' אי. איי. אם. טכנולוגיות מיחשוב בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 26.8.2010)). לטענת המבקשת, הוראות אלו שבסעיף 497ג' לתק' סד"א חלות גם בענייני בוררות, בשינויים המחוייבים, וזאת, מכוח תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט – 1968 (להלן: תקנות הבוררות), לפיה, "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בענייני בוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות". מכאן, לדעתה של המבקשת, שהבורר מחוייב להמציא את פסק הבוררות בהתאם לתקנות סדרי הדין, ובכללן – סעיף 497ג', ולאור האמור בתקנה הנ"ל, תיחשב כתקינה המצאה באמצעות דוא"ל רק במידה שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני לבית המשפט. אי לכך, טוענת המבקשת כי אין להתחשב בהמצאת פסק הבוררות אליה בדוא"ל כהמצאה תקינה; ובנסיבות אלה, יש לקבל את טענתה כי ההמצאה הרלוונטית והבלעדית לצורך מניין הימים אשר עמדו לרשותה להגשת הבקשה לביטול הפסק, הינה זו שבוצעה באמצעות דואר רשום, ועל כן, המועד שבו קיבלה את פסק הדין הינו 8.2.11. אי לכך, ומאחר שהגישה את בקשת הביטול ביום 9.3.11, הרי שעמדה במגבלת הזמן הקבועה בחוק.

מנגד טוענת המשיבה כי מעיון במסמכים שצירפה עולה חד-משמעית כי פסק הבוררות התקבל לכתובת המייל של המבקשת, וכי פסק זה אף נקרא על ידי מי מעובדיה של החברה המוסמכים לפעול ולעיין במיילים הממוענים למבקשת. מלשון סעיף 484 לתקנות סד"א עולה כי כשמדובר בחברה, אין דרישה להמצאת כתב בי–דין באופן אישי למנהל החברה, ודי יהיה אם זה יונח במשרדי התאגיד; ומכאן, שאף משלוח דואר אלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של החברה מספיקה, ואין הכרח כי זה יגיע אישית למנכ"ל. המשיבה מבקשת להדגיש כי מר בלבין לא היה צד לבוררות באופן אישי, אלא חברת פומרנץ, המבקשת; ועל כן היא – ולא מר בלבין - בעלת הדין הרלוונטית לצורך המצאה ולצורך הגשת בקשת הביטול.

דיון והכרעה

נוכח ההתקדמות הטכנולוגית שבשנים האחרונות, הופך השימוש בדואר האלקטרוני לאמצעי רווח לצורך העברת מידע בין גורמים שונים. מדובר באמצעי זמין ונוח, בעל פונקציות פרקטיות ויעילות, וביניהן, האפשרות שהשולח יקבל אישור אוטומטי אודות קריאת המייל ע"י הנמען. האפשרות של המצאה באמצעות דוא"ל אף הוכרה על ידי מחוקק המשנה, ובעניין זה נחקקה סעיף 497ג' לתקנות סד"א המצויינת לעיל. מתעוררת, אם כן, השאלה, האם יש להחיל את הוראות סעיף 497ג' הנ"ל אף על המצאת פסק הבורר לידי הצדדים לצורך סעיף 27 לחוק הבוררות.

בחוק הבוררות אין למצוא כל הוראה בנוגע לדרך המצאת פסק הבוררות לצדדים. בנוקבו במועד להגשת בקשת הביטול, מתייחס סעיף 27 לחוק לתקופה המתחילה "מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו". בעניין זה מביעה פרופ' אוטולנגי את דעתה בספרה, בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת) חלק ב', בעמ' 849, כי "בצד משלוח הפסק ע"י שליח של הבורר או של בעל הדין, ניתן לנקוט גם בדרך אחרת, למשל משלוח הפסק בדואר או אף בפקסימיליה". פירושו של דבר, כי אין לדעתה כל הוראה סטטוטורית באשר לדרך הספציפית שבה חייב הבורר להעביר את פסק דינו לידי הצדדים; ומכך נגזרת גם המסקנה, כי מניין הימים העומד לרשותם של הצדדים להגיש בקשה לביטול הפסק יחל מיום "המסירה" בכל דרך שבה תבוצע, ובכלל זה, אפוא, אף באמצעות דוא"ל; בכפוף, כמובן, להגשת הוכחה מתאימה לביצוע ההמצאה וקבלתה.

דברים דומים מציין כב' הש' בדימוס א. שטרוזמן בספרו, ספר הבוררות (ל.ע.ד. משפטים הוצאה לאור (1999) בע"מ, יוני 2001), בעמ' 237. לדבריו:

"אין הוראות בחוק הבוררות על הדרך בה יודיע הבורר את הפסק לבעלי הדין. לכן, כל האפשרויות למתן ההודעה פתוחות בפניו ובלבד שעקרון השוויון יישמר גם במעמד זה ויובטח, ככל האפשר, שכל בעלי הדין ידעו את תוכן הפסק ויקבלוהו בו זמנית. הבורר רשאי להזמין את בעלי הדין, או שלוחיהם, לביתו או למשרדו, ולמסור לכל אחד מהם באותו מעמד עותק חתום של הפסק. הוא יכול לחסוך מהם את הטרדה הכרוכה בהגעתם אליו ולשלוח את הפסק אל כל אחד מהם באמצעות פקס, דואר או שליח ובלבד שיוודא, ככל האפשר, את קבלת הפסק ע"י בעלי הדין".

סעיף כ' לתוספת לחוק הבוררות, אליו מפנה המבקשת, אינו עומד בסתירה למסקנה זו: לפי דעתה של פרופ' אוטולנגי בספרה (בוררות דין ונוהל, שם), 45 הימים להגשת בקשת הביטול אכן יתחילו רק ממועד המסירה המופיע באישור המסירה של הדואר הרשום, ברם, הוראה זו אינה רלוונטית אלא אך ורק כשפסק הבורר אכן נשלח בדואר רשום; ואולם, אין בסעיף כ' הנ"ל כדי לחייב את משלוח הפסק דווקא בדואר רשום, אלא מדובר באפשרות בלבד, לצורך קביעת החזקה בדבר המועד בו יגיע המסמך ליעדו. לדבריה, במקרה שבמסגרת הסכם הבוררות לא הסדירו הצדדים את הדרך להמצאת מסמכים, צריך יהיה לפנות לעקרונות כלליים.

מדברי המלומדים הנ"ל עולה, אפוא, כי לדעתם, ההוראה הכללית של סעיף 2 לתקנות הבוררות, לפיה, "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בענייני בוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות", אינה חלה על פעולות הבורר בניהול הליך הבוררות. ניסוחו של סעיף 2 הנ"ל אף תומך במסקנה זו, מאחר שלפיו יחולו תק' סד"א אך ורק על "סדרי הדין בבית המשפט בענייני בוררות", ולא על פעולות הבורר; ובכללן, לכאורה, גם דרכי המצאת הפסק על ידו לצדדים.

דא עקא, כשמוגשת בקשה לביטול פסק בורר, נמצאת פעולת המצאת הפסק בתווך ובתפר שבין שני מישורים: מצד אחד, מאחר שבאמצעותה מסיים הבורר את ההליך המתנהל בפניו, המצאת הפסק הינה פעולתו האחרונה של הבורר בהליך המתנהל בפניו, כשבמהלכו אין הבורר מוכפף בדר"כ לסדרי הדין המקובלים. מצד שני, כשמוגשת בקשה לביטול פסק הבורר, אנו שבים לשערי הפרוצדורה, סדרי הדין ותקנות סדרי הדין, כשהמצאת הפסק הופכת לפעולה הראשונה בהליך שיפוטי זה; ומדובר בפעולה משמעותית עד מאוד, שכן, ממנה נגזר מנין הימים העומדים לרשותו של הצד המבקש לבטל את פסק הבורר. אי לכך, מתעוררת השאלה האם להתייחס להמצאת הפסק כאל פעולה של הבורר אשר אינה כפופה לסדרי דין, או כאל התחלתו של הליך שיפוטי, האמור להתנהל לפי תקנות סדרי הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ