פוליאקספורטן בע"מ נ' א.הלפרין חברה לבטון קל ועבודות אספלט

פסק דין

לפני תביעה כספית בגין עבודות איטום שהתובעת ביצעה עבור הנתבעת, במסגרת הסכם שבין הצדדים.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים.

חברת אינטל (להלן: "אינטל") הזמינה מ"ברן הנדסה" (להלן: "ברן הנדסה") עבודות בניה בקרית גת, שכללו בנייה של חניון בן חמש קומות. ברן הנדסה שכרה את שירותיה של הנתבעת כקבלן משנה, והאחרונה הזמינה מהתובעת עבודות איטום במפלס עליון של החניון (להלן: "העבודות").

טענות התובעת.

לטענת התובעת, הגם שהצדדים חתמו על הסכם בכתב, הרי שבשל חלוף הזמן מאז תחילת המו"מ לסיומו, ובשל לחץ זמנים לקראת תחילת ביצוע העבודות בפועל, נחתם ההסכם בנוסחו המקורי, באופן שאינו כולל הסכמות בעל-פה שהושגו בין הצדדים.

בין היתר הוסכם בעל-פה, בניגוד לקבוע בהסכם שבכתב, כי התובעת לא תמסור לנתבעת ערבות ביצוע, ובזאת בשל כך שבתחילה דובר שהתובעת תספק את חומרי האיטום הדרושים לביצוע העבודות כמו גם תבצע את העבודות, בעוד שבהמשך הוסכם כי הנתבעת היא שתרכוש את החומרים עבור העבודות, למעט חלק קטן מהם, דבר שפגע ברווחיות הצפויה מהפרויקט ובהתאמה הפחית את הסיכון שהתובעת לא תעמוד בהתחייבויותיה. בנוסף טוענת התובעת כי ביצוע העבודות הסתיים והנתבעת לא פירטה תיקונים שהיא דורשת שהתובעת תבצע.

כמו כן הושגה בין הצדדים הסכמה נוספת לפיה שילמה הנתבעת ישירות לקבלן משנה מטעם התובעת, מר דב אהובי.

לצדדים היה ברור שללא תשלום בונוס בגין עמידה בלוח זמנים, ביצוע העבודות לא יהיה רווחי מבחינת התובעת, ולכן הוראה זו בהסכם הינה, למעשה, קנס על אי עמידה בלוח זמנים ולא בונוס על עמידה בו.

בהסכם שבכתב נקבע כי העבודות יחלו ביום 25.7.06 אך ביום זה טרם נחתם ההסכם וממילא לא החלו העבודות אלא ביום 1.8.06.

בשל המלחמה בצפון, לא הגיעו לאתר חומרים מיובאים שהנתבעת היתה אמורה לספק אלא ביום 16.8.06, באיחור של 8 ימים. לכן הוסכם בין הצדדים, בעל-פה, כי מועד סיום העבודות יוארך בהתאמה.

התובעת ביצעה את העבודות בהתאם למפרט, במהירות, תוך שימוש במספר רב יותר של פועלים מהמתוכנן ושעות עבודה ארוכות. בזכות מאמציה מסרה התובעת את העבודות לנתבעת ביום 3.9.06.

הנתבעת הפרה את התחייבויותיה לביצוע תשלומים תוך כדי ביצוע העבודות אך בשל הלחץ לסיים את העבודות במהירות והבטחות הנתבעת לשלם את התמורה, לא עיכבה התובעת את ביצוע העבודות. מרגע שהתובעת סיימה את ביצוע העבודות ומסרה אותן לנתבעת, החלה הנתבעת להתחמק מתשלום יתרת התמורה בתירוצים שונים.

התובעת טוענת כי שטח המפלס העליון של החניון בו בוצעו עבודות האיטום עמד על 9,750 מ"ר, ולפי המחיר המוסכם של 39 ₪ למ"ר בתוספת מע"מ מגיעה לה תמורה עבור ביצוע העבודות בסך של 380,250 ₪ בתוספת מע"מ בגין ביצוע העבודות.

כמו כן מגיע לה, לטענתה, סך של 68,250 ₪ בתוספת מע"מ (לפי 7 ₪ למ"ר בתוספת מע"מ) עבור בונוס של עמידה בלוח זמנים.

סה"כ הסכומים שלעיל – 448,500 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבעת שילמה לתובעת 125,000 ₪ בתוספת מע"מ.

כמו כן שילמה הנתבעת לקבלן למר אהובי, 66,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בנוסף סיפקה הנתבעת לתובעת, בחלק מהזמן, עובדים מטעמה, ובגין עלות זו יש לקזז מהתשלום לתובעת סך של 42,777 ₪.

לפיכך הוגשה התביעה לתשלום יתרת תמורה בסך 212,500 ₪ בתוספת מע"מ, וכן ריבית פיגורים השווה לריבית פיגורים בחשבונות חח"ד בבנק לאומי לישראל בע"מ בסך 12,000 ₪.