פולטוב נ' -ניר כהן מנכ"ל

פסק דין

1.במהלך חודש דצמבר 2007 נרשם התובע לקורס ללימודי ייעוץ השקעות בשוק ההון, שהתקיים אצל הנתבעת, ושילם לה סך של 3,500 ₪.

התובע השתתף בארבעה שיעורים בלבד שלאחריהם החליט לעזוב את הקורס וביקש מהנתבעת את ביטול העסקה והחזר כספו. הנתבעת מסרבת להשיב את כספו של התובע, ומכאן התביעה.

2.לטענת התובע בכתב התביעה, לאחר שהשתחרר מהצבא הוא ביקש לרכוש לעצמו השכלה ומקצוע, ולכן פנה לנתבעת. בפגישה מקדימה שהתקיימה אצל הנתבעת, המליצה לו נציגה של הנתבעת על קורס ייעוץ השקעות בשוק ההון, שעמד להיפתח באותו זמן. התובע השתכנע ונרשם ללימודים בקורס האמור.

לטענתו, נציגת הנתבעת הבהירה לו, כי גם אם יחליט לבטל את השתתפותו בקורס, מובטח לו כי הדבר לא יהווה בעיה וכספו יוחזר לו, בקיזוז עלויות המפגשים שבהם השתתף עד למועד הביטול. לדבריו, מאחר שלא היה בטוח בהחלטתו להשתתף בקורס, הוא ביקש מסמך המעגן בכתב את הדברים, ובתגובה נאמר לו, כי הנהלים הנוגעים לביטול לימודים אינם קבועים במסמך כתוב, אך הם "ברורים וידועים" ומעולם לפני כן לא התעוררה בעיה בנושא זה, ותשובה זו הניחה את דעתו.

3.מן העדויות ומן המסמכים שהוגשו אני למדה, כי על פי התכנון, אמורים היו הלימודים להשתרע על פני 3 סמסטרים, כאשר בתום כל סמסטר היה על התלמידים לגשת למבחנים של הרשות לניירות ערך.

שכר הלימוד עבור הקורס נקבע לסך של 13,000 ₪, כאשר סכום זה כולל 500 ₪ דמי הרשמה, ושלושה תשלומים עבור הלימודים עצמם: 3,000 ₪ עבור הסמסטר הראשון; 4,500 ₪ - עבור השתתפות בסמסטר השני, ו-5,000 ₪ עבור הלימודים בסמסטר השלישי והאחרון.

4.ביום 27.12.07, שילם התובע לנתבעת במזומן את דמי ההרשמה בסך 500 ₪, וביום 14.1.08, העביר לה שיק על סך 3,000 ₪, תשלום עבור הלימודים בסמסטר הראשון.

התובע העביר לנתבעת שני שיקים נוספים, אחד מהם על סך 4,500 ₪, והשני – על סך 5,000 ₪. על שני השיקים, המשוכים על שם אמו של התובע, נרשם "פיקדון בלבד", ואין מחלוקת כי הם ניתנו כבטוחה בלבד לתשלום יתרת הסכום שהתובע התחייב לשלם לנתבעת עבור השתתפות בשני הסמסטרים הנוספים בקורס.

השיקים הנוספים לא נפדו על ידי הנתבעת עד היום, והתובע לא העלה כל טענה בקשר אליהם. מנגד, גם הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה יכולה היתה לתבוע את הסכום. לפיכך, אינני נדרשת לדון בו.

הקורס נפתח ביום 7.1.08. לאחר שהשתתף בשיעורים אחדים (מספר השיעורים שבהם השתתף שנוי במחלוקת בין הצדדים), החליט התובע לבטל את השתתפותו בקורס. התובע מסר שני נימוקים להחלטתו: בכתב התביעה הוא טען, כי הקורס "לא התאים לו מבחינה מקצועית", ואילו בעדותו נימק את החלטתו בכך שבאותו זמן גמלה בלבו ההחלטה לנסוע לחו"ל לתקופה ממושכת, באופן שייתר את הצורך בהמשך הלימודים.

בין כך ובין כך, בעקבות החלטתו, פנה התובע למנהל הסניף של הנתבעת, מר ניר כהן, להשבת כספו, ובתגובה הודיע לו כהן, כי מאחר שהודעת הביטול ניתנה לאחר תחילת הלימודים, אין כל הצדקה להשבת הסכום ששולם. יחד עם זאת, הוא הודיע לתובע, כי לפנים משורת הדין תיאות הנתבעת "להקפיא" את זכויותיו אצלה למשך 36 חודשים, שבמהלכם יוכל התובע להירשם לקורס אחר שמתקיים אצל הנתבעת, ככל שיחפוץ, לרבות קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית, וזאת – ללא תמורה נוספת.

לטענת התובע, לאחר שנתיים הוא שב ופנה לכהן וביקש לממש את ההטבה שהובטחה לו ולהירשם לקורס הכנה לקראת הבחינה הפסיכומטרית שמתקיים אצל הנתבעת, אולם כהן סירב לבקשתו.

על יסוד האמור מבקש התובע להשיב לו סכום של 3,500 ₪ ששילם לנתבעת עבור הקורס. כמו כן, הוא מבקש לפצות אותו בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן, והוא העריך ראש נזק זה בסכום של 1,000 ₪. בסך הכל תובע התובע סכום של 4,500 ₪.

6.הנתבעת מסרבת להחזיר את כספו של התובעת, וזאת- מהנימוקים הבאים:

א.לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי להחזר כספי של שכר הלימוד ששילם, שכן בזמן שנרשם לקורס הובהר לו היטב, כי אם יחליט לעזוב את הקורס לאחר תחילת הלימודים, הוא לא יהיה זכאי להחזר כספי.

ב.לתובע לא הובטחו תנאי התקשרות מיוחדים או "שיעורי ניסיון", ומכל מקום, לפי גרסתה, בניגוד לנטען בכתב התביעה, התובע ביקש לבטל את השתתפותו בקורס למעלה מחודשיים לאחר תחילת הלימודים, ולאחר שהשתתף ב-4 שיעורים.

ג.לטענתה, פתיחה של קורס מותנית בשיקולים של כדאיות כלכלית. רישומו של תלמיד אחד יכולה להכריע את הכף בין פתיחה של קורס או ביטולו, ומשנפתח קורס, אין עוד אפשרות לצרף תלמידים אחרים.

במקרה זה, להרשמתו של התובע היה משקל בהחלטה על פתיחת הקורס, והנתבעת נטלה על עצמה התחייבויות כספיות של שכירת כיתות לימוד, תשלום שכר למרצים וכד'.

7.מר כהן, שייצג את הנתבעת בדיון, הסביר, כי הנתבעת היא מוסד המורכב ממספר חטיבות, ובין היתר היא מפעילה רשת של צהרונים, מכללה ללימודי עיצוב וללימודי שוק ההון וחטיבת לימודי הכנה לבחינה הפסיכומטרית. לדבריו, החטיבות נפרדות זו מזו ואין ביניהן קשר עסקי או כלכלי, ולכן לא ניתן היה להמיר את זכותו בקורס ללימוד שוק ההון לקורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית.