אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פולונסקי נ' ספיר

פולונסקי נ' ספיר

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום נתניה
29513-12-12
29/04/2013
בפני השופט:
חנה קיציס

- נגד -
התובע:
פנחס פולונסקי
הנתבע:
אילן ספיר
פסק-דין

פסק דין

ביום 28.11.12 הגיש המשיב בקשה להורות על צו תשלומים בתיק הוצל"פ מס' 16-17063-11-8.

באותו היום ניתנה החלטת רשמת ההוצל"פ אידר-ינון אפרת, לפיה מדובר בתיק שנפתח בשנת 2001 מבלי שננקטו בו הליכים עד לשנת 2011. בנסיבות אלו קבעה כי יש מקום להפחית את הפרשי הריבית בתיק והורתה למזכירות "להצמיד את קרן החוב בהתאם למסמכי פתיחת התיק מיום מתן פסק הדין ועד היום ללא הפרשי ריבית".

ביום 3.12.12 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה ביחס לריבית שהופחתה, בצירוף תצהיר מטעמו, ובו נטען, בתמצית, כי לרשם ההוצל"פ אין סמכות לבטל ריבית בתיק שנפתח לביצוע פסק דין. עוד נטען כי נעשו מאמצים לאיתור החייב לאורך השנים, אך ללא הצלחה, כאשר האזהרה נמסרה לחייב בספטמבר 2011 לאחר שאותר על-ידי חוקר. בנוסף נטען כי אין מקום לביטול הריבית ממועד פתיחת התיק ועד ליום 28.11.12 מאחר והחייב קיבל את האזהרה ביום 25.9.11 ולאחר מכן ננקטו הליכים בתיק. ועוד הוסיף כי ההחלטה פוגעת בזכותו מבלי שהתאפשר לו להגיב ומבלי שהוגשה בקשה מצד החייב להפחתת הריבית.

ביום 4.12.12 דחתה הרשמת את הבקשה לביטול ההחלטה תוך שהיא מוסיפה נימוקים נוספים להחלטתה, וכך קבעה כי לא הובהר מדוע לא ננקטו הליכי מאסר בתקופה שבה ניתן היה להוציא פקודת מאסר, או הוצא צו הבאה, וכן לא הובהר מדוע לא זומן החייב לחקירת יכולת.

לטענת המבקש, סמכות רשם ההוצל"פ להפחתת שיעור ריבית קבועה בסעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל, אולם תחולת סעיף זה הוגבלה לסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) של ההוראה. התיק דנן נפתח לביצוע פסק דין ולכן אין תחולה לסעיף 81א3(ה).

על כן, נטען כי יש לפעול בהתאם להוראה הכללית הקבועה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, והחריג הנלווה לה בסעיף 5(ג) שזו לשונו "ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון". על יסוד הוראה זו טען המבקש כי הרשמת אינה מוסמכת לבטל את חיובי הריבית באופן גורף, שעה שבפסק הדין שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ נקבע כי הסכום שנפסק יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.4.01 ועד לתשלום בפועל. יתרה מזו טוען המבקש כי לא היה מקום לביטול גורף של הפרשי הריבית עד ליום 28.12.11 שעה שהחייב קיבל את האזהרה ביום 25.9.11, וממועד זה ננקטו הליכים בתיק ההוצל"פ.

עוד טוען המבקש כי החלטת הרשמת נעדרת סמכות משום שניתנה בקשר לבקשת חייב לצו תשלומים, מבלי שהחייב ביקש להפחית את שיעור ריבית – בין אם בטענת פרעתי ובין אם בדרך אחרת. עוד טען כי בקשת חייב לצו תשלומים ללא בקשה בצדה להפחתת ריבית, היא, למעשה, הודאה בחוב ועל כן נשללת האפשרות להפחית חוב בהחלטה חד-צדדית.

המבקש חולק גם על קביעת הרשמת בעניין השיהוי. לגירסתו, החייב עצמו השתהה במשך למעלה משנה מאז שנמסרה האזהרה לידיו ביום 25.9.11 ועד להגשת הבקשה לצו תשלומים. כמו כן הפנה המבקש להלכת ע"א 1191/05 אגוזי נטעם נ' בנק דיסקונט שם נקבע כי בטרם ייזקף שיהוי לחובת צד בהליך יש לבחון האם השיהוי מבטא ויתור על זכות מצד התובע והאם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי. תנאים אלה לא התקיימו, לדעת המבקש, בנסיבות העניין.

עוד נטען כי בבקשתו לביטול ההחלטה הבהיר כי האזהרה נמסרה לחייב רק ביום 25.9.11 ולכן עד למועד זה לא ניתן היה לנקוט הליכי מאסר או צו הבאה נגד החייב. כך גם לטענתו הוא הציג בפני הרשמת אסמכתא לביסוס מאמציו לאיתור החייב, לרבות פנייה לבני משפחת החייב ושתי פניות לחוקרים לאיתור כתובת החייב שלא צלחו. כל יתר הניסיונות שנעשו לאיתור החייב אינם ברי-הוכחה בכתב. כן הדגיש בהקשר זה כי החייב ידע על חובותיו בתיק ההוצל"פ ואף הזדכה עבור החשבוניות שקיבל עבור הכספים במע"מ.

המשיב, מנגד, מציין בתגובתו כי תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2001 בגין חוב בסך כ- 25,000 ₪ על יסוד פסק דין שניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעם המשיב. כיום עומד החוב על סכום של כ- 82,000 ₪ רק בשל חיובי הריבית וההצמדה שנצברו במהלך השנים.

המשיב טוען כי לא ידע על פסק הדין או על תיק ההוצל"פ, הואיל והמבקש לא נקט הליכים כלשהם במסגרת תיק ההוצל"פ, לרבות מסירת אזהרה, ורק לאחר קבלת ההודעה מלשכת ההוצל"פ על סגירת התיק התעורר המבקש והחל לנקוט הליכים מצדו.

עוד טוען המשיב כי המבקש לא הוכיח שננקטו פעולות לאיתורו, למעט מסמך של חברת אבישי שירותים משפטיים מיום 26.9.11 שהוא מועד פתיחתו המחודשת של התיק. עוד לדבריו, ניתן היה למסור את האזהרה בכתובת בית הוריו מיד עם פתיחת התיק ולא בחלוף כעשר שנים ממועד פתיחת התיק כפי שנעשה לבסוף.

בהקשר זה נטען כי המבקש לא הציג אסמכתאות מתאימות לתמיכה בטענתו כי ניסה לאתר את החייב שנים רבות. כן נטען כי המשיב לא החליף כתובות ומשתמש בכתובת בית הוריו לקבלת מסמכים מאז ומתמיד.

המשיב מוסיף וטוען כי הרשמת לא ביססה את החלטתה על סעיף 81א3(ה) אלא על הנימוק כי "תיק ההוצל"פ אינו משמש כ"תוכנית חסכון"". לדידו, בסמכות רשם ההוצל"פ להורות על הפחתת החוב בתיק משיקולים של צדק ועל מנת למנוע עיוות דין ו/או משיקולי שיהוי והתנהלות הזוכה מכוח תקנה 126א לתקנות ההוצל"פ; השיהוי וחוסר המעש של המבקש מצדיק את הפעלת שיקול הדעת להפחתת הריבית. עוד נטען כי אי נקיטת הליכים בתיק ההוצל"פ במשך שנים היא זו שהביאה להגדלת החוב והעצימה את נזקי החייב ובכך הורע מצבו, בעוד שהמשיב אינו מודע לקיום ההליך נגדו ולאחר שנודע לו על החוב פנה ללשכת ההוצל"פ בבקשה לצו תשלומים על מנת שלא ייחשב כמי שמתחמק מחובו, ובהתחשב בעובדה שהמסירה בוצעה לכתובת שהיתה רשומה עוד במועד פתיחת התיק.

ביום 15.4.13 התקיים דיון במעמד הצדדים. לאחר שמיעת טענות הצדדים אני דנה בבקשה כבערעור.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת לעניין עצם הפחתת חיובי הריבית, גם אם הדבר לא התבקש במפורש בבקשת החייב, וזאת נוכח הוראת תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל. כמו כן לא מצאתי מקום גם הלתערב במסקנתה כי יש מקום לבחון את הריביות שנצברו נוכח מחדלי הזוכה בנקיטת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. צדקה הרשמת כי מקום בו במשך 10 שנים לא ננקטים הליכים יש לבחון את חיובי ריבית הפיגורים לתקופה זו; שיהוי כה ממושך מצדיק כי יעשה שימוש בשיקול הדעת לבחינת אפשרות ביטול חיוב ריבית הפיגורים.

יחד עם זאת מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת לבטל כליל את חיובי הריבית וזאת מן הנימוקים הבאים:

סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מעניק לרשם ההוצאה לפועל רשות להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמדובר בבקשה לביצוע שטר או בתביעה על סכום קצוב (סעיף (ב)), או בסכום חוב שלא הוגשה בגינו התנגדות חרף חלוף המועד לכך (סעיף (ג)).

בענייננו מדובר בבקשה לביצוע פסק דין ועל כן האכסניה המתאימה הינה הוראת סעיף 5(ג) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, הקובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ