פולבוי ואח' נ' רשת "מגה בול"סניף מגה בול נשר ואח'

פסק דין(משלים)

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התביעה נגד נתבעים 1,2 וההודעה לצדדים שלישיים נדחתה בפס"ד מיום 11.3.14.

התובעת ילידת 1952 נפגעה ביום 8.10.09 בסמוך לשעה 20:00 בערב, בעת שערכה קניות בסניף "מגה בול" נשר בתל-חנן.

עפ"י סעיף 5 לכתב התביעה, ארעה התאונה בנסיבות הבאות: "התובעת סיימה לערוך את הקניות וניגשה לכיוון הקופה בשביל לשלם כשלפתע החליקה על שלולית נוזל כלשהו כשהייתה על הרצפה בסמוך לקופות".

כתוצאה מהפגיעה נחבלה התובעת בקרסול פגיעה שהדגימה שבר בקרסול ימין עם תזוזה וקיבוע השבר בגבס, בהמשך נזקקה לקביים (כנטען בכתב התביעה) וטיפולי פזיותרפיה.

התובעת תמכה את התביעה בחוו"ד האורתופד ד"ר ברנפלד, אשר העריך את נכותה בשיעור 10%, הנתבעות מצידן הגישו חוו"ד נגדית של ד"ר בלנקשטיין לפיה לתובעת לא נותרה כל נכות.

בישיבת ביהמ"ש מיום 17.9.13 ציין ב"כ הנתבעות: "אני מסב את תשומת לב ביהמ"ש כי חוות הדעת של התובעת ניתנה חצי שנה לאחר אירוע השבר. בסמיכות זמנים שכזו לקבוע נכות לצמיתות בשיעור 10% זה תמוה, אני מפנה לחוו"ד של ד"ר בלנקשטיין מטעמנו, אשר ניתנה 3 שנים לאחר אירוע התאונה והנ"ל ציין כי ד"ר ברנפלד מיהר לקבוע אחוזי נכות, מקום שלא היה הצדקה לעשות זאת בטרם התגבשה נכות הצמיתה".

בנסיבות אלה הורה ביהמ"ש בהחלטתו מיום 17.9.12: "... לאור הטענות המועלות בחווה"ד (ד"ר בלנקשטיין) לפיהן מיהר ד"ר ברנפלד בקביעת 10% נכות אחרי חצי שנה בלבד מיום התביעה, אבקש מהתובעת לברר את הטענות ולהכניס הודעה לתיק ביהמ"ש בתוך 30 יום אם היא עומדת על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ועומדת על חוות דעתו של ד"ר ברנפלד. אמליץ לה לפנות לד"ר ברנפלד בעניין ולהגיש חוו"ד משלימה".

בישיבת ביהמ"ש מיום 11.3.14 אשר שימשה כישיבת קדם משפט מורחב אשר שימש "דיון סופי" הבהירה ב"כ התובעת כי "לא נטען לנכות" וזאת לאחר שד"ר ברנפלד מטעם התובעת ציין בפניה שיש הקלה במצב התובעת והוא לא יוכל לתמוך ב- 10% נכות, אם כי נותרה לטענתו מגבלה קלה בקרסול התובעת שבין 0% ל- 5% נכות.

בנסיבות אלה ולאחר שהתובעת חזרה בה מטענה לנכות רפואית הסתיים התיק בעדות קצרה של התובעת במסגרת קדם המשפט.

וכך העידה התובעת: "נכנסתי לסניף בערך בשעה 18:40 לאחר העבודה רציתי לקנות קנייה קטנה ... לקחתי שקיות שמתי ביצים, חמאה חלב ולחם. ישבה קופאית ורציתי לשים את השקיות בסרט הנע, היתה שלולית שמן על הרצפה בדיוק ליד הקופאית, הם ידעו ששמן נשפך שם, כי הם דיברו ביניהם "צריך היה לנקות" כשנפלתי ראיתי את השמן".

אני נותן אמון בעדותה של התובעת, אשר מסמך מד"א לאחר שפונתה מהמקום באמבולנס לביה"ח לרוטשילד שם היא עוברת כמנקה, כאשר המסמך הרפואי מרוטשילד תומך אף הוא בגירסתה, כי נפלה בנסיבות האמורות, נסיבות של הימצאות שמן, אשר נשפך בסמוך לקופות והנמצא על הרצפה. יש בכך להטיל אחריות על הנתבעות 3,4 אשר הינן חב' הנקיון והמבטחת שלה וזאת לאור העובדה שעפ"י ההסכם, בין חב' הניקיון (הנתבעת 3) ובין הנתבעת 1 (מגה בול), שהתביעה נגדה נדחתה, האחריות על חב' הניקיון לנקות ולמנוע מפגעים מעין אלה בחנויות הרשת.

זאת ועוד, לא מצאתי הצדקה להטיל "רשלנות תורמת" כלשהי על התובעת כדרישת הנתבעות 3,4 והסיבה לכך הוא מיקום המפגע ליד הקופות, מקום שבו יש ריכוז של קונים ומרגע שנשפך שמן במקום יש לפעול מייד ולמנוע גישה למקום, מרגע שזה לא נעשה וכאשר התובעת העידה שחשה בשמן רק כ"שנפלה", אין מקום להטיל עליה רשלנות תורמת.

משכך, דין התביעה להתקבל.

אני עובר לדיון בנושא הנזק:

התובעת ילידת 1952 בת 61, עבדה בניקיון בביה"ח רוטשילד דרך העירייה, השתכרותה לא נפגעה עקב הפגיעה בקרסול והיא חזרה לעבודתה ומשתכרת סכום הגבוה יותר (בהתאם להסכמי השכר) מזה שהרוויחה בזמן הפגיעה.

עיון בחומר הרפואי שהומצא ע"י התובעת מלמד שהתובעת היתה באי כושר עבודה משך 3 חודשים וקיבלה שכר ע"ח ימי מחלה.

כמו כן, למשך פרק זמן של כחודש וחצי היתה בגבס ומן הסתם נזקקה לעזרת צד ג' שממנה אי אפשר להתעלם.

התובעת נזקקה לטענתה לקביים לאחר הורדת הגבס.