פוירמן נ' וייץ

פסק דין

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16.05.11.

בתאונה הנ"ל היו מעורבים רכב התובעת, מסוג סובארו, מ.ר. 5286061, שהיה נהוג ע"י מר לוי נחשון (להלן: "נחשון") ואופנוע של הנתבע, נושא מ.ר. 9002961.

לטענת נחשון, במועד הנקוב, בעודו נוהג ברכב התובעת בתוך כיכר תנועה, נכנס אופנועו של הנתבע ופגע בחלקו האחורי של רכב התובעת.

במהלך עדותו בביהמ"ש, מסר נחשון כי נכנס לתוך הכיכר ונסע בנתיב השמאלי, מתוך שני נתיבים, קודם שהגיע אופנוע הנתבע. נחשון ציין בעדותו, כי מרגע כניסתו לתוך הכיכר נסע האופנוע מאחורי רכב התובעת וכי ההתנגשות בין הרכב לבין האופנוע ארעה עת היה הרכב לקראת סיום הפנייה שמאלה בתוך הכיכר. נחשון הדגיש, כי המפגש הראשוני ארע בין חלקו האחורי של רכב התובעת לבין חלקו הקדמי של האופנוע וכי לאחר ההתנגשות עם רכב התובעת נפל האופנוע ונגרר על הכביש, ועקב כך השתפשף לכל אורך חלקו הימני.

התובעת פוצתה ע"י המבטחת שלה בגין הנזק הישיר שנגרם לרכבה.

לפיכך, היא תובעת בתיק דנן את הנזק העקיף עפ"י אישור הפסדים שצורף לכתב התביעה: השתתפות עצמית – 1,879 ₪ ; השתתפות עצמית ירידת ערך – 1,003 ₪ ; כינון – 150 ₪ ; עוגמת נפש 1,000 ₪ ; השכרת רכב בזמן תיקון – 1,050 ₪. סה"כ ראשי נזק אלה – 5,082 ₪.

לתמיכה בתביעתה, צירפה התובעת, בין היתר, חוות דעת שמאי בגין הנזק הישיר לרכב; טופס הודעה על התאונה שמסרה למבטחת שלה וחשבונית עבור השכרת רכב מיום 11.09.11.

מנגד, טוען הנתבע כי במועד הנקוב נסע בכביש ראשי. בהגיעו לכיכר, פנה ימינה והמשיך את נסיעתו בנתיב השמאלי בתוך הכיכר. רכב התובעת שבא מכביש שירות, נכנס אף הוא לתוך הכיכר ובשלב מסוים חדר בפתאומיות לנתיב נסיעתו של הנתבע והקדימו בנסיעה. הנתבע לא הצליח לבלום את האופנוע ועקב כך התנגש ברכב התובעת.

הנתבע העיד, כי נכנס לכיכר קודם לכניסת רכב התובעת לכיכר. לאחר שנכנס האופנוע לתוך הכיכר, ובעודו נוסע בנתיב השמאלי, הגיע רכב התובעת מימין, נכנס לתוך הנתיב הימני בכיכר ו"חתך" את האופנוע אל תוך הנתיב השמאלי ואף הקדימו בנסיעה. או אז, ארעה ההתנגשות בין החלק השמאלי האחורי של רכב התובעת לבין הצד הימני של האופנוע.

לביסוס גרסתו, צירף הנתבע דו"ח שמאי בגין הנזק הישיר שנגרם לאופנוע (נ/1), חשבונית תיקון (נ/2) ותמונות נזק לאופנוע (נ/3).

בדיון שהתקיים בפניי שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר הדגימו כל אחד, לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה. כמו כן, עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש, ובכלל זה השרטוטים שנערכו ע"י נחשון (ת/2) והנתבע (נ/4) וכן תמונות נזקי הרכב והאופנוע המעורבים.

אחר כל אלה, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה, כפי שיוסבר להלן:

במקרה הנדון עסקינן בגרסה מול גרסה, כאשר כל נהג מטיל את האשמה להתרחשות התאונה על כתפי השני.

בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות ובראיות החיצוניות – תמונות הנזק של הרכב והאופנוע (ת/1, נ/3) והתרשימים של מקום התאונה (ת/2, נ/4) - בכדי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

המעיין בחוות דעת השמאים ובתמונות המתעדות את הנזקים ברכב ובאופנוע המעורבים מגלה, כי מוקד הפגיעה ברכב התובע היה בצד שמאלי אחורי – מגן אחורי שמאלי, כנף אחורית שמאלית, גלגל אחורי שמאלי- ואילו הפגיעה באופנוע הייתה בכל אורך צידו הימני (נ/1, נ/3) – מסכה קדמית, כיסוי גוף וכיסוי זנב ימני - באופן המתיישב דווקא עם גרסת הנתבע. לו הייתה גרסת נחשון אמת, ולפיה האופנוע נסע בתוך הכיכר מאחורי רכב התובעת ופגע בו בחלקו האחורי, ניתן לצפות כי הפגיעה ברכב התובעת תתרחש בפגוש האחורי ולא בצד שמאלי אחורי, כפי שארע בפועל.

משמצאתי להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת נחשון, אני קובעת כי התאונה התרחשה באחריות נחשון אשר נכנס לכיכר, בעוד אופנועו של הנתבע נוסע בתוך הכיכר, מבלי ליתן לו זכות קדימה, ותוך סטייה מהנתיב הימני אל תוך הנתיב השמאלי בו נסע האופנוע אותה עת.

משכך, האחריות לגרם התאונה נופלת על כתפי נחשון.

לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 300 ₪.