החלטה
לפניי בקשת התובע, מר משה פוזאילוב, ליתן צו שיחייב את הנתבעת – מדינת ישראל - לאפשר לתובע לעיין ולהעתיק טופס שמילאו נציגי חברת "טלדור", במהלך ראיון אישי שערכו לתובע במסגרת ההליכים המינהליים שננקטו על ידי המדינה לביטול "אישור השקילות" שניתן לתובע בגין תואר שני במנהל עסקים שהוענק לתובע על ידי אוניברסיטת לטביה.
לאחר שעיינו בבקשה, בתגובת הנתבעת ובתגובת התובע לתגובת הנתבעת, החלטנו לקבל את הבקשה תוך חיובה של הנתבעת בהוצאותיה. להלן טעמינו.
תיאור ההליך והמחלוקת העולה ממנו
הבקשה הוגשה במסגרת התובענה הנוכחית, בה עותר התובע לביטול החלטה מיום 11.7.12, שניתנה על ידי הממונה על הערכת תארים בגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, בדבר בטלות אישור שקילות שניתן לתובע ביום 27.6.00 לגבי תואר שני במנהל עסקים שהוענק לו על ידי אוניברסיטת לטביה.
כפי שהסבירה המדינה בכתב ההגנה וחזרה על כך בהרחבה בתגובתה לבקשה הנוכחית, אישור השקילות שניתן לתובע ביום 27.6.00, ניתן על בסיס נהלי העבודה של הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל שהיו בתוקף באותו מועד. על פי נהלים אלו, לא נדרש התובע לעבור ראיון אישי כלשהו מטעם הגף.
האישור ניתן לתובע ביום 27.6.00, ניתן לו בטרם התקבלו על ידי רשויות המדינה המוסמכות - נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר - ההחלטות בדבר הקפאת אישורי השקילות שניתנו לבעלי תארים משלוחת אוניברסיטת לטביה, ומאוחר יותר, בדבר ביטולם לגבי חלק מבוגרי השלוחה (החלטות אשר נדונו בבג"צ בהליכים שנסקרו בהרחבה בכתב ההגנה).
כידוע, ההחלטות בדבר הקפאה וביטול אישורי השקילות של חלק מבוגרי השלוחה, התקבלו בעקבות גילויים בדבר התנהלות פגומה של שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל (אשר טופלו בין היתר בהליכים פליליים שונים שנסקרו בכתב ההגנה). גילויים אלה השליכו על כשרות התארים הלטביים וממילא על כשרות אישורי השקילות שניתנו להם, בשים לב לכך שהתגלו מקרים רבים של הגשת עבודות מועתקות, קניית עבודות בכסף וכיוצא באלו.
המדינה הוסיפה והסבירה כי בעקבות גילויי הפרשה הצטבר אצלה במהלך השנים מאגר של עבודות שהוגשו על ידי בוגרי השלוחה, ובמקרים בהם התגלה כי ניתן בעבר אישור שקילות לתואר שעבורה הוגשה עבודת גמר לגביה נמצאה במאגר עבודה זהה או דומה במידה רבה, פנה הגף להערכת תארים לבוגרי השלוחה הלטבית שקיבלו אישורי שקילות על סמך אותן עבודות, בהודעה על הזמנה לשימוע לפני ביטול אישור השקילות. הליך כזה בוצע בעניינו של התובע ותוצאתו הייתה ההחלטה מושא הליך זה.
מכתב ההגנה עולה כי לאחר שבג"צ פסל את החלטת הפסילה הגורפת שהתקבלה על ידי המדינה לגבי אישורי השקילות שניתנו לחלק מבעלי התארים משלוחת אוניברסיטת לטביה, גובשו הליכים לביצוע בדיקות פרטניות של כשרות אישורי שקילות שניתנו בעבר לבוגרי השלוחה. מתווה ההליכים נדון אף הוא בבג"צ וככלל, אושר על ידי בית המשפט העליון בעתירות שונות שהוגשו לו. מתווה זה כלל הזמנה של בוגר השלוחה בעל אישור השקילות "חשוד" ל"ראיון אישי" בפני שני סטודנטים לתואר שני בתחום שבו ניתן לבוגר תואר שני על ידי השלוחה הלטבית. אותם סטודנטים היו עובדים של חברה בשם "טלדור", עמה התקשרה המדינה לביצוע הראיונות האישיים במסגרת הליכי הבדיקה הפרטניים של אישורי השקילות שניתנו לבוגרים על סמך עבודות שנחשדו כלא אותנטיות. מטרת הראיון היא לבחון את מידת בקיאותו והתמצאותו של הבוגר בעבודת הגמר שהגיש, עבודה שביצועה היווה הדרישה האקדמית המרכזית במסגרת הדרישות לקבלת התואר. זאת, על יסוד הנחה שיש לצפות לכך שבוגר שטרח בעצמו וכתב בעצמו את עבודת הגמר, יזכור, גם בחלוף זמן, פרטים בסיסיים לגבי המחקר שערך או לגבי מושגי מפתח והנחות יסוד המופיעים בעבודה שהגיש. לצורך הראיון האישי אפשרה המדינה לבעלי אישור שקילות שהוזמנו לשימוע לקבל (תמורת תשלום 120 ₪) העתק של עבודת הגמר שהגישו.
אין חולק שהתובע הוזמן לשימוע פרטני לגבי אישור השקילות שקיבל לתואר שני במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת לטביה, כי במסגרת הליכי השימוע קוים לו ראיון אישי, אשר הוקלט, ובמהלך הראיון האישי מילאו נציגי חברת "טלדור" טופס המוכתר "דף סיכום הליך – בוגרי לטביה מנהל עסקים – עבודת גמר מועתקת". טופס זה הוא מוקד המחלוקת בבקשה זו.
על גבי הטופס הנדון, התבקשו נציגי "טלדור" למלא נתונים שונים ולהעריך את "מידת ההתאמה" במדדים של 1 עד 5 (כאשר 1 הוא "לא תואם" ו-5 הוא "תואם באופן מלא"), את תהליך הכנת העבודה (בחירת הנושא, חיפוש מקורות, הנחייה, משך ההכנה, התייעצויות), את נושא העבודה, את השערת המחקר, את שיטת המחקר, אוכלוסיית המחקר, יכולת המרואיין להציג גרפים שהוצגו במחקר, ממצאי והמלצות המחקר ושימוש בביבליוגרפיה. כן נדרשו נציגי חברת טלדור לפרט "האם נתגלו בעבודה פגמים כמו "כותרת/נושא עבודה שאינה תואמת את תוכן העבודה, עבודה "מצולמת", מספרי עמודים לא רציפים, ביבליוגרפיה שאינה תואמת את תוכן העבודה, תודות למנחים שאינם תואמים, שימו בלשון זכר לנקבה וההיפך, בעיות בתוכן העבודה). כמו כן, נדרשו נציגי חברת טלדור לציין האם העבודה מועתקת ולהעריך את המרואיין. לבסוף, נדרשו נציגי חברת טלדור לציין "האם לאור מכלול סעיפי התרשמותך מן המרואיין במהלך כל הראיוון ובהתייחס לכל הסעיפים הרלוונטיים עבר המרואיין הליך לימודים תקין של סטודנה שלמר תואר ראשון במסודר להשכלה גבוהה", תוך בחירה בין התשובות "לא", "במידה חלקית ביותר", "במידה חלקית", "במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד".
אין חולק כי הראיון האישי שנערך לתובע הוקלט ותומלל וכי ההקלטה והתמלול הועברו לגף להערכת תארים טרם קבלת ההחלטה על ביטול אישור השקילות של התואר השני של התובע.
בהחלטת הגף מושא ההליך, נקבע כי במהלך הראיון האישי לא עלה בידי התובע להסביר באופן המניח את הדעת את מהותה ואופן הכנתה של עבודת הגמר באופן שמתיישב עם מסקנה שהוא הכין אותה בעצמו, כי התובע לא ידע להרחיב אודות תהליך הכנת העבודה ואיסוף החומר עבורה, אופן ביצוע המחקר, השערת המחקר והמלצותיו והשימוש במקורות שנמנו בה. ההחלטה ציטטה באופן נרחב מתמליל הראיון האישי, ולבסוף קבעה:
"זאת ועוד, בעבודתך נפלו פגמים המעלים חשד כי עבודת הגמר שהגשת לכאורה לא הוכנה על ידך. יצוין כי נשאלת לגבי פגמים אלה אך לא עלה בידיך לספק הסבר מניח את הדעת אודותם, כגון: לא ברור כיצד בדף השער מצוין במפורש כי העבודה הוגשה בתאריך 15.08.99 ובגוף העבודה מצוין כי הסקר נערך וחולק בתאריך 17.08.99. דבר שאינו מתקבל על הדעת ובוודאי שלא בתואר שני במנהל עסקים".
יתרה מכך, כפי שכבר צויין.. נמצאה עבודת גמר דומה/זהה לעבודתך.
לפיכך אישור השקילות שקיבלת הינו בטל".
המחלוקת בהליך זה הינה האם ההחלטה על ביטול אישור השקילות שניתן לתובע לגבי תואר שני במנהל עסקים שקיבל מאוניברסיטת לטביה, ניתנה כדין. באופן ספציפי המחלוקת היא האם היו בפני הגורם המוסמך – הגף להערכת תארים במשרד החינוך – ראיות מינהליות המבססות את החלטתה.
לעניין זה טוען התובע כי אין בסיס, ולמצער – אין בסיס מספיק למסקנת הגף כי עבודת הגמר שהגיש לא הוכנה על ידו; כי אין בסיס לקביעת הגף שבראיון האישי שנערך לתובע הוא לא הצליח לתת הסברים מספקים על אופן הכנת העבודה, על תוכנה ומסקנותיה.
על רקע המחלוקת בהליך, נפנה איפוא לבחון את נימוקי התנגדות הנתבעת לבקשה לחייבה לאפשר לתובע לעיין בטופס שמילאו נציגי חברת טלדור במהלך הראיון האישי.