פאקירי נ' משטרת ישראל / ענף התנועה

החלטה

ערר זה סב על בקשה לחישוב מועד פסילת רישיון נהיגה שנידונה ונדחתה בידי בית משפט שלום (פ"ל 776-07).

טענת העורר בקצרה רבה היא שרישיון הנהיגה שלו נלקח מידיו בידי קצין משטרה ביום 1/5/08 ומאז ועד הנה לא הוחזר לו. לפיכך יש לחשב את תקופת הפסילה שנגזרה לו (שלוש שנים) בתיק בית משפט השלום האמור, מיום 1/5/08.

שופטת בית משפט השלום (כבוד השופטת דלית ורד) בדקה ומצאה שלנאשם הונפק לכאורה רישיון נהיגה קבוע עד שנת 2017. זה לאחר שתמה תקופת פסילה בת שנה אחת שנגזרה לו בתיק תעבורה אחר (תיק 2600/08). לפיכך דחתה השופטת את הבקשה ומכאן הערר.

באחרונה יחסית נפסק בידי בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל שההליך הדיוני הנכון לבקשה לחישוב פסילה הוא הליך מנהלי. לאמור, על המבקש לפנות לרשות הרישוי, לבקש חישוב על פי מועד שהוא סבור שצריך להוות נקודת מוצא לחישוב, ולאחר מכן – אם יש מקום לכך – להשיג על ההחלטה לפני בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת עתירה כנגד החלטת הרשות המנהלית.

באותה פרשה החליט בית המשפט בכל זאת לבחון את פניית העורר וגם מצא לנכון לחשב את תקופת הפסילה ממועד נטילת הרישיון בידי קצין המשטרה. בית המשפט העליון פסק שתפיסת רישיון נהיגה בידי קצין משטרה כמוה כ"הפקדת הרישיון". הגישה המקובלת שלפיה לנוכח הוראת תקנה 557 לתקנות התעבורה, יש לחזור ו"להפקיד" רישיון נהיגה לאחר פסילתו בידי בית המשפט חרף העובדה שהרישיון כבר מצוי בידי המשטרה – איננה פרשנות נכונה של הדין.

כיוון שבעניין דנן העורר נקט פנייה לבית משפט השלום וקיבל החלטה מידי בית משפט השלום שעליה הוא רשאי כמובן להגיש ערעור, חשבתי בראשונה שאעשה כבית המשפט העליון ואדון בבקשה חרף העובדה שההליך הנכון הוא הליך של פנייה במישור המנהלי.

אולם בניסיון לבחון את הדברים לגופם נתקלתי בקושי מעשי. העורר טוען שרישיון הנהיגה שלו נלקח בידי קצין משטרה ב-2008 ומאז לא הוחזר לו ולא קיבל רישיון נהיגה חליף ואילו השופטת מצאה – על פי דיווח של רשות הרישוי שלא צורף לתיק שלפניי – שהונפק לעורר רישיון חדש. אין לאיל ידי להכריע בשאלה העובדתית הזאת.

לפיכך, אני דוחה את הערר, מפנה את העורר אל רשות הרישוי. יטען העורר טענותיו לפני הרשות, יציין שרישיונו הופקד-נלקח בידי קצין משטרה במאי 2008 ומאז לא הוחזר לו ולא קיבל רישיון אחר תחתיו. הרשות תתייחס לבקשה, תגיב גם לטענה שלא הונפק לעורר רישיון חדש ובהתאם לתגובה, יראה העורר אם יש מקום להגיש עתירה מנהלית.

לשם הסרת ספק אציין כי החלטה זו אינה מהווה "מעשה בית דין" המונע את ההליך במישור המנהלי, לרבות הגשת עתירה מנהלית.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ד, 09 יוני 2014, בהעדר הצדדים.