פסק דין
בפני תובענה על סך 690,948 ₪ בגין עבודות צבע וגבס, שבוצעו על ידי חב' פאי אור 2022 בע"מ.
חב' פאי אור 2002 בע"מ (להלן- התובעת) היא חברה קבלנית העוסקת ביזום וביצוע של עבודות בניה. בין התובעת לבין חב' דניה סיבוס בע"מ (להלן- הנתבעת), חברה קבלנית לעבודות בניה, נחתמו 3 הסכמים לפיהם תבצע התובעת עבודות צביעה וגבס בפרויקטים שונים כדלהלן:
בהסכם מס' 44426, שנחתם ביום 14.11.04 לביצוע עבודות צבע בפרויקט "גינדי פארק חולון" (להלן- גינדי), נקבע, כי התובעת תבצע עבודות צבע במבנה ובחניון בתמורה פאושלית בסך של 274,498 ₪ בתוספת מע"מ. הפרויקט כלל 46 יח"ד ב-13 קומות וחניון. בהסכמת הצדדים לא בוצעה צביעת החניון בסך של 50,000 ₪.
הסכם מס' 44425 מיום 14.11.04 לביצוע עבודות גבס ותקרות אקוסטיות בפרויקט גינדי, בתמורה פאושלית בסך של 265,140 ₪ בתוספת מע"מ. הפרויקט כלל 46 יח"ד ב-13 קומות וחניון.
הסכם מס' 44519 מיום 30.11.04 לביצוע עבודות של תקרות גבס לרבות סינרי גבס בפרויקט "טופז בהוד על הפארק" (להלן- טופז), בתמורה פאושלית בסך של 336,600 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת ביצעה את הפרויקט עבור בנייני ג. זיתוני בע"מ (להלן- זיתוני), אשר כלל 102 יח"ד ב-18 קומות.
התובעת טוענת, כי ביצעה את העבודות בפרויקטים בהתאם להוראות הנתבעת והגישה חשבונות לתשלום, אך כאשר דרשה תשלום בגין העבודות הנוספות אשר ביצעה הערימה עליה הנתבעת קשיים, סירבה לשלם חשבונות שכבר אישרה והתנתה את התשלום בחתימה על מסמך העדר תביעות. מכאן התובענה.
תמצית טענות התובעת
התובעת טוענת, כי על פי הוראות מנהלי הנתבעת בוצעו במהלך הפרוייקטים בגינדי ובטופז עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכמים, אותן פירטה והגישה בחשבונותיה השוטפים ובחשבונותיה הסופיים. העבודות הנוספות נבעו משינויים שיזמה הנתבעת במהלך הביצוע, חלקן שינויים שנדרשו על ידי רוכשי הדירות, חלקם כתוצאה משינויים כלליים במבנים וחלקם כתוצאה מליקויים בעבודתם של עובדים וקבלני משנה אחרים מטעם הנתבעת. התובעת נדרשה לבצע עבודות מעבר להתחיבויותיה על פי ההסכמים, אך אף על פי כן סירבה הנתבעת לשלם עבור העבודות הנוספות.
בהסכמים שנחתמו בין הצדדים נקבע מחיר פאושלי (קצוב ללא מדידה) ואליהם צורפו תוכניות המבנים מהן נגזר היקף העבודות והמחיר, והן היוו חלק בלתי נפרד מההסכם וכבסיס לקביעת התמורה. על מנת להניא את התובעת מדרישתה לפיצוי כספי, חייבה הנתבעת באופן חד צדדי את התובעת בחיובים שונים ללא הצדקה ורובם ככולם פרי המצאתם של מנהלי הנתבעת.
מעבר לכך, הנתבעת נמנעת מלהמציא את תוכניות הביצוע על אף בקשות התובעת, המומחה ובית המשפט ובכך מסתירה עובדות מבית המשפט ומונעת מהמומחה לבצע את עבודתו נאמנה. הנתבעת נוהגת בחוסר תום לב ומונעת את בירור התובענה בסירובה זה, מכך ניתן להסיק, כי התוכניות תומכות בגרסת התובעת, שאם לא כן היו מוצגות כנדרש.
התובעת טוענת בנוסף, כי בידי הנתבעת ערבויות ביצוע של התובעת, למרות שחלפו שנים רבות ממועד ביצוע העבודות, אך הנתבעת מסרבת להשיבן לידי התובעת תוך שהיא ממשיכה ומחדשת אותן מידי שנה ובכך גורמת לתובעת נזקים.
התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנתבעת מרחיבה חזית בטענתה, כי התובעת איחרה במסירת הפרויקטים לנתבעת. הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה מאחר ולא הופיעה בכתב ההגנה ומשום כך לא יכלה התובעת להתייחס אליה בתצהירים מטעמה.
לתובעת טענות נגד חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אשר כלל בחוות דעתו פרשנויות משפטיות להסכם ולקביעות בו, שעה שהיה עליו לחוות דעתו בשאלות ההנדסיות בלבד.
תמצית טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת, כי ההסכמים ונספחיהם נוסחו בלשון ברורה וחד משמעית ויש לתת לה משקל מכריע בפרשנותם. בנספח התנאים הכללים בהסכם נקבע, כי שאלת זכאות התובעת לתשלום בגין עבודות נוספות ושינויים והתמורה הראויה בגינם תיקבע בלעדית על ידי הנתבעת. מכאן הרי שאין מקום לטענות התובעת על כך שהנתבעת לא הציגה בפניה את ניתוחי המחיר של העבודות או שנמנעה מלדון עימה במחירי העבודות הנוספות.
מעבר לכך, סעיף 14.2 לנספח התנאים הכלליים קובע, כי החשבון הסופי המאושר ישולם "בתנאי שהקבלן יחתום על הצהרה לפיה עם קבלת יתרת הסכום המגיעה דלעיל אין לו כל טענות ותביעות נגד החברה בגין הסכם זה". מכאן, אין ממש בטענות התובעת לפיהן דרישת החתימה על טופס העדר תביעות אינה סבירה.
הנתבעת טוענת, כי טענותיה בדבר איחור במסירה אינן הרחבת חזית, שכן נושא האיחורים הועלה על ידי התובעת עצמה בכתב התביעה. בנוסף, בית המשפט קבע בהחלטתו בדבר מינוי המומחה, כי "המומחה יחווה דעתו המקצועית בכל השאלות המקצועיות השנויות במחלוקת בין הצדדים בתיק זה. אין מקום להגביל את המומחה מראש..." מכאן, כי היה ברור וידוע לתובעת שנושא האיחורים ייבחן על ידי המומחה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובעת לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים לסיום עבודות הגבס והצבע בפרויקט גינדי כפי שנקבע בהסכם ועל כן זכאית הנתבעת לפיצוי. גם המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי בגין האיחורים יש להפחית לכל הפחות סך של 24,000 ₪ מהתמורה המגיעה לתובעת בגין העבודות הנוספות. הנתבעת טוענת, כי גם בפרוייקט טופז התובעת לא עמדה בלוחות הזמנים ועל כן יש להפחית לכל הפחות סך של 6,000 ₪ כפיצוי בגין האיחור.
באשר לביצוע עבודות הצבע בחניון רמת אביב, הנתבעת טוענת, כי התובעת לא הציגה אף לא שמץ ראיה לתמוך את טענותיה בעניין התקשרות עם הנתבעת, היקף העבודה שנדרש והמחיר שהתבקש. הנתבעת טוענת, כי כל התקשרויותיה עם ספקים נעשות בכתב לאחר עריכת מכרז מסודר, העדר הסכם בין הצדדים מוכיח, כי התובעת לא הועסקה על ידי הנתבעת.