פסק דין
1.בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותר/המבקש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
בעתירה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה לדחות את הבקשה לקבלת מקלט בישראל. לטענת העותר המשיבה לא בחנה כראוי את בקשתו למקלט מדיני בישראל וכי נשקפת סכנה לחייו במידה ויחזור לנפאל בשל חברותו בארגון פוליטי.
2.כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיב לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 28542-04-11 VICTOR נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 9.6.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:
(א)במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה). במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.
כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.
(ב)במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות לגבי יישום זכות הייצוג על-ידי המשיבה.
(ג)במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחנה לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.
(ד)כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...
בחינה פרטנית – יישום לנסיבות המקרה
3.כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.
4.בענייננו, העותר הינו אזרח נפאל, שנכנס לישראל ביום 12.6.07 באשרת תייר מסוג ב/2 לשלושה חודשים.לאחר כניסתו לישראל, ביום 22.7.07 הגיש העותר בקשה למקלט מדיני בישראל במשרדי נציבות האו"ם.
5. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתו של העותר להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותר בדבר סכנת חיים בארץ מוצאו:
ראשית, וכפי שצויין בהחלטת המשיבה מיום 1.9.09 הדוחה את בקשתו של העותר למקלט מדיני, בקשתו של העותר נמצאה בלתי מהימנה ומבוססת, שכן הפרטים שנתן במהלך הראיון אודות הגוף הפוליטי ופעילותו היו חסרים. כך, וכפי שמצויין בתגובת המשיבה לבקשה לצו ביניים העותר לא ידע לציין את שם הארגון המדהיסטי בו לכאורה היה חבר וציין במהלך הראיון שם לא מוכר אשר מורכב משמות של מספר קבוצות מדהיסטיות הפועלות בנפאל. בנוסף, כאשר נשאל העותר אודות פעילות הארגון בו הוא היה פעיל לטענתו, העותר השיב בצורה לאקונית כי הוא פועל לטובת העניים. בנוסף, וכפי שפורט בהחלטת המשיב מיום 1.9.09 המסמכים שהציג העותר לתמוך בבקשתו כגון עיתון בו פורסמה תמונתו וכן צו מעצר שהוצא נגדו נמצאו בלתי מהימנים על-ידי המשיבה, בין היתר מהטעם שתמונתו של העותר בעיתון שהציג הסתירה חלק מהכיתוב בעיתון ומערך התמונות בשאר העיתון היה שונה מתמונתו של העותר, כאשר העותר לא צירף את הכתבה מהעיתון לעתירה.
שנית, בקשתו של העותר לעיון מחדש בבקשתו למקלט מדיני בישראל, נדחתה על-ידי המשיבה לאחר שבחנה את המסמכים שהונחו לפניה וזאת מהטעם שניתן היה להציג את המסמכים "החדשים" קודם לכן בעת בחינת הבקשה למקלט מדיני והן מהטעם שלא היה במסמכים הנוספים שהוגשו כדי לתמוך בבקשתו של העותר ולבסס את טענותיו לחברות בארגון (המסמכים לא צורפו לעתירה).
שלישית, העותר מציין בראיון כי טרם כניסתו לישראל עבר בהודו, ואכן תמוה, כפי שטוענת המשיבה, מדוע העותר לא הגיש את בקשתו למקלט מדיני בהודו ובחר להגיע לישראל ולהגיש את בקשתו למקלט מדיני בישראל.
רביעית, ולמעלה מן הצורך אציין כי על-פניו עולה מהראיון שנערך לעותר כי הגוף אליו הוא משתייך לטענתו הינו גוף אלים שפועל להשגת מטרותיו באלימות ובכוח, שכן העותר ציין בראיון כי על מנת לסייע לעניים הם חוטפים את העשירים במדינה ו"מענישים" אותם. בנוסף, ציין העותר בראיון כי חברי הארגון עושים שימוש בנשק וכי כתוצאה מה"פעילות" שלהם נהרגו כ-27 אנשים ביניהם פעילים של הארגון, אנשי משטרה וכן חפים מפשע. מתשובותיו של העותר ותיאור "פעילות" הארגון עולה כי מדובר בפעילות פלילית, כוחנית ובלתי לגיטימית שעל-פניו אינה מצדיקה מתן מקלט מדיני.
6.לאור האמור, אני סבור כי החלטת המשיבה הדוחה את בקשתו של העותר למקלט מדיני הינה החלטה סבירה בנסיבות העניין, והעותר לא הוכיח במקרה דנן כי נשקפת לו סכנה במולדתו, ומשכך הרי שדין העתירה להידחות על הסף.
ניתן היום, כ"ח אב תשע"א, 28 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.
