אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אב"ע 21602-05-15 קפלן נ' הרשקוביץ ואח'

אב"ע 21602-05-15 קפלן נ' הרשקוביץ ואח'

תאריך פרסום : 06/08/2015 | גרסת הדפסה
אב"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
21602-05-15
17/07/2015
בפני השופטת:
שבח יהודית

- נגד -
המבקש:
הבורר עו"ד עדי קפלן
משיבים:
1. ירון הרשקוביץ
2. נטלי אבני

החלטה
 

 

אבעיה שהוגשה ע"י  בורר בשאלת היקף סמכותו באשר למי מבעלי הדין המבקשים לחבור לבוררות המתנהלת על ידו.

 

1.האבעיה הוגשה ע"י הבורר עו"ד עדי קפלן (להלן- הבורר) בנוגע לבוררות המתנהלת בפניו בין התובע ירון הרשקוביץ (להלן- ירון) לבין הנתבעת נטלי אבני (להלן- נטלי), מכוח תנית בוררות שבהסכם לרכישת מניות חברת סופר סייט בע"מ (להלן: סופר-סייט) שנכרת ביניהם ביום 29.07.2013 (להלן- ההסכם).

2.ירון הגיש תביעה נגד נטלי, רוכשת המניות על פי ההסכם, בה טען כי זו הפרה את ההסכם עמו בכך שלא שילמה לו את התמורה המגעת לו בגין רכישת מניותיו. הגם שנטלי הינה הנתבעת היחידה בתביעה, הוגש כתב ההגנה גם בשם סופר סייט וגם בשם בן זוגה של נטלי, מר יוסי אבני (להלן- יוסי). לא זו אף זו, בנוסף לכתב ההגנה הגישו השלושה לעיל כתב תביעה שכנגד נגד ירון ונגד חברה בשם י.ש. מגיסטוס שבשליטתו, בה נטען כי הלכה למעשה היה ירון שותף עסקי במיזם שהתנהל במסגרת סופר סייט, וכי הפר את חובותיו כלפיהם, לרבות נטישת המיזם, באופן המזכה אותם בסעדים שונים. משההסכם, לרבות סעיף הבוררות, נכרת בין ירון לבין נטלי בלבד, התנגד ירון לצירופם של בעלי הדין האחרים, ולשרבובם לכתבי הטענות ללא נטילת רשות.

על רקע זה, הגיש הבורר את האבעיה שלפני.

 

3.ירון טוען כי אין לצרף לבוררות צדדים נוספים, משהסכם בוררות מחייב רק את הצדדים אשר חתמו על הסכם הבוררות, ומשההסכם נחתם בינו לבין נטלי בלבד, וכי אין ניתן לכפות עליו לתבוע נתבעים נוספים, עת הוא מבקש לתבוע רק את נטלי. ירון מוסיף וטוען כי הסכם הבוררות הינו תמציתי וקצר, ומתייחס להסכם ולרכישת מניות סופר סייט בלבד; כי רצונה של סופר סייט להצטרף כנתבעת נובע רק מרצונה להגיש נגדו תביעה בגין פעולות שביצע כעובד, אשר הסמכות לדון בה נתונה לבית הדין לעבודה; וכי אזכורו של הסכם העסקתו של ירון בסופר סייט בהסכם רכישת המניות אינו משנה ממהותו. אשר ליוסי נטען כי הקשר המשפחתי שלו לנטלי, והיותו נושא משרה בסופר סייט, אינם מקנים לו מעמד משפטי בהסכם, ממילא אין לו מעמד בבוררות.

 

4.נטלי ובעלי הדין המבקשים להצטרף טוענים כי הסכם רכישת המניות נעשה כחלק בלתי נפרד ממיזם עסקי משותף וכולל בו היו מעורבים ירון ויוסי כשותפים, על רקע דרישתו של ירון להסיר ממנו את "הלחצים הכרוכים בבעלות וניהול החברה". לעמדתם, "הוראת הבוררות שבהסכם, לא כל שכן על יסוד ניסוחה הרחב, היא 'צינור' החלה גם ביחס לצדדים שאינם נזכרים בו מבחינה לשונית צרה". נטען כי העניינים הנוגעים למיזם, המתייחסים לירון, יוסי, נטלי והחברה, מהווים מיקשה אחת אחד ולא ניתן להפריד ביניהם. מסקנה זו עולה, לגישתם, מההצהרות שניתנו בהסכם בשם סופר סייט, מהתייחסותו של ירון בכתב התביעה לחוזה העסקתו בסופר סייט, מדרישתו לקבל סכומי כסף הכרוכים בכך מנטלי, מטענתו של ירון בכתב התביעה לפיה יוסי הוא "בעלים בפועל ו/או מנכ"ל בפועל" של סופר סייט, ומההתכתבויות שבין הצדדים. נטען כי בהינתן המכלול האמור נדרש שיתופם של הצדדים הנוספים לצורך הכרעה בסכסוך, אף בשל הצורך למנוע כפל דיונים והכרעות סותרות, והסרת חשש מהותרת צדדים חסרי סעד. על כן, מדובר ב"מעגל השלישי" למעגלי ההרחבה של מעורבים נדרשים להליך הבוררות, שיש לצרפם, אף שאינם חתומים פורמאלית על ההסכם.

 

5.ממושכלות ראשונים נדע כי סמכות הבורר לדון בסכסוך המובא לפניו נרכשת רק מכוח הסכמת הצדדים להפנות את הסכסוך ביניהם להליך בוררות. בהעדר הסכמה, אין לבורר סמכות להכריע בסכסוך, ולא ניתן לאכוף על בעל דין, שלא נתן הסכמתו לכך, לקחת חלק בהליך בוררות בעל כורחו.

אלא שזהותם הפורמאלית של החתומים על הסכם הבוררות, על אף חשיבותה, אינה בגדר סוף פסוק באשר לקביעה מי יהיה צד להליכי בוררות הנסמכים עליו, ועדיין קיימים מספר חריגים המאפשרים לצרף צד לבוררות, אף שאיננו חתום על הסכם בוררות, ובלבד שנכלל הוא באחד ממעגלי ההרחבה. במעגל ההרחבה הראשון ימצאו בעלי דין שאינם צד פורמאלי להסכם אך מהנסיבות "עולה כי הסכימו להיות חלק מהליך הבוררות"; במעגל ההרחבה השני יימצאו חליפיהם של הצדדים המקוריים שחתמו על ההסכם; במעגל ההרחבה השלישי, שהינו "המרחיק לכת ביותר מבחינת עקרון היסוד של הסכמת הצדדים" ואשר אינו מתוחם בנוסחה מדויקת, יכללו אותם צדדים "שקשורים בקשר הדוק להסכם הבוררות אך עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם' כמו למשל, בעל השליטה בחברה, החברה שבשליטת בעל הדין, ערב, וכו" (ע"א 3925/12 חן רונן נ' עו"ד יובל כהן ואח')

 

6.גם צירופם של נתבעים נוספים להליך, אף כנגד רצון מי מבעלי הדין לרבות התובע אינו זר להליך השיפוטי, ואינו בלתי אפשרי. נפסק כי "על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984... רשאי בית המשפט להורות על צירוף נתבע, בין היתר כאשר נוכחותו בבית המשפט 'דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה'. הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין 'דרוש' במקרים שונים, כגון מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו...; ומקרה בו עלולה זכותו של אדם להיפגע אם לא יצורף... אכן, בצירוף נתבע שלא על פי בקשת התובע יש משום כפייה על התובע. אף על פי כן, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע, חרף התנגדות התובע: 'בית המשפט מוסמך לצרף נתבע נוסף, על פי בקשתו או על פי בקשת הנתבע המקורי, על אפו ועל חמתו של התובע, אם פסק דין שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של הנתבע הנוסף, ומטעם זה לא נפתרה 'בשלמות וביעילות' המחלוקת שנפלה בין התובע ובין הנתבע המקורי'..." (רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים נ' רבינוביץ' ואח' ,08.01.2012 ).

 

עם זאת, הודגש כי "הסמכות שהוקנתה לבית המשפט במסגרת תקנה זו היא רחבה, אך לא רחבה מני ים – והיא עודנה בעלת גבולות עליהם יש להקפיד. אחד הדגשים שנתנה הפסיקה בעניין זה הוא כי יש לוודא שהצירוף נדרש בשל הפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה, ולא הפלוגתאות בתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה. לעניין זה, יש לבחון בקפדנות את הפלוגתאות והעילות שבחר התובע להעלות בכתב התביעה שהגיש – אלו הן הפלוגתאות שיש להכריע בהן 'ביעילות ובשלמות', ואלו בלבד... תקנה 24 לתקנות איננה מכוונת למניעת ריבוי משפטים, אלא לאפשר פסיקה יעילה ושלמה בתובענה העומדת לבירור... העובדה כי צד שלישי מחזיק במידע או זווית ראיה חיונית לבירור התובענה, אינה הופכת אותו מיניה וביה לבעל דין דרוש, אלא יתכן וניתן להסתפק בהעדתו על-ידי מי מבעלי הדין הקיימים" (רע"א 2228/15 ג'י. טי. אס. פאוור סולושנס לימינטד נ' נתיבים בע"מ, 09.07.2015).

דומה, שהגם שתקנות סדר הדין והפרשנות שניתנה להן אינן מחייבות בהליכי בוררות בהם לא הוסכם על תחולת סדרי הדין שבבתי המשפט, ניתן להסתייע במבחניהן המהותיים ככלי עזר לזיהוי גבולותיהם של מעגלי ההרחבה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ