עע"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
61013-01-16
09/05/2016
|
בפני השופט:
עודד שחם
|
| - נגד - |
מבקשים:
אמנון סלומון באמצעות הבן איתי ס
|
משיבים:
1. עו"ד כבירי נבו קידר
2. היועץ המשפטי לממשלה
|
| החלטה |
בפניי בקשה מחודשת לעיכוב ביצוע.
1. דין הבקשה להידחות. ביום 2.3.16 דחיתי את בקשתו המקורית של המבקש לעיכוב ביצוע. אין בטעמים הנוספים המועלים כעת כדי להביא לתוצאה שונה. אפרט בקצרה את שיקוליי.
2. במרכז הבקשה עומד הליך אותו נקט המבקש, בבקשה לבטל את הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. טענתו היא, כי תביעת המשיבה לשכר טרחה מבוססת על כך, שפסק הדין האמור הפך לחלוט. ברם, שלא כנטען, ההליך בו נקט המבקש, פרק זמן לא מבוטל לאחר שכלול הסכם הפשרה, אינו שולל כשלעצמו מפסק הדין את מעמדו כחלוט, משאינו נתון עוד לערעור.
3. אשר לעיכוב הביצוע שניתן בגדריו של ההליך האמור. עיכוב הביצוע האמור הינו ארעי. הוא ניתן על פי צד אחד. אין בהחלטה הקצרה לעניין זה קביעות כלשהן לעיצומו של ההליך, העשויות להשפיע, בנקודת הזמן הנוכחית, על מקבילית הכוחות הנוגעת לעיכוב הביצוע לו עתר המבקש בגדרי ההליך שבכותרת. אין בהחלטה כדי לאיין את הסכם הפשרה, או כדי ללמד בשלב זה על ספקות ממשיים בדבר תוקפו. אין בעיכוב הביצוע הארעי שניתן גם כדי לשנות מן הקביעה בהחלטה המקורית, לפיה עמד לרשות המבקש פרק זמן מספיק לשלם את החוב הפסוק על פי פסק הבורר. מאליו מובן, כי המבקש אינו יכול להיתלות בעיכוב הביצוע, לו עתר בעצמו, כעילה לאי תשלום החוב האמור. לא למותר להעיר, בשולי הדברים, כי המבקש עותר לביטול פסק הדין, אך ככל שהוא נוגע למשיבה הגב' תמר רפאל. ממילא, עיכוב הביצוע שניתן מתייחס אך לחלק זה של פסק הדין. עוד אעיר, ביחס לטענות שהועלו לעיצומו של הסכם הפשרה, כי אין זה מן הראוי שאדרש לגופן של טענות אלה, המתבררות בגדריו של הליך המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה.
4. התוצאה של כל האמור היא, כי בשלב זה, הבקשה נדחית. בהיות המבקש לא מיוצג, אמנע (הגם שלא בלי היסוס, נוכח היקף התשובה שהגיש), מחיובו בהוצאות.
ניתנה היום, א' אייר תשע"ו, 09 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
