ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
|
5889-16
08/01/2017
|
בפני השופטים:
1. ס' ג'ובראן 2. נ' הנדל 3. א' שהם
|
- נגד - |
המערער:
פלוני עו"ד בני נהרי עו"ד שוש חיון
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד תמר בורנשטיין
|
פסק-דין |
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער מיום 5.6.2016 בת"פ 47149-01-15 שניתן על ידי כבוד השופט הבכיר א' כהן
1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער (השופט הבכיר א' כהן) בת"פ 47149-01-15, מיום 5.6.2016, במסגרתו הושת על המערער צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות; צו מבחן למשך שנה, בגדרו ימשיך המערער את ההליך הטיפולי בשירות המבחן; קנס בסך 5,000 ש"ח; פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים.
כתב האישום והכרעת הדין
- המערער הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין); תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(2) לחוק העונשין; חבלה במזיד, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין; ונהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
כתב האישום מציין כי המערער לא הוציא רשיון נהיגה מעולם. על פי עובדות כתב האישום, בליל 1.11.2014, לאחר שישב עם חבריו בפיצרייה בקרית ארבע אמר המערער לחברו כי הוא מעוניין לגנוב רכב; לאחר זמן מה לקח את מפתחות רכבו של בעל הפיצרייה בלא רשותו, נכנס לרכבו, העלה עמו לרכב כמה אחרים ונסע. לאחר מכן התקשר המערער לבעל הפיצרייה, הודיע לו שאחד הנערים לקח את רכבו והשאיר אותו בקרבת מקום. נוסף על כך, עובר ליום 17.1.2015 נטל המערער את מפתחות רכבו של אביו ללא ידיעתו, ונהג יחד עם חבר אחר מקריית ארבע לכיוון כביש המנהרות. בדרך הורו לו שוטרים, שהקימו מחסום ארעי בדרך, לעצור את רכבו לבדיקה שגרתית. כשביקשו השוטרים את רשיון הנהיגה של המערער, החל לנסוע במהירות לכיוון המנהרות. השוטרים נכנסו לניידת והחלו במרדף; המערער נסע במהירות 130 קמ"ש, חצה קו הפרדה, נסע על הנתיב הנגדי – כל זאת בעוד השוטרים אחריו, מסמנים לו שיעצור בעזרת צפצופים, סירנה ואורות כחולים. מפקד מחסום המנהרות שדווח על המרדף, הורה למערער לעצור, אך זה המשיך בנסיעתו, הסיט את הרכב לכיוונו של מפקד המחסום, אשר נאלץ לקפוץ לצד הדרך על מנת שלא להפגע. המערער עבר את המחסום, והמשיך בנסיעתו הפרועה – והשוטרים בעקבותיו. בשלב מסוים ניסו השוטרים לחסום את דרכו של המערער, אך זה נגח ברכב המשטרה באמצעות רכבו של אביו מספר פעמים. לבסוף, משהגיע לקיר בטון נאלץ המערער לעצור את רכבו.
גזר דינו של בית המשפט המחוזי
- ביום 5.6.2016 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער. בגזר דינו התייחס תחילה בית המשפט המחוזי לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המערער. צוין, כי המערער השתלב בתוכנית חברתית, החל לחוות הצלחות בתחום הלימודי, ניכרה הטבה בתפקודו הרגשי והחברתי, וכי הביע חרטה על מעשיו. עם זאת, צוין כי שירות המבחן הדגיש כגורמי סיכון את חומרת העבירות וכן את התרשמות מנהלי התכנית הטיפולית לפיה יש צורך בהמשך ליווי סמכותי. בהמשך עמד בית המשפט המחוזי על ההלכות בעניין ענישת קטין ובפרט על הצורך בהתחשבות יתרה בממד השיקומי, אך הזכיר כי הקטינות אין משמעותה חסינות מפני הדין. בית המשפט נתן דעתו לגילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירות, לעובדה שזו הסתבכות ראשונה שלו עם החוק ולשיתוף הפעולה עם שירות המבחן, אך הדגיש כי לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות או מחומרת הנסיבות.
עוד קבע בית המשפט המחוזי כי העבירות שבהן הורשע המערער מסכנות את שלום הציבור ופוגעות באפשרות אנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. בנוסף, בית המשפט ציין כי העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות חמורות; כי נהיגתו במהלך המרדף הייתה מסוכנת ופרועה, הביאה לאפשרות של פגיעה פיזית הן במשתמשי הדרך והן בנוסע שנסע עמו, וכמעט אף הביאה לפגיעה במפקד המחסום – פגיעה שנחסכה אך בשל זינוקו של מפקד המחסום. נוסף על כך, ציין בית המשפט כי חומרת המעשים מתגברת נוכח העובדה שהמערער נהג ללא רשיון נהיגה, בכביש רטוב, ברכב שנטל ללא רשות. אשר למדיניות הענישה הנהוגה, ציין בית המשפט המחוזי את קביעת בית משפט זה לפיה העונש על ביצוע עבירות תנועה אגב התעלמות מהוראות שוטרים עומד על מספר שנות מאסר, זאת גם כאשר מדובר בעבריינים צעירים.
- על יסוד כל האמור, ובעיקר נוכח סוג העבירות ונסיבותיהן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להמנע מהרשעת המערער. אולם, על יסוד גילו הצעיר של המערער והשינוי שחל בהתנהגותו – הורה בית המשפט על הקלה בעונשו, זאת על ידי הטלת צו שירות לתועלת הציבור תחת שליחתו לביצוע עבודות שירות. עוד, התייחס בית המשפט לכך שעצם ההרשעה לא תפגע בהכרח בגיוסו של המערער לצה"ל, והטיל על המערער את העונשים המנויים בפסקה 1 לעיל.