ע"פ 4277/14 פרחאן אלזבידי נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. למעלה מ-10 דקות, ועד אשר כרעו גלגלי מכוניתו תחת הנטל, נהג המערער כמשולח כל רסן, חדור מטרה לחמוק מן הדין, נחוש למלט את נפשו מפני שוטרים הדולקים אחריו. אך בנס לא הסתיימה התנהלותו חסרת המעצורים בתוצאות קטלניות כלפי משתמשי הדרך השונים, לרבות עוברי אורח תמימים. בית המשפט המחוזי הרשיעוֹ בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיבי תחבורה, בניסיונות לגרום חבלות בכוונה מחמירה, בהפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם, ובנהיגה ללא רישיון, כמו גם בהעדר פוליסת ביטוח. דינו נגזר ל-42 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר-על-תנאי, ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים. מכאן ערעורו, המופנה הן נגד הכרעת הדין, הן כלפי חומרת העונש.

עיקרי העובדות

2. ביום 1.5.2013, סיירו השוטרים סוויסה, אביטל ורוזנצוייג בשטח הישוב ערוער שבנגב בניידת משטרתית סמויה (ג'יפ לבן, בעל לוחיות רישוי צהובות, הנחזה להיות כלי רכב פרטי). תפקידם של השלושה לא ניכר בהם, משלא עטו מדים, לא חבשו כובע משטרתי, ולמראית עין היתה הופעתם 'אזרחית' גרידא. סמוך לשעה 17:15, הבחינו השוטרים במכונית החוצה את הצומת שלפניהם, והחלו נוסעים בעקבותיה. סוויסה, אשר אחז בהגה הניידת, הבהב בפנסיה לכיוון המכונית, ואילו אביטל, היושב לימינו, קרא לעברהּ לעצור בצד הדרך, ברתמו לשם כך את מערכת הכריזה.

3. נהג המכונית, הוא המערער, עשה את דרכו בכביש צר, כשקרוב משפחתו המכונה עזיז לצִדו. השניים קלטו במהרה כי הנושפים בעורפם שוטרים המה, חרף 'הסוואתם', והבינו היטב כי המערער מתבקש להרפות מן הדוושה ולחדול מנסיעתו. דא עקא, הלה לא החזיק ברישיון נהיגה מימיו, ומשניצת בקרבו החשש להיתפס, החליט לנסות ולהימלט מפני רודפיו. המערער האיץ אפוא, והשוטרים דלקו בעקבותיו.

4. בשלב זה הפעילה רוזנצוייג התקן מסוג צפירור, והעבירה אותו לידי אביטל, שהניחוֹ על גג הניידת. המכשיר הבהב באור כחול, אך לא בקע ממנו צליל כלשהו, וממילא לא נשמע קול סירנה בחלל האוויר. עם זאת, המשיך אביטל להתרות במערער לעצור בצד הדרך באמצעות מערכת הכריזה, וכך הפציר בו גם עזיז המפוחד, שלצדו. ביני לביני, הוסיף סוויסה להאיר לסירוגין בפנסי הניידת, תוך שהוא צופר מעת לעת לכיוונו של הנהג הסורר. ברם, הלה עצם עיניו מראות, אטם אוזניו משמוע, והתמיד בשלו.

5. אגב מנוסתו, החליקה מכוניתו של המערער לא פעם בעיקולי הכביש מחמת מהירותו המופרזת. כמו כן, בלהט המרדף התפרץ המערער לצומת ופנה בפזיזות, באופן שחִייב נהג אחר לסטות בפתאומיות, אל עבר השוליים, כדי למנוע התנגשות. נוסף על כך, בהגיעוֹ לאזור המשמש למגורים, חלף המערער סמוך לבתיהם של תושבי המקום בדהרה, נחוש לחמוק מפני השוטרים ולסכל את מעצרו. בנסיבות אלה, נקלעו לאירוע כמה ילדים שצעדו בנתיב נסיעתו, כמו גם רוכב אופניים שנקרה במסלולו, והללו ניצלו מפגיעה אך הודות לזריזותם, בקפצם לצדי הרחוב.

6. ככלות 3 דקות לערך מרגע תחילת המצוד, יצא המערער את תחום השכונה, פנה במהירות אל דרך עפר צרה, והחל לשעוט קדימה לאורכה, תוך שהוא מחליק בפיתוליה. כך עשה, על אף תקרים למכביר בצמיגי מכוניתו, למורת רוחו של עזיז קרוב משפחתו שלצדו, ובהתעלם ממגוון התרעותיהם של השוטרים המנסים להדביקו, שלזהותם היה מודע כהלכה. כתוצאה מנהיגתו הפרועה, שנמשכה כ-10 דקות נוספות, נאלצו מכונית פרטית ומשאית בטון, אשר נסעו מולו כדין, לסור מדרכו באחת כדי למנוע תאונה.

7. בסופו של דבר, נתקעה מכוניתם של המערער ועזיז על תלולית עפר, כשגלגליה מנוקבים במידה ניכרת ושחוקים עד דק. או אז פתחו השניים בריצה, במטרה לברוח מפני השוטרים המבקשים להשיגם, אך נתפסו בתום מרדף רגלי ועוכבו בשטח. בנקודה זו, הפנו אביטל ורוזנצוייג אל המערער כמה שאלות ראשוניות על אודות האירוע ועל עילתו, בהעדר אזהרה ומבלי שהוסברו לו זכויותיו, והלה סיפק תשובות העולות בקנה אחד עם אופן השתלשלות העניינים הנ"ל.

עיקרי הכרעת הדין