ע"פ 3623/13 גור ברון נ' מדינת ישראל

השופט צ' זילברטל:

ערעור על גזר דינו מיום 28.4.2013 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בת"פ 8516-03-12.

1.        המערער הורשע, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירות מרובות של יבוא ומסחר של סמים מסוכנים, לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה), וכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק; עבירות מרובות של החזקה ושימוש בסמים מסוכנים לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה, וכן לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק; עבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק; ועבירה של ניסיון למסחר בסמים מסוכנים לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודה בצירוף סעיף 25 לחוק. בגין הרשעתו הושתו על המערער העונשים הבאים: 96 חודשי מאסר בפועל; 24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור על עבירות לפי הפקודה, למעט עבירה של שימוש עצמי בסם; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה של שימוש עצמי בסם; וחילוט סכום הכסף שנתפס על גופו בעת מעצרו. 

רקע

2.        על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, החל ממרץ 2011 ועד למעצרו בפברואר 2012, היה המערער מעורב ביבוא סמים מסוג קוקאין לישראל מדרום אמריקה, באמצעותו ובאמצעות בלדרים שונים אותם מימן, ובמכירתם בישראל. כמו כן, ייבא המערער מדרום אמריקה לישראל, בצוותא חדא עם אלישע גכטמן (להלן: גכטמן), סמים מסוכנים מסוג שאינו ידוע, אותם מכרו השניים בישראל. בנפרד מקשר זה, בליל 8.2.2012 ייבא גכטמן 100 גרם קוקאין לישראל אותם ניסה המערער לרכוש, אולם בעקבות אי הסכמה על התמורה שתשולם, לא צלחה העסקה.

           במהלך אוקטובר 2011, קשר הנאשם קשר עם א' א' (להלן: א') להחזקה ולסחר בכמויות גדולות של קוקאין, במטרה להפיק רווחים. במסגרתו, ניהלו השניים מגעים עם סוחרים וקונים של הסמים, העבירו להם דוגמיות קוקאין לבדיקה ומסרו להם קוקאין שרכשו. כמו כן, במהלך החודשים ינואר ופברואר שנת 2012 קשר המערער קשר עם ארן מכלוף (להלן: מכלוף) להחזיק ולסחור בקוקאין שיובא ממדינות מרכז ודרום אמריקה, במסגרתו העביר המערער למכלוף דוגמיות מהסם, מתוך כוונה למכור כמויות גדולות ממנו בעתיד.

           במהלך חודש ינואר 2012, לאחר קבלת תלונות מצד קונים וסוחרים על טיב סם הקוקאין שייבא המערער לארץ ומכר ביחד עם מכלוף וא', יזם המערער הבאתו לארץ של תושב קולומביה (להלן: אנטוניו) בעל מומחיות בטיפול בקוקאין. המערער, א' ואנטוניו ביצעו בקוקאין תהליכים של הכנה, הפקה וייצור במשך כמה ימים בדירה בכפר מעאוויה. ביום 13.2.2012 פשטה המשטרה על הדירה ועצרה את המערער ואת אנטוניו כשבאמתחתם סם מסוג קוקאין במשקל מצטבר של 700 גרם, מסכת אב"כ וחומרים שונים ששימשו אותם בתהליכי ההכנה, ההפקה והייצור של הקוקאין.

3.        ביום 14.1.2013 הורשע המערער על-פי הודאתו שניתנה לקראת סיום פרשת התביעה, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו בעובדות כתב האישום המתוקן. ביום 28.4.2013, ולאחר שהוגש תסקיר בעניינו, נגזר דינו של המערער. בית המשפט המחוזי סקר תחילה את תסקיר המבחן בו צוין, כי המערער מודה במיוחס לו ומביע על כך חרטה, בעודו קושר מעשיו לחובות שהסתבך בהם, עת נדרש להחזיר כספים רבים לגורמים עבריינים שנקטו כלפיו באיומים. שירות המבחן התרשם כי משפחת המערער אינה מודעת לחומרת מעשיו ונוטה להפחית ממנה. לבסוף קבע שירות המבחן כי "לאור חומרת מצבו המשפטי" של המערער אין לבוא בהמלצה בעניינו.

           במסגרת שיקולי בית המשפט בקבעו את מתחם הענישה ההולם, עמד בית המשפט על חומרת העבירות אשר בוצעו באופן מתמשך לאורך זמן וכללו כמויות גדולות של סמים - ועל פגיעתם הקשה של מעשים אלו בחברה. לפיכך, נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין שש לעשר שנות מאסר. אשר לקביעת עונשו של המערער בתוככי המתחם, ציין בית המשפט כי נוכח תפקידו המרכזי של המערער בפרשה, ראוי לקבוע את עונשו ברף העליון של המתחם. בית המשפט התחשב במצבו הבריאותי הירוד של אבי המערער ובהודאתו של המערער כרכיבים להקלה מסוימת בעונשו, אך עמד על כך שההודאה באה בשלב מתקדם של הדיון. נוכח האמור גזר בית המשפט על המערער את העונשים המפורטים לעיל.