ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
|
3239-14
08/11/2016
|
בפני השופטים:
1. ס' ג'ובראן
2. א' שהם
3. ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
המערער:
נור אלאדין חמאיסה
עו"ד לאה צמל
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד רחלי זוארץ-לוי
|
| פסק דין |
השופט א' שהם:
- לפנינו ערעור על הכרעת דין, ולחילופין על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים: ב' אזולאי ; נ' זלוצ'ובר; ו-י' רז-לוי), בתפ"ח 13972-04-12, מיום 31.3.2014.
- המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות הבאות: רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; ושהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).
- בעקבות הרשעתו בדין, דן בית משפט קמא את המערער למאסר עולם. בנוסף, הושתו על המערער פיצויים למשפחת המנוח, בסך 80,000 ₪.
עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער
- על פי עובדות כתב האישום המתוקן (להלן: כתב האישום), המערער הינו תושב הרשות הפלשתינית, ובמועדים הרלוונטיים לכתב האישום, לא היה ברשותו היתר כניסה לישראל. בסמוך ליום 13.3.2012, נפגשו רפאל עמיר ז"ל (להלן: המנוח) והמערער, בעיר אשקלון. מיד לאחר מפגש זה, עבר המערער להתגורר בדירתו של המנוח באשקלון (להלן: הדירה). ביום 19.3.2012, בסמוך לשעה 00:52, מסיבה שאינה ידועה למאשימה, החל המערער להכות את המנוח, בתוך הדירה. בהמשך, נטל המערער סכין מהמטבח, וניסה לדקור את המנוח בגופו מספר פעמים. בעת המאבק בין השניים, ניסה המנוח, בעזרת ידיו, למנוע את נעיצת הסכין בגופו, ואולם במהלך הדברים, הצליח המערער לדקור את המנוח בצווארו באמצעות הסכין, דקירה שעומקה כ-7 ס"מ. מיד לאחר מכן, הפיל המערער את המנוח ארצה במרפסת הדירה, וחנק אותו בצווארו, תוך שהמנוח מנסה להיחלץ מידיו.
לאחר זאת, בעת שהמנוח היה שרוע במרפסת הדירה, כשדם רב ניגר מצווארו, נכנס המערער לדירה, שטף את ידיו, ופשט מעל גופו את החולצה הלבנה שלבש, אותה החביא מתחת למיטה, בחדר השינה המזרחי בדירה. המערער נטל מבגדיו של המנוח חולצה אדומה, ולבש אותה במטרה להסוות את זהותו, ולמנוע או להכשיל הליך שיפוטי. מיד בסמוך לכך, כך על פי כתב האישום, נטל המערער מהדירה שני מכשירי טלפון ניידים; מטען למכשירי הטלפון; ואת מפתחות הדירה ומפתחות רכבו של המנוח, וברח מהמקום, לאחר שנעל את הדירה באמצעות המפתחות שנטל. צוות נט"ן שהוזעק למקום קבע את מותו של המנוח, מוות אשר נגרם, כך עולה מכתב האישום, כתוצאה מאיבוד דם נרחב, בעקבות הדקירה בצווארו, ופגיעה בכלי הדם הראשיים בו. כמו כן, במהלך האירוע האמור, נגרמו למנוח פצעי דקירה רבים, בכפות ידיו ובאצבעותיו, כמפורט בכתב האישום.
תשובת המערער לכתב האישום
- בתשובתו לכתב האישום, הודה המערער כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, לא היה ברשותו היתר כניסה ושהייה בישראל. כמו כן, הודה המערער, כי הוא והמנוח הכירו בעיר אשקלון, וכי הוא לן בביתו של המנוח, על פי הצעתו של האחרון. המערער כפר ביתר עובדות כתב האישום, וטען כי המנוח היה בעל נטיות הומוסקסואליות ומשיכה מינית כלפי בחורים ממוצא ערבי. עוד נטען, כי המנוח אף נחקר בחשד לביצוע מעשים מגונים בצעיר ממוצא ערבי, וכן בתקיפתו של בחור אחר ממוצא ערבי, ובחשד להלנת שוהים בלתי חוקיים בביתו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת