ע"פ
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
|
2969-04-14
01/01/0001
|
בפני השופטת:
1. אסתר הלמן
2. אב"ד
|
| - נגד - |
המערערת:
אוליב שירותי שיווק וניהול בע"מ
|
משיבה:
פורמאלית
|
| פסק דין |
השופטת יפעת שטרית:
בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת א. אבו אסעד), אשר בהחלטתו מיום 12.3.14 חייב את המערערת, בהתאם להוראת סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: "הפקודה" או "פקודת בזיון בית משפט"), בתשלום קנס בסך 500 ₪ בגין כל יום שבו המערערת תמשיך להפר את החלטות בית המשפט שניתנו בעניינה.
רקע
1.ביום 5.8.13 במסגרת ת"א 49848-12-12 יצאה מפתחו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ע. הוד) החלטה הנותנת תוקף להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.
ביום 16.12.13 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ד. צרפתי) בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום בטבריה מיום 29.4.13 במסגרתה הוכלל ההסדר שהושג בין בעלי הדין בגדרו של ת"א 49848-12-12 על בעלי הדין בתיק 33643-05-13 בשינויים המחויבים המתבקשים בנסיבות העניין ועד להכרעה הסופית בתיק. הואיל ולהכללת ההסדר שעליו סוכם בין בעלי הדין במסגרת ת"א 49848-12-12 על בעלי הדין בתיק הנוסף הייתה השלכה על המערערת (היא התובעת בתיק בית משפט השלום בנצרת ), אשר לא הייתה צד להתדיינות המשפטית שבתומה ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, שמר בית המשפט המחוזי למערערת, ככל שתראה עצמה נפגעת מן הצו המתוקן שניתן, את הזכות לפנות בבקשה כזו או אחרת. בנוסף, נשמרה על פי החלטת בית המשפט המחוזי לכל אחד מן הצדדים הזכות להגיש בקשות משלימות נוספות, ככל שיחול שינוי נסיבות.
2.המשיבה 2 הגישה לבית המשפט קמא בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, בקשה אשר הופנתה כנגד המערערת וכנגד מר עמית פורת ואשר במסגרתה, כפי שיפורט בהרחבה בליבת פסק דין זה, טענה, כי המערערת ומר פורת הפרו את ההחלטות השיפוטיות שניתנו, כמבואר לעיל.
3.במסגרת הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט והדיון שהתקיים בבית המשפט קמא בבקשה זו, טענה המשיבה 2, כי המערערת אינה ממלאה אחר ההחלטה שיצאה מפתחו של בית משפט השלום בנצרת מיום 5.8.13 המורה לה להפקיד בקופת בית המשפט סך חודשי של 20,500 ₪. נטען בהקשר זה, כי המערערת פעלה בהתאם למנגנון המוסכם שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית ביום 5.8.13 והוחל על התיק הנוסף בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, כמבואר לעיל, אך במשך מספר חודשים, הגם שבמהלך אותם חודשים היו עיכובים בביצוע התשלומים. דא עקא, כך טענת המשיבה 2 בבקשתה כאמור, המערערת עשתה דין לעצמה ובחודשים האחרונים לא ביצעה את ההפקדה החודשית הנדרשת בקופת בית המשפט. הבקשה הוגשה גם כנגד מר עמית פורת שכן לטענת המשיבה 2 בבקשתה בבית המשפט קמא, המערערת הינה חברה בע"מ והליך בזיון בית משפט יכול להיפתח גם כנגד מי שלא היה צד ישיר להליך ובלבד שידע עליו וגרם לסיכולו.
4.המערערת ומר עמית פורת בתגובתם לבקשה בבית המשפט קמא עתרו לדחיית הבקשה. בהקשר זה טענו, כי ההסכמה שהושגה בין המערערת לבין המשיבה 2 ואשר לה ניתן תוקף של החלטה שיפוטית ביום 5.8.13 הותנתה בהפקדת הסך החודשי הנ"ל בקופת בית המשפט. משמע, ככל שהמערערת לא תמשיך להפקיד את הסך האמור בהחלטה, הצדדים רשאים שלא ליתן הסכמתם להסדר הדיוני ומכאן בטלותו.
5.בנוסף טענו המערערת ומר עמית פורת, כי המערערת הינה חברה לניהול תפעול אתרי נופש בארץ, המהווה מקור פרנסה למשפחות רבות והזקוקה לתזרים מזומנים תקין. ביצוע הפקדה חודשית כה גבוה לקופת בית המשפט עלול לגרום למערערת בעיות תזרימיות קשות.
החלטת בית המשפט קמא
6.במסגרת החלטתו התייחס בית המשפט קמא להוראת סעיף 6 (1) לפקודה וציין, כי בהתאם לפרשנות שניתנה לסעיף זה על ידי בית המשפט העליון, הרי שהסמכות לאכוף את הצו בהתאם לפקודה אינה מוגבלת לצדדים עצמם ולמי שכנגדו ניתן הצו, אלא ניתן לעשות שימוש בהתאם להוראת סעיף 6 לפקודה גם כנגד "זר" אשר מסייע בהפרת הצו, או גורם למי שכנגדו ניתן הצו, להפר אותו. בהקשר זה הפנה בית המשפט קמא לפסיקה רלוונטית.