ע"פ 2386/16, עמית חכים נ' מדינת ישראל

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ח' סלוטקי, א' אינפלד ו- א' חזק) מיום 9.2.2016 בתפ"ח 13696-11-14, בגדרו נגזרו על המערער 52 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וכן תשלום פיצויים למתלוננות, וזאת בגין ביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה.

2. ביום 19.5.2015 הורשע המערער, על יסוד הודאתו בעובדותיו של כתב אישום בן שני אישומים אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון. בהסדר הוסכם כי המדינה תטען לעונש מאסר בפועל של 5.5 שנים, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס, ואילו המערער חופשי לטעון כל אשר יחפוץ.

3. בתקופות הרלבנטיות לכתב האישום עבד המערער, יליד 1973, כמדריך כושר ואומנויות לחימה. לפי עובדות האישום הראשון, ביום 1.10.2014 הגיעה ש.ג., ילידת שנת 1998 (בת 16.5 שנים באותה עת), מלווה באחותה ש.א., אל הסטודיו של המערער, והשתיים נרשמו לתכנית אימונים אשר אמורה הייתה להתחיל כשבועיים לאחר מכן. במהלך ההרשמה אמרה ש.ג. למערער כי היא תלמידה בכתה י"א. בהמשך החלה ש.ג. בהחלפת מסרונים עם המערער, וביום 6.10.2014 החלו השניים להתכתב גם על תכנים מיניים. בין היתר, ש.ג. שלחה למערער תמונה של חזה חשוף, והמערער שלח לה תמונה של איבר מינו. המערער הציע ל- ש.ג. להיפגש עמו, ונענה בחיוב. סמוך לחצות אסף המערער ברכבו את ש.ג., והשניים נסעו אל הסטודיו של המערער. במהלך הנסיעה לקח המערער את ידה של ש.ג. והניח אותה על איבר מינו, אך ש.ג. התנגדה ומשכה חזרה את ידה. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים עד ש- ש.ג. נכנעה והניחה את ידה על איבר מינו של המערער, תוך שהיא אומרת לו "יופי עכשיו טוב לך".

           המערער ו- ש.ג. הגיעו אל הסטודיו, אשר היה חשוך, והתיישבו על מזרון המונח על הרצפה. בשלב מסוים קם המערער, פשט את מכנסיו, וכשהוא ערום בחלקו התחתון של גופו, התיישב ונשען לאחור, וביקש מ- ש.ג. להתקרב אליו. ש.ג. התקרבה אל המערער, והאחרון לקח את ידה והניח אותה על איבר מינו החשוף. ש.ג. החזירה את ידה ואמרה "נו מה", והמערער שאל את ש.ג. "מה את תמיד כזאת אנטי?", ו- ש.ג. השיבה "מסתבר שכן". המערער אמר ל- ש.ג. "אני לא מתכוון להתעכב... בואי תרדי לי". ש.ג. סירבה, והמערער אמר לה להתכופף "על ארבע". ש.ג. התעלמה, והמערער נעמד מולה, פתח את פיה, הכניס אליו את אצבעותיו ואמר לה "תמצצי לי אותן... טוב אין לי את כל הזמן שבעולם". ש.ג. הביעה התנגדות, הוציאה את אצבעות המערער מפיה ואף נשכה אותן. המערער תפס את ש.ג. ברגליה, משך אותה אליו וניסה להוריד את מכנסיה. ש.ג. התנגדה, משכה את מכנסיה בחזרה ואמרה למערער שהיא לא רוצה. המערער שב ומשך את מכנסיה של ש.ג., והיא בתגובה הרימה חזרה את מכנסיה ואמרה למערער פעם נוספת שהיא איננה מעוניינת. המערער התעלם, משך את מכנסיה ותחתוניה של ש.ג. ואמר לה "עכשיו יהיה יותר נוח". המערער הרים את רגליה של ש.ג. והוריד את מכנסיה ותחתוניה, השכיב אותה על המזרון, שכב עליה, ולמרות ש- ש.ג. התנגדה וסגרה את רגליה, פישק המערער את רגליה באמצעות ידיו וחיכך את איבר מינו באיבר מינה שלא בהסכמתה ותוך שימוש בכוח ובאמצעי לחץ. במקביל החדיר המערער את אצבעותיו לתוך פיה של ש.ג. ואמר לה, בין היתר, "ופעם הבאה אני אביא איתי עוד מאמן ואני הולך לזיין אותך עוד הרבה". ש.ג. אמרה למערער כי הוא מכאיב לה, והמערער בתגובה אמר לה להיות בשקט. לאחר מכן התלבשה ש.ג. וביקשה מהמערער לקחת אותה חזרה לביתה. המערער ניגש אל ש.ג. ושאל אותה "מה זהו?". ש.ג. השיבה שהשעה מאוחרת, אך המערער אמר לה "טוב לפחות תרדי לי", ונגע בפיה באמצעות איבר מינו. ש.ג. הרחיקה את איבר המין מפיה ואמרה למערער "לא בא לי, תעזוב אותי". המערער ביקש מ- ש.ג. להסתובב, אך ש.ג. סירבה, והמערער דחף אותה, תפס את רגליה, הצמיד אותה אליו, הזיז את מכנסיה, אמר לה "את אוהבת שמזיינים אותך במועדון" וחיכך שוב את איבר מינו באיבר מינה. המערער שאל את ש.ג. "איפה את רוצה שאני אגמור לך?", אך ש.ג. לא השיבה. המערער אמר ל- ש.ג. לפתוח את הפה ולהוציא לשון, אך ש.ג. סירבה, והמערער הגיע לסיפוקו המיני על מכנסיה. אחר אירועים אלה הסיע המערער את ש.ג. לביתה.

4. לפי עובדות האישום השני, בין ינואר לפברואר 2008 או בסמוך לכך (קרוב ל- 6 שנים קודם לאירוע מושא האישום הראשון), התאמנה ר.ב., ילידת שנת 1982, בקורס של אומנות לחימה אצל המערער. באחד הימים הודיעה ר.ב. למערער בטלפון כי היא חולה ולא תגיע לאימון, והמערער אמר לה כי יביא לה משחה אשר תעזור לה. המערער הגיע אל דירתה של ר.ב., אשר שהתה שם לבדה. השניים ישבו בסלון ושוחחו ביניהם, ולאחר זמן מה הציע המערער ל- ר.ב. שהוא ימרח לה את המשחה על גבה. ר.ב. הסכימה, והיא והמערער נכנסו אל חדר השינה, שם הורידה ר.ב. את חולצתה ונשכבה על המיטה על בטנה, והמערער התיישב עליה והחל למרוח את המשחה על גבה.

           בשלב מסוים אחז המערער במכנסיה ותחתוניה של ר.ב., משך אותם בכוח והפשילם עד לברכיה. ר.ב., אשר הופתעה ממעשי המערער, משכה בחזרה את מכנסיה ותחתוניה כלפי מעלה, הסתובבה אל המערער ושאלה אותו "מה אתה עושה?". המערער התעלם מ- ר.ב., משך שוב בכוח את מכנסיה ותחתוניה עד לברכיה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה, שלא בהסכמתה החופשית. ר.ב. אמרה למערער שהיא לא רוצה, ושאלה אותו שוב ושוב "מה אתה עושה?". בתגובה השיב המערער כי "אף אחת לא אומרת לי לא". המערער שב וחיכך את איבר מינו באיבר מינה של ר.ב. מספר פעמים, תוך ש- ר.ב. חוזרת ואומרת למערער שהיא לא רוצה, אך המערער מתעלם ממנה. בשלב מסוים החלה ר.ב. לבכות וביקשה מהמערער לעזוב את הדירה, והמערער עזב.

5. בגין מעשיו אלה, בהם הודה כאמור, הורשע המערער בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

6. בגזר הדין שניתן ביום 9.2.2016 השית בית משפט קמא על המערער 42 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון ו- 30 חודשי מאסר בפועל בגין האישום השני, תוך שנקבע כי מתוך תקופה זו ירוצו 20 חודשים בחופף, כך שבסך הכל ירצה המערער 52 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו. נוסף על כך, הושתו על המערער 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים ממועד שחרורו עבירת מין מסוג פשע, ונגזר עליו לשלם ל- ש.ג. פיצויים בסך 80,000 ש"ח, ול- ר.ב. פיצויים בסך 50,000 ש"ח.