ע"ע 8582-02-13

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. בדיון שהתקיים בהליך זה ישב בדין המותב בהשתתפות סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן, נציג ציבור (עובדים) מר איתן כרמון, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון.

2. עקב סיום כהונתו בבית דין זה של נציג הציבור מר איתן כרמון, התבקשה בהחלטה מיום 28.7.2016 עמדת הצדדים בנוגע להחלפתו בנציג הציבור מר ראובן רבינוביץ. עוד הובהר בהחלטה כי פסק הדין יינתן על יסוד כלל החומר שבתיק, לרבות טענות הצדדים בעל פה במעמד הדיון בערעור (ההדגשה לא במקור – ו.ו.ל.).

3. בהמשך להחלטה הגישו הצדדים את עמדותיהם.

4. לגישת המערערת, שינוי הרכב המותב (לרבות בבית דין במסגרת ערעור על פס"ד דלמטה) מצריך שמיעה מחדש של התיק, כאשר בית הדין דן בשאלות של מהימנות/ראיות/משקל וקביעת ממצאים עובדתיים וכו'; מדובר בתיק מורכב הנמשך למעלה מ- 13 שנים, כאשר הדיון בעל פה רק ביחס לחלק מפסק הדין נמשך שעות (אשר רק עיקרן הוקלד), ולא ניתן לצפות בשלב זה משופט חדש ללמוד את התיק רק מתוך הכתובים; עיקר חלקו הראשון של הערעור נוגע לשאלת הראיות והעדר הראיות במסגרת הקביעות העובדתיות; הדברים נכונים מקל וחומר אם יהיו בפסק הדין קביעות בשאלות מהימנות/דיון בראיות, קבילותן, משקלן וכו', או הבעת דעה על התנהלות הצדדים; פרוטוקול הדיון אינו נהיר למי שלא היה נוכח בדיון. בנוסף, העלתה הרשת טענות בנוגע להחלפת נציג הציבור מר כרמון בנציג הציבור מר רבינוביץ, עקב היכרות קודמת בינו לבין ב"כ הרשת.

5. המשיבות הודיעו כי הן מתנגדות בכל תוקף לניסיון הרשת להביא להתארכות נוספת של ההליך; המערערת לא ביקשה לתקן את פרוטוקול הדיון ואף התנגדה לבקשת המשיבות לעשות כן; המשיבות מסכימות להחלפת נציג ציבור, וככל שנציג הציבור המוצע קשור לב"כ המערערת, אין מניעה להחליפו באחר.

6. לאחר בחינת טענות המערערת וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין בקשת המערערת להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

7. ראשית, בית דין זה כערכאת ערעור אינו שומע עדויות, וכפועל יוצא מכך אינו קובע קביעות של מהימנות על יסוד הטיעון בעל פה של ב"כ הצדדים לפניו. ערכאת הערעור מעבירה תחת שבט ביקורתה את קביעותיה העובדתיות ומסקנותיה המשפטיות של הערכאה הדיונית, על יסוד התשתית הראייתית שהייתה לפני בית הדין האזורי כפי שהיא מצויה בכתובים בתיק (תצהירים, פרוטוקולים של חקירות נגדיות, מסמכים שהוגשו על ידי הצדדים) ועל יסוד כתבי בי דין שהגישו הצדדים. העובדה שבמסגרת טענותיה בערעור העלתה המערערת טענות בנוגע לתשתית הראייתית (או יותר נכון העדר תשתית ראייתית) לקביעותיו של בית הדין האזורי, אינה משנה את מהותו של הדיון בבית דין זה. במסגרת פסק הדין בערעור, על בית הדין לבחון אם בתשתית הראייתית שעמדה לפני בית הדין אזורי, המצויה לפני בית דין זה בכתובים, יש כדי לבסס כראוי את קביעותיו העובדתיות ומסקנותיו המשפטיות של בית הדין האזורי. גם אם בית הדין מתייחס למשקלן או לקבילותן של ראיות שהיו לפני בית הדין האזורי, או להתנהלות הצדדים, אין מדובר בקביעות המבוססות על התרשמות מהטיעון המשפטי לפניו, אלא כאמור הן מבוססות על התשתית הראייתית שהייתה לפני בית הדין האזורי הבאה לידי ביטוי בכתובים. זאת, על יסוד העקרונות שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע לאופן בחינת ערכאת הערעור את העדויות והראיות שהיו לפני הערכאה הדיונית והתערבות ערכאת הערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית.

8. שנית, בהודעת מזכירות מיום 12.5.2013 שניתנה על פי הנחיות נשיא בית הדין הארצי, נקבע כי הצדדים יגישו סיכומי טענות בכתב בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. בהתאם, הצדדים הגישו סיכומי טענות מפורטים, אליהם צורפו תיקי מוצגים. בהתאם לתקנה 103 בית דין זה מוסמך לתת את פסק הדין על יסוד הסיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים, ואינו חייב לזמנם לדיון לפניו. הדיון שנקבע לפני המותב הוא להשלמת טיעון בעל פה, שבעיקרו של דבר נועד לאפשר לחברי המותב להציג שאלות לב"כ הצדדים, לאור סיכומי הטענות שהוגשו על ידם, ולאפשר לב"כ הצדדים להדגיש ולחדד את טענותיהם. לפיכך, עיקר טענותיהם של הצדדים מפורטות בהודעות הערעור והערעור שכנגד ובסיכומי הטענות המפורטים שהוגשו על ידם. בהקשר זה יש לציין כי המערערת הגישה הודעת ערעור ארוכה ומפורטת מאד. כל אלה יעמדו כמובן לעיונו של נציג הציבור שיחליף את נציג הציבור מר כרמון.