לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור מר עמי בריל ומר מיכאל קנדל; ס"ע 17100-02-11) בו נדחתה תביעת המערער, שבה עתר לסעדים הבאים: ביטול החלטת המשיבה להעבירו מאתר "אלון תבור" לאתר אחר בהיותה מנוגדת ל"הסכם פשרה"; החזרתו לעבודתו באתר "אלון תבור"; צו המורה למשיבה לכבד בעתיד את הסכם הפשרה והאוסר עליה להתנכל לו; לקבוע סנקציה מתאימה והולמת כדי למנוע מהמשיבה להפר שוב את הסכם הפשרה.
המערער עובד במשיבה משנת 1991. בשנת 2005 החל לעבוד כרכז תחבורה במשרד הראשי בחיפה. בשנת 2007 נפתח כנגד המערער הליך משמעתי שבעקבותיו הוחלט על העברתו לאתר חדרה. המערער פנה לבית הדין בבקשה לסעדים זמניים כנגד העברתו. ביום 20.8.07, במהלך ההליך הגיעו הצדדים, מחוץ לכותלי בית הדין, ל"הסכם פשרה" לפיו המערער יועבר לעבוד כרכז תחבורה באתר "אלון תבור". בסעיף 3 להסכם הפשרה נקבע כך:
"...אם במהלך התקופה בה ישמש בתפקיד רכז התחבורה באתר "אלון תבור" תשונה הגדרתו של האתר מ"אתר הקמה" ל"אתר בית" יועבר העובד לתפקיד רכז תחבורה באתר אחר של החברה באזור חיפה והקריות, בסמוך למקום מגוריו. האתר אליו יועבר העובד יקבע בהסכמה בין הצדדים." (הדגשות הוספו)
בשנת 2010, לאחר שצומצמה העבודה באתר "אלון תבור" וטרם שינוי בהגדרת האתר מ"אתר הקמה" ל"אתר בית", נדרש המערער לעבור ולעבוד באתר "חגית" או באתר חיפה, שכן עבודתו התייתרה לאור הצמצומים האמורים. המערער התנגד, בין היתר, בטענה כי הדבר מנוגד להסכם הפשרה. בהמשך, לאחר דין ודברים בין הצדדים ולאור הודעת המשיבה כי למערער לא ישולם שכר אם לא יעבור לאתר האחר, עבר המערער לאתר חיפה, תוך "שמירת זכויותיו".
לאור האירועים האמורים הגיש המערער לבית הדין, בחודש פברואר 2011, כתב תביעה ובו עתר לסעדים כאמור בסעיף 1 לעיל. המערער עמד על הסעדים האמורים על אף שלפי עדותו טוב לו בעבודתו הנוכחית ועל אף שבינתיים, בשנת 2011, שונתה הגדרת אתר "אלון תבור" מ"אתר הקמה" ל"אתר בית".
בית הדין האזורי פסק כי באתר "אלון תבור" אכן חל צמצום בעבודה והתייתר הצורך ברכז תחבורה קבוע במקום. כן קבע בית הדין האזורי, בהתייחס לסעיף 3 להסכם הפשרה, כי:
"ברי, כי כוונת הצדדים לא הייתה, כי התובע ימשיך בתפקידו כרכז תחבורה באתר "אלון תבור" בחוסר מעש, לאור הירידה הניכרת בפעילות באתר והתייתרות הצורך בתפקיד זה באתר, רק משום שהגדרת האתר לא שונתה באופן פורמאלי.
פרשנות סעיף 3 להסכם הפשרה על פיה, עם סיום עבודות הביצוע באתר "אלון תבור", צמצום היקף הפעילות והתייתרות הצורך ברכז תחבורה באתר, יועבר התובע לאתר אחר, בהסכמת הצדדים, הקרוב לאזור מגוריו, הינה פרשנות התואמת את תכלית הסכם הפשרה וכוונת הצדדים."
בית הדין האזורי קבע כי החלטת המשיבה סבירה ומידתית ואין מקום להתערב בה. לפיכך, דחה בית הדין את התביעה וחייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.