העברת הבעלות בקופות גמל לפיצויים ממעסיק אחד למעסיק אחר

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אורן שגב; צ"ו 22039-02-14), שבו נדחתה תביעתן של המערערות להעברת הבעלות בקופות הפיצויים המרכזיות שהתנהלו אצל המשיבות מהמערערת 1 למערערת 3. כמו כן, חויבו המערערות לשלם הוצאות לכל אחת מהמשיבות בסך של 3,000 ₪.

הרקע להליך ופסק דינו של בית הדין האזורי:

2. המערערת 1 (להלן – ליגד) הייתה חברה למתן שירותי מחשוב. לאורך השנים, הפרישה ליגד כספים לצבירת פיצויי פיטורים לעובדיה, בין היתר לקופות פיצויים מרכזיות, המתנהלות אצל המשיבות 1 ו- 2 (להלן, בהתאמה, כלל ו- אנליסט).
3. ביום 3.1.2007 נרכשה ליגד על ידי המערערת 2 (להלן – מלם). במסגרת הרכישה, חלק מהעובדים סיימו את העסקתם וחלקם עבר לעבוד במלם, תוך שמירה על רצף זכויותיהם מתקופת עבודתם בליגד לעניין פיצויי פיטורים.
4. ביום 10.12.2007 התקבלה החלטה על פירוקה של ליגד, אשר הושלם ביום 12.6.2013, שבו עברה ליגד לסטטוס של חברה מחוסלת.
5. ביום 1.7.2013 בוצע איחוד בין מלם לבין המערערת 3 (להלן- תים), במסגרתו הפכו כל עובדי מלם לעובדי תים, ותים לקחה על עצמה את התחייבויות מלם בקשר עם העובדים.
6. בתביעתן בבית הדין האזורי עתרו המערערות כי בית הדין יורה למשיבות להעביר את הבעלות בקופות הפיצויים המרכזיות המתנהלות אצלן על שם ליגד לבעלות תים.
7. בית הדין האזורי דחה את התביעה, וקבע כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו בחוזר 2003/5 שפרסם הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ביום 27.5.2003 (להלן – הממונה). בית הדין האזורי קבע כי אין מדובר במקרה של העברת כספים לחליף המעסיק בשל פטירה, פשיטת רגל או פירוק, וכן לא מתקיים התנאי כי תביעות העובדים לפיצויי פיטורים סולקו.

ההליך בבית דין זה:

8. המערערות הגישו ערעור על פסק הדין.
9. ביום 19.3.2015 התקיים דיון בערעור, והוסכם בין הצדדים כמפורט להלן:
   • המערערות ישלימו נתונים עובדתיים בעניינים הבאים: