ישרקו שיווק מותגי מזון בינלאומיים בע"מ נ' ברוך צור

השופט משה טוינה

1.לפנינו ערעור שהגישה חברת ישרקו שיווק מוצרי מזון בינלאומיים בע"מ (להלן: "המערערת") על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת נטע רות ונציגי ציבור גב' חנה קפלניקוב ומר אורי שלוש; ס"ע 140-12-10) (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין מושא הערעור קיבל בית הדין קמא בדעת רוב, את טענתו של מר ברוך צור (להלן: "המשיב") לפיטורים שלא כדין – אפליה מחמת גיל ובהעדר שימוע, ובהתאם פסק למשיב פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה"), בסכום של 50,000 ₪; ופיצוי על אובדן השתכרות בסכום של 84,000 ₪. משהתקבלה התביעה פסק בית הדין קמא למערער, הוצאות משפט בסכום של 12,000 ₪.

2.בקליפת האגוז טוענת המערערת בערעור שלפנינו, כי שגה בית הדין קמא במסקנתו לפיה נפל פגם בפיטורי המשיב באשר לסיבת הפיטורים אשר לדעת הרוב בבית הדין קמא נגועים בהפליה מחמת גיל; והן בשיעור הפיצוי שניתן בגין פיטורי המשיב, על דעת ההרכב כולו, ללא שימוע. בנסיבות הללו מבקשת המערערת בערעורה, את ביטול הקביעה בדבר פיטורים הנגועים באפליה מטעמי גיל; את הפחתת החיוב בפיצויים בגין העדר שימוע; ואת הפחתת הוצאות המשפט שהושתו עליה בפסק הדין מושא הערעור.

הרקע העובדתי:

3.המערערת הינה חברה לייבוא ושיווק של מוצרי מזון מקבוצת "טיב טעם". המשיב יליד מרץ 1945, הועסק בשירות המערערת כסוכן מכירות, החל מיום 9.2.2004 ועד לפיטוריו ביום 9.8.2010.

4.במסגרת עבודתו כסוכן מכירות, הועסק המשיב עד לחודש יוני 2009 כסוכן מכירות של גבינות למסעדות לשוק הפרטי ולרשת "טיב טעם" באזור תל-אביב. בעקבות שינוי ארגוני שהנהיגה המערערת באמצע שנת 2009, נמסר למשיב ביוני 2009 מכתב פיטורים על פיו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים יסתיימו ביום 23.7.2009. בפועל מכתב הפיטורים מיוני 2009 בוטל, כך שבספטמבר 2009 הוחזר המשיב לעבודה בשירות המערערת, כסוכן מכירות בקו באזור הצפון תוך הפחתה מוסכמת בשכר הבסיס ששולם לו.

5.בינואר 2010 קיים מנהל המכירות של המערערת שיחה עם המשיב, אשר במסגרתה הוזהר המשיב על התנהגות בוטה כלפי עמית מהעבודה. בשיחה נאמר עוד, כי "לאחר כמה פעמים ששוחחנו בנושא עבודתך באזור הצפון, נמסר לך שהנך ממשיך את עבודתך בחברתנו, אך עליך להגדיל ולבסס את נפח הקו, על מנת שיהיה רווחי, מה שכיום הוא לא! לאחר שעברו כארבעה חודשים מתחילת עבודתך, עדיין אין שיפור בנושא".

6.ביולי 2010 מסרה המערערת למשיב מכתב פיטורים הנושא את התאריך 19.7.2010 ובו מודיעה המערערת למשיב על פיטוריו, ועל מתן הודעה מוקדמת המסתיימת ביום 18.8.2010.

7.בדצמבר 2010 הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר במסגרתה טען לפיטורים שלא כדין; ובעקבותיה ניתן פסק הדין מושא הערעור.