אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לד נ' קצין התגמולים

לד נ' קצין התגמולים

תאריך פרסום : 25/01/2022 | גרסת הדפסה

ע"נ
בית משפט השלום חיפה ועדות הערעור מכוח חוק
39039-09-19
30/12/2021
בפני השופט:
אבישי קאופמן (יו"ר)

- נגד -
מערערת:
ל"ד
עו"ד יפתח קיפרמן
משיב:
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
עו"ד קלמר-קצוב
פסק דין
 

 

 

עניינו של הערעור הוא שאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה ממנה סובלת המערערת בעמוד השדרה הצווארי ובין האירוע בו נחבלה ביום 27/11/14, במסגרת שירותה. בהחלטה מיום 19/8/19 הכיר המשיב בקשר של החמרה בלבד, בשיעור של 50% מדרגת הנכות הכוללת. המערערת סבורה כי יש להכיר בקשר של גרימה ומכאן הערעור שלפנינו.

 

ייאמר מיד כי לאחר בחינת כלל החומר ושקילת טענות הצדדים החלטנו לקבל את הערעור באופן חלקי.

 

רקע עובדתי:

 

העובדות הרלוונטיות אינן במחלוקת, לפיכך יסקרו בקצרה: המערערת, ילידת 1972, משרתת בשירות בתי הסוהר משנת 1997. ביום 27/11/14, במהלך עבודתה, נפל עליה מדף עם קלסרים כבדים ופגע בה בצוואר ובגב העליון (להלן: "האירוע" ו/או "התאונה").

 

משלא חלפו כאביה לאחר מספר ימים, פנתה לחדר מיון בבית החולים "העמק", שם נבדקה וממצאי הבדיקות העלו רגישות בעמ"ש צווארי, והגבלה קלה בטווח התנועות. בהמשך, פנתה בתדירות גבוהה לקבלת סיוע רפואי, כאשר מעת לעת נקבעה לה תקופת אי כושר.

 

ביום 25/7/17 הגישה בקשה להכרת זכות חבלה בגין פגיעה בעמוד השדרה הצווארי. כאמור לעיל, החליט המשיב להכיר בפגימה בקשר של החמרה בשיעור של 50% מדרגת הנכות הכוללת.

 

 

החלטת המשיב התבסס על חוות דעת מומחה רפואי מטעמו, ד"ר ביקלס, אשר קבע כי "תלונותיה אמינות ותואמות את התיעוד שבתיקה הרפואי אולם ישנו בתיק תיעוד של מצב קודם – פגיעה קודמת בצוואר בתאונת דרכים אשר גרמה לתסמונת כאב כרונית עם הגבלה בטווחי התנועה והקרנה של הכאב לגפה השמאלית העליונה".

 

המערערת חולקת על קביעת המומחה והגישה חוות דעת רפואית מטעמה, ערוכה בידי ד"ר קרת, אשר ציין כי לאחר אותה תאונת הדרכים ובמשך חמש שנים, מספטמבר 2009, לא נרשמה בתיקה כל תלונה הנוגעת לעמ"ש הצווארי. כך שעפ"י קביעתו, לא ניתן לייחס לתאונה שאירעה ביום 2/3/05 נכות מאחר ואין כל ממצאים של בדיקת הצוואר בסמוך לתאונה נשוא תיק זה, ולדעתו יש לייחס את כל מצבה של המערערת אך ורק לאירוע דנן.

 

המשיב הגיש התייחסותו של ד"ר ביקלס לחוות דעת זו לפיה העובדה כי בשנת 2009 המשיכה להתלונן המערערת על "כאבים בצוואר מצד שמאל שמקרינים ליד שמאל .. רגישות במימוש הגבלה בתנועות", מעידה על מצב המקנה נכות רפואית "ויש לנכות בעטיו נכות תפקודית קודמת".

 

מאחר והמחלוקת בין הצדדים היא רפואית, מונה ד"ר מיכאל רייכל כמומחה מטעם הוועדה. בחוות דעתו סקר המומחה את ההיסטוריה הרפואית של המערערת הנובעת מתאונת הדרכים, וקבע כדלקמן:

"התיעוד האחרון על כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל נכתב ביום 19.9.09. במשך חמש שנים אין תלונות ואין תיעוד רפואי על כאבי צוואר. לכן קביעת פרופ' ביקלס על מצב קודם בגובה 50% אינה סבירה. מצד שני לא ניתן להתעלם מבתלונות על כאבי צוואר והבדיקות הרפואיות שבוצעו, ולכן אין מקום לקבוע קשר סיבתי של גרימה בגין התאונה מיום 27.11.14.

... הנני בדיעה כי קיים קשר סיבתי של החמרה בשיעור של 80% בין האירוע מיום 27.11.14 לבין הפגימה בעמוד השדרה הצווארי".

 

ב"כ הצדדים לא ביקשו לחקור את ד"ר רייכל והגישו סיכומים בכתב, כאשר המערערת עומדת על קבלת הערעור במלואו וקביעת קשר סיבתי מלא, ואילו המשיב מסכים לקבלתו תוך אימוץ קביעותיו של ד"ר רייכל בדבר קשר סיבתי של 80%.

 

כאמור לעיל, החלטנו לקבל את עמדת המשיב (המעודכנת), דהיינו קבלת הערעור וקביעת קשר סיבתי של החמרה בשיעור של 80%.

 

לשיטת המערערת, התאונה שאירעה לה בשנת 2005 הייתה תאונה קלה, אשר בגינה קיבלה פיצוי כספי זעום מחברת הביטוח, עובדה המוכיחה כי נגרמה לה פגיעה קלה. המערערת מפנה לתוצאות בדיקות ההדמיה אשר עברה בעקבות תאונה זו, אשר לא העלו ממצאים המצביעים על פגיעה בעמ"ש צווארי ואף לא הצביעו על שינויים ניווניים.

 

באשר לטענה הראשונה, לא נוכל לקבלה. אכן המערערת פוצתה בגין תאונת הדרכים בסכום נמוך שמעיד לכאורה על מצב בלא נכות צמיתה, ואולם זאת על פי הנחת הצדדים באותה עת. המערערת לא עמדה לבדיקת מומחה רפואי, לא התקיים הליך משפטי ואין החלטה פוזיטיבית כי אינה סובלת מנכות. עצם העובדה כי ככל הנראה הניחה המערערת שהיא אינה סובלת מנכות ולכן הסכימה לסילוק התביעה בפיצוי נמוך, אינה מעידה כי אכן כך היה.

 

באשר לטענה השנייה, אכן אין בנמצא בדיקת הדמיה המצביעה על ממצא משמעותי כתוצאה מתאונת הדרכים, אולם אין ספק כי ממועד התאונה קיים רצף של תלונות על כאבי צוואר, וזאת לזמן בלתי מבוטל. כך בתיעוד רפואי ינואר 2007 צויין: "סיבת הפניה כאב צוואר קורן לצד שמאל עם תחושת רדימות", וכך גם בחודש ספטמבר 2009 צויין: "תאונת דרכים לפני 3 שנים, כאבים בצוואר מצד שמאל שמקרינים ליד שמאל נימולים... ."

 

המדובר בתלונות שנמשכו תקופה לא מבוטלת ומעידים על פגיעה משמעותית מעבר לחבלה החולפת מעצמה או לאחר טיפול פשוט. אמנם עצם קיומן של תלונות קודמות אינו בהכרח מלמד על הצדקה "לניכוי" בגין עבר רפואי, אולם כאשר באים לבדוק משמעות של עבר רפואי, יש חשיבות הן לאיכות התלונות, והן לכמותן. יש מקרים בהם קיימות תלונה אחת או שתיים אולם כאלה שניתן להגדירן "כאיכותיות" היכולות להעיד על בעייה משמעותית. לעומת זאת, יש מקרים בהם אין תלונה או ממצא "איכותי" אולם קיים מספר גדול של תלונות לאורך תקופה, הצטברות שיש בה כדי להצדיק קביעה כי אדם סבל ממצב רפואי קודם.

 

בעניינינו אמנם, כפי שטוענת המערערת, לא נמצא תיעוד רפואי בנוגע לכאבי צוואר כתוצאה מהתאונה מיום 2/3/05 בחמש שנים עובר לאירוע, אך לא ניתן להתעלם מרצף התלונות על כאבי הצוואר אשר נפרסות על גבי שנים מיום התאונה משנת 2005, כאשר אל תלונות אלו נלווות גם תלונות בדבר הקרנה לכתף ימין ובהמשך גם ליד שמאל ונימולים.

 

החומר הרפואי כולו עמד לעיונו של המומחה ד"ר רייכל, אשר בהתחשב בכלל נסיבות קבע כי חלק הארי ממצבה של המערערת נובע מהתאונה דנן. כידוע ההלכה היא כי לחוות דעתו של מומחה מטעם הוועדה יש משקל עודף על חוות דעת המוגשות מטעם הצדדים, מאחר ומדובר בגורם מקצועי ובלתי תלוי. במקרה דנן המדובר בקביעה מנומקת העולה בקנה אחד עם התיעוד הרפואי ועם השכל הישר.

 

 

 

אכן, חוות דעת המומחה אינה מחייבת את הוועדה וניתן לסטות ממנה. ב"כ המערערת הרחיב בעניין זה, אך שלא לצורך. הדברים ידועים ואף אנו סטינו לא אחת מהמלצות מומחה שמונה על ידנו מקום שמצאנו כי אינן תואמות את הדין או את המימצאים העובדתיים בתיק (וראו לדוגמא האחרונה הזכורה לנו תיק 7151-07-19). אך לא זה המקרה שלפנינו.

 

עיון בתיק הרפואי של המערערת, מגלה כי הפגיעה בתאונת הדרכים לא הייתה קלה כנטען כיום. המערערת המשיכה והתלוננה על כאבים, הקרנות ומגבלות במשך כארבע שנים לאחריה. כידוע הפסקת התלונות אינה מלמדת בהכרח על הפסקת הכאבים ולעיתים קרובות באים בפנינו נכים המסבירים כי לא המשיכו להתלונן מאחר והבינו כי אין לרופאים מזור עבורם. אולם גם אם נקבל שהמערערת הפסיקה לסבול מכאבים בשנת 2009, אין משמעות הדבר בהכרח כי החלימה באופן מלא מפגיעתה.

 

המומחה ד"ר רייכל הגיעה למסקנה בדבר קשר סיבתי גבוה לאירוע דנן, תוך מתן משקל מסוים לתאונה קודמת, וקביעתו מנומקת ומבוססת היטב. הקביעה משקפת את מומחיותו של הרופא על רקע ניסיונו. המומחה לא נחקר על חוות דעתו וזו לא נסתרה בכל דרך אחרת. לפיכך, איננו רואים סיבה שלא לקבלה.

 

אשר על כן, אנו קובעים כי החלטת המשיב מיום 19/08/19 תבוטל ותחתיה תוכר החמרה בשיעור של 80%.

 

בנסיבות, ישא המשיב בהוצאות המערערת בסכום של 4,000 ₪.

 

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021.

 

 

 

תמונה 4

 

תמונה 2

 

תמונה 3

אבישי קאופמן, שופט יו"ר הוועדה

 

דר' אלכסנדר קורת, חבר הוועדה

 

דר' נעמי אפטר, חברת הוועדה

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ