ע"מ
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
37101-10-11,29599-01-11,9100-01-11,1336-01-11,1298-01-11,9049-07-10,8408-10-10,21643-08-10,8950-07-10,36852-10-11,54570-01-11,46020-05-11,46049-05-11,37012-10-11,33472-06-11
16/09/2014
|
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר
|
| - נגד - |
מערערים:
1. ע"מ 37101-10-11 רצון נ' מס הכנסה - פקיד שומה נתניה
2. ע"מ 29599-01-11 גז סרג נ' מס הכנסה - פקיד שומה נתניה
3. ע"מ 9100-01-11 סילס נ' אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
4. ע"מ 1336-01-11 אוזן עמרם נ' מס הכנסה - פקיד שומה נתניה
5. ע"מ 1298-01-11 אוזן יצחק נ' מס הכנסה - פקיד שומה נתניה
6. ע"מ 9049-07-10 אוזן אריה נ' פקיד שומה נתניה
7. ע"מ 8408-10-10 חדד נ' מס הכנסה - פקיד שומה נתניה
8. ע"מ 21643-08-10 טכנומאן בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5
9. ע"מ 8950-07-10 ברבי ראובן נ' פקיד שומה נתניה
10. ע"מ 36852-10-11 ברבי דוד נ' פקיד שומה
11. ע"מ 54570-01-11 מגדליה חברה לבנין בע"מ נ' פקיד שומה
12. ע"מ 46020-05-11 פרחי אור בע"מ נגד פקיד שומה
13. ע"מ 46049-05-11 דוד יצחק ובניו בע"מ נגד פקיד שומה
14. ע"מ 37012-10-11 צחור ניהול וייזום פרוייקטים נ' פקיד שומה
15. ע"מ 33472-06-11 רימס בע"מ נגד פקיד שומה
עו"ד צבי חוברס ו/או גרי אגרון ואח'
|
משיב:
מס הכנסה - פקיד שומה
עו"ד קרן יזדי סופר
עו"ד אדם טהרני
|
| פסק דין |
בפני חמישה עשר ערעורי מס הכנסה שהדיון בהם אוחד מאחר שכולם מעלים שאלה משפטית זהה. עניינם של הערעורים הוא בשומות שהוציא המשיב למערערים שהעסיקו עובדים זרים בשנות המס שבמחלוקת. על פי השומות נדרש כל אחד מהמערערים לשלם היטל בגין העסקת עובדים זרים, מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004 התשס"ג - 2003 (להלן: "חוק ההיטל"). המערערים עותרים כנגד חיובם על פי שומות אלו בטענה, כי ההיטל אינו חל עליהם כיוון שעובדיהם נחשבים לתושבי ישראל, ולכן אין לחייב את המעבידים בתשלום ההיטל, וככל שההיטל שולם הם דורשים השבתו.
המחלוקת המשפטית
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת חבות המערערים בתשלום ההיטל בגין העסקת עובדים זרים לפי פרק י' לחוק ההיטל.
לטענת המערערים, פרשנות נכונה וראויה של חוק ההיטל ביחס לעובדים נושאי הערעורים ויישומה הנכון והראוי של פרשנות זו, מחייבת להביא למסקנה, שלעניין חוק ההיטל, העובדים הינם תושבי ישראל. לכן, אין מקום להטיל על מעסיקיהם את החובה לנכות ולהעביר למשיב את ההיטל. עיקר טענת המערערים היא שיש לפרש את המונח "תושב" בהתאם לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה"). בהתאם לסעיף 1 לפקודה מתקיימת לגבי העובדים חזקת התושבות ולפיכך לא ניתן, לחייב את מעסיקיהם (המערערים) בהיטל בגינם.
לטענת המשיב, "עובד זר", מעצם טיבו וטבעו, אינו בעל מעמד של תושבות. את "שאלת התושבות" של עובד זר, יש לבחון לפי הוראות הדין המסדירות את מעמדם של אלו שזיקתם לארץ ארעית, בהתאם לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") וכן בהתאם לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") והקריטריונים המנויים בהם. עמדת המשיב היא כי עובד זר, המועסק בישראל מכוח חוק עובדים זרים ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, מטיבו ומטבעו, איננו תושב, ולכן על מי שמעסיקו חלה חובת תשלום ההיטל.
ב. להלן הפרטים הצריכים לעניין
המערערים הם חברות או יחידים, אשר העסיקו בשנות המס הרלוונטיות עובדים בעלי נתינות זרה, בהתאם לרישיון עבודה תקף ואשר שהו בישראל במשך כל תקופת עבודתם, מעל ל-183 יום בכל שנת מס.
בשומות שהוציא המשיב למערערים, נטען, כי המערערים מחויבים בתשלום היטל בגין העסקת עובדים זרים בהתאם לחוק ההיטל.
המערערים מערערים על שומות אלו בטענה, כי אין ההיטל חל על עובדיהן, כיוון שאלה נחשבים לתושבי ישראל, אשר ההיטל אינו חל עליהם כלל.
תוך כדי ההליך שלפני הגיעו הצדדים להסדר דיוני. במסגרת ההסדר, נשלח מכתב ביום 4.9.11 (להלן: "המכתב מיום 4.9.11"), ע"י עו"ד יעל ורבה-זלינגר מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה לעו"ד צבי חוברס, אשר משרדו הגיש ערעורי מס בשם חברות או יחידים שחויבו בהיטל בגין העסקת עובדים זרים. במכתב האמור נכתב, כי הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה תוגש בקשה לנשיאת בית המשפט העליון להעברת הערעורים שהחלו לדון בהם לבית משפט מחוזי – מרכז, ומשאלה יועברו - לבקש את איחודם עם הערעורים שהוגשו מלכתחילה לבית משפט זה.
נאמר עוד במכתב מיום 4.9.11, כי כל הדיונים בסוגיה זו ימתינו עד לקבלת החלטה בשאלה המשפטית שבמחלוקת. בנוסף לכך נכתב במכתב האמור:
"ככל שההחלטה החלוטה תקבל את עמדתנו המשפטית תסתיים המחלוקת כולה. ככל שעמדתנו המשפטית תידחה יהיה צורך בבירורים עובדתיים לגבי כל עובד. לאור זאת הוסכם כי בשלב זה תמחקו את הערעורים התלויים בבתי המשפט במחוזות האחרים. אם לאחר ההחלטה בשאלה המשפטית יהיה צורך להגישם מחדש, ניתנת לכם הסכמתנו להארכת מועדים".
ביום 11.9.2011 הורתה כב' הנשיאה ד' בייניש, מכוח הסמכות שניתנה לה על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולנוכח הסכמת הצדדים, על העברת מקום הדיון בתיקים הבאים: עמ"ה 1134/07, עמ"ה 1216/07, עמ"ה 1010/08, ע"מ 21643-08-10 וע"מ 33472-06-11 מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית משפט זה.
כתוצאה מהחלטת בית המשפט העליון נקבע שהתיקים המצוינים לעיל בכותרת פסק הדין יאוחדו ויישמעו בפני.
טענות המערערים
לטענת המערערים, יש לפרש את חוק ההיטל בהתאם לפקודה. בהתאם לכך העובדים הזרים הם תושבי ישראל לפי ההגדרה בפקודה. משכך הם אינם עונים להגדרת "עובד זר" ועל כן ההיטל אינו חל בגין העסקתם. בהתאם לפקודה, המבחן לקביעת מעמדו של אדם כ"תושב ישראל" הוא האם "מרכז חייו" בישראל. בכלל זה ייבחנו, בין השאר, מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו וכן מקום האינטרסים החשובים שלו.
חוק ההיטל מפנה במפורש לפקודה, באומרו שלכל מונח בפרק י' לחוק ההיטל (הפרק העוסק בהיטל עובדים זרים), תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה. חוק ההיטל אף קובע מגבלה נוספת, על פיה לא ניתן לסטות מהמשמעות הנודעת בפקודה למונחים בהם משתמשים בחוק ההיטל, אלא אם נאמר במפורש אחרת (סעיף 44 (ב) לחוק ההיטל).