ע"מ 34207-02-15 סבג נ' פקיד שומה חיפה

1.בקשה להורות על מחיקת חלקים מתצהירו של המשיב, המערער בערעור מס זה. בבקשה נטען כי בתצהיר כלולות טענות המהות הרחבת חזית. נטען כי המשיב מעלה טענות בנוגע להפרשי ההון שנמצאו בנכסיו, טענות שזכרן לא בה במסגרת הלכי השומה. במיוחד נטען כי המשיב מעלה בתצהיר טענות ביחס להלוואות שנטל המערער מגורמים שונים בסכומים העולים על הסכומים להם טען בהצהרות ההון שהגיש וכן טענות בנוגע להלוואה מנושים נוספים לאלו שנזכרו על ידו בהצהרת ההון. עוד העלה המשיבה לראשונה, כך נטען כי חלק מהכספים שנמצאו מחשבונותיו מקורים בהחזרי הלוואות בעלים שנתן לחברות שבשליטתו.

2.המשיב אינו כופר בכך שמדובר בטענות שלא נזכרו עלך ידו בהליכי השומה אולם מבהיר כי בשל ההליכים המרובים שננקטו כנגדו על ידי נושיו לא הצליח לאתר את כל המסמכים בשלב השומה. רק כעת, לאחר הגשת הערעור, איתר את מלוא המסמכים והצליח לפרט את מלוא העובדות הרלבנטיות. המשיב מדגיש כי על בית המשפט מוטלת ובה לברר את מס האמת ועל הוא סבור כי יש להתיר לו להביא את מלוא הטענות בפני בית המשפט ולפרוש את כל ראיותיו.

4.כידוע הלכה היא שערעור מס אינו ככל הליך רגיל וכי לבית המשפט סמכות רחבה בגדרה הוא "יאשר יפחית, יגדיל או יבטל את השומה או יפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון" (סעיף 156 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. ערעור מס אינו הליך ערעורי רגיל והביקורת השיפוטית במסגרתו אינה זהה לביקורת של ערכאות ערעור על ערכאה דיונית אחרת. הביטוי "ערעור" אינו מחייב בהכרח את הקביעה כי עסקינן בהליך ערעור ומוכרים הליכים שונים המכונים בדין ערעור אף כי במהותם הינם הליכים בראשיתים.

5. בע"א 1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה (2.4.2015) אומר בית המשפט העליון :

אנו מקבלים את הצהרת המשיב – כפי שהיא עולה מתגובתו לבקשה שלפנינו – לפיה עמדת המשיב היתה מאז ומעולם שהצדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות לשם בירור מס אמת, בכפוף לכך שאפשרות זו לא תנוצל לרעה, בנתון לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכי טענות המבקשת בעניין שלפנינו אינן אלא "התפרצות לדלת פתוחה". ואכן, בית משפט זה פסק זה מכבר כי בדונו בערעור מס, יושב בית המשפט המחוזי לא רק כמכריע בסכסוך בין שני בעלי דין כבערעור אזרחי רגיל, אלא שמוטלת עליו חובה לוודא שהשומה תהא שומת אמת (ע"א 495/63 מלכוב נ' פקיד השומה, תל-אביב, פ"ד יח(2) 683, 686).

ואולם, יובהר, אין בהלכה זו כדי לאפשר לנישום העלאת טענות חדשות ללא כל מגבלה לפני בית המשפט המחוזי. השאלה אלו טענות חדשות ראויות להישמע ובאיזה שלב, מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי, והוא אמור להפעיל בעניין זה שיקול דעת מדוד ושכל ישר, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה

6.דומה כי בשלב זה אין לשלול מהמשיב להעלות את הטענות הנטענות על ידו בתצהיר אף אם הן חורגות מהטענות וההסברים שהועלו על ידי בהליכי השומה. אין טענה, לא כן שכן ראיה, כי המשיב פעל בחוסר תום לב כאשר נמנע מהבאת הטענות בשלבי השומה והסברו בדבר הקשיים במציאת הראיות ייבחן במסגרת הראיות שיובאו בתיק.

כמובן שהעיכוב בהעלאת הטענות עשוי להיות בעל משקל בהערכת מהימנות הגרסה המאוחרת וככל שיהיה צורך בכך אתייחס לנפקות האיחור במסגרת ההכרעה בתיק לגופו.

7.עם זאת בעניין אחד יש לקבל א טענת המבקש. המשיב העלה בתצהיריו לראשונה טענות בנוגע למועד הוצאת השומה ו ובנוגע לארכה שניתנה להוצאתה. טענות אלו אינן נוגעות לקשיים ראיתיים ואינם נובעות מההליכים השונים שננקטו כנגד המערער. העלתה בשלב כה מאוחר מהווה סטייה מטענות הערעור ונימוקיו ומהווה הרחבת חזית אסורה. יתרה מזו, בירור מס האמת , לו שואף המערער אינו מצדיק את העלאת הטענה באיחור.

על כן יש לדחות את הטענות הכלולות בסעיף 38 לתצהיר המערער.