ע. ב. ואח' נ' ג'מל ואח'

1.התביעה המונחת בפניי עניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד X, בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 15.5.2008, בהיותו כבן X שנים. הואיל והתובע לא החזיק, במועד הרלוונטי ברישיון נהיגה ונהג ללא ביטוח חובה, לא הוגשה התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 אלא על פי פקודת הנזיקין.

תמצית העובדות הדרושות

2.אין חולק כי במועד התאונה, נהג התובע בטרקטורון, ומולו בנתיב הנגדי נסע רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") המבוטח בידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). התאונה ארעה בעת שהנתבע בקש לפנות שמאלה, שאז התנגש בטרקטורון, ובעקבות כך נחבלו התובע ונוסע נוסף שהיה יחד עמו, באופן קשה.

3.כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית משפט השלום לתעבורה בעכו (ת"ד 4481-12-08) ובו יוחסו לו עבירות של נהיגה רשלנית, סטייה מנתיב, וגרימת נזק וחבלה של ממש לאדם. בית המשפט לתעבורה ראה לזכות את הנתבע מעבירה של נהיגה רשלנית ותחת זאת הרשיעו בנהיגה בחוסר זהירות וביתר העבירות נשוא כתב האישום.

4.בכל הנוגע לסוגיית החבות, הצדדים חלוקים בשאלת אשמו התורם של התובע להתרחשות התאונה. בנוסף, קיימת מחלוקת לגבי שאלת שיעור הנזק. אתייחס להלן לשתי השאלות בנפרד.

שאלת החבות

טענות הצדדים

5.לטענת התובע, התאונה היתה בלתי נמנעת מבחינתו, שכן הנתבע סטה באופן פתאומי שמאלה וחסם את נתיב נסיעתו כשהמרחק בין שני הרכבים הנו פחות מחמשה מטרים. עוד הוסיף התובע כי בית המשפט לתעבורה התייחס גם לחלקו באחריות, אולם אין בהכרעת הדין כל קביעה פוזיטיבית לגביו, המתבססת על ממצאים פוזיטיביים הנתמכים בראיות. כך לדוגמא, אין בהכרעת הדין כל קביעה פוזיטיבית כי התובע נהג במהירות או קביעה אחרת המלמדת על כך שהתובע תרם באשמו להתרחשות התאונה. עוד הוסיף התובע כי העובדה שהוא נעדר רישיון נהיגה וביטוח אינה מקימה, מניה וביה, אשם תורם לאירוע התאונה.

6.הנתבעים מצדם הפנו לקביעות בית המשפט לתעבורה שנכללו בהכרעת הדין ולפיהן לא ניתן לשלול אחריות תורמת משמעותית מצד התובע לאירוע התאונה, שכן מדובר במי שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה ולא עבר הכשרה מתאימה לנהוג בכלי רכב. בנוסף נקבע כי אין להתעלם מהעובדה שהטרקטורון "הועלם" מזירת האירוע בידי משפחתו של התובע מסיבה שלא הובהרה.