ע"א, רע"א
בית המשפט העליון
|
8299-10; 8499-10
15/03/2015
|
בפני השופטים:
1. הנשיא (בדימ') א' גרוניס
2. הנשיאה מ' נאור
3. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
|
| - נגד - |
המערערים:
1. המערער בע"א 8299/10: בנק מזרחי טפחות בע"מ
2. המבקש ברע"א 8499/10 והמשיב 2 בערעור שכנגד: בנק לאומי לישראל בע"מ
3. המערער בערעור שכנגד: בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד יפתח עניא
עו"ד מיכל שפיגל
עו"ד חאלד תיתי
עו"ד יעקב ריבנוביץ
עו"ד דרור טימור
|
המשיבים:
1. בע"א 8299/10: חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ
2. עו"ד גיל הירשמן-נאמן החברה בהסדר נושים
3. בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים
4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
5. ישרלייזר רעים 2000 אגש"ח בע"מ
6. אף. סי. (פליינג קרגו) תובלה בינלאומית בע"מ
7. ברע"א 8499/10 ובערעור שכנגד: עו"ד עמית פינס ומר יוסי רקח-בתפקידם כנאמנים של ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ לביצוע הסדר נושים
8. בנק מזרחי טפחות בע"מ (המערער שכנגד)
9. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
10. כונס הנכסים הרשמי
עו"ד גיל הירשמן
עו"ד עמית פינס ומר יוסי רקח
|
| פסק-דין |
הנשיא (בדימ') א' גרוניס:
- חברה ישראלית מייצאת סחורה לחו"ל. לשם מימונם של משלוחי היצוא מתקשרת החברה עם בנק בו יש לה חשבון. בבקשות המימון מן הבנק עליהן חותמת החברה נקבע, כי הבנק יפרע את החוב מתוך הכספים שיתקבלו מהלקוחות בחו"ל ושיופקדו בחשבונה של החברה. לימים נקלעת החברה המייצאת לקשיים כלכליים ונפתח לגביה הליך הבראה. התחרות על הזכות בתמורות היצוא בין הבנק המממן לבין נושים אחרים מעוררת שאלות הנוגעות לסיווג ההתקשרות במסגרתה מומנו משלוחי היצוא. לב העניין סובב על השאלה האם עומדת לבנק המממן עדיפות בכספים שהתקבלו מן הלקוח בחו"ל של החברה בגין משלוחי היצוא אותם מימן הבנק, או שמא תמורות היצוא הן חלק ממסת הנכסים של החברה המייצאת, העומדת לחלוקה לנושים. זו המחלוקת בקליפת אגוז ועליה האירו בעלי הדין מכיוונים שונים.
- ענייננו בשני הליכים, אשר נשמעו בצוותא נוכח הדימיון העובדתי והשאלות המשפטיות המשותפות שהם מעוררים. ע"א 8299/10 הוגש במקור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ה' ח'טיב) מיום 28.9.2010 (בתיק פר"ק 401/09). התיק הוחזר על ידינו לטיפולו של בית המשפט המחוזי על מנת שישוב ויבחן את הכרעתו לאור ראיות נוספות, שצירופן הותר בבית משפט זה (החלטה מיום 12.12.2011). לאחר שהעניין הוכרע בשנית על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (הפעם על ידי כבוד השופט ע' עיילבוני) בהחלטה מיום 24.8.2012, נמשך על ידינו הטיפול בערעור. רע"א 8499/10 וערעור שכנגד הוגשו על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ע' עיילבוני) מיום 17.10.2010 (בתיק פר"ק 113/09). בשני ההליכים שלפנינו, קבע בית משפט קמא כי הבקשות למימון משלוחי יצוא מהוות למעשה המחאות זכות על דרך השעבוד, שאינן טעונות רישום. יוער, כי הצענו לבעלי הדין בשני הערעורים כי ההכרעה תיפול על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (החלטה מיום 4.3.2013). הצעה זו לא התקבלה על ידי כל בעלי הדין, ומשכך אין לנו אלא להכריע בערעורים לגופם.
אלה היו מהלכי הדברים בתמצית, וכעת יובאו הם בפירוט. לנוכח מורכבותם של המקרים שלפנינו, יש מקום להרחיב מעט בתיאור העובדתי ובטענותיהם של בעלי הדין בכל אחד מן ההליכים. זאת, על מנת לצייר תמונה מדויקת ככל הניתן, שעל בסיסה ניתן יהיה להכריע.
ההליך בע"א 8299/10 – רקע עובדתי וטענות בעלי הדין
- חברת בית השיטה חרושת מתכת (בהח) בע"מ (להלן – חברת חרושת) פועלת בתחום ייצור ושיפוץ של חלקי קטפות כותנה. לצורך קבלת אשראי ושירותים בנקאיים שונים פתחה חברת חרושת חשבון בסניף בית-שאן של בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן – בנק מזרחי). במסגרת פעילותה המסחרית התקשרה חברת חרושת בעסקאות יצוא עם לקוחות בחו"ל, אשר הוסכם איתם, כי התמורה עבור המוצרים תשולם במועד מאוחר למועד אספקת הסחורה. לצורך קבלת מימון ביניים למשלוחי היצוא, פנתה חברת חרושת מפעם לפעם אל בנק מזרחי והציגה בפניו חשבונית שהוציאה ללקוח בחו"ל. בבקשות המימון שנחתמו על ידי חברת חרושת, שכותרתן "הצגת מסמכי יצוא" (להלן – בקשות המימון), נכתב בסעיף 4 תחת הכותרת "מימון", כדלקמן:
"נא לממן לנו את משלוח היצוא הנ"ל לתקופה של _____ ולזכות את חשבוננו פמ"ח בסכום של _____. את המימון תגבו מהדוקומנטים כשייפרעו על ידי הקונה בחו"ל, או במקרה של אי פירעון נשלם לכם את החוב מתוך חשבוננו פמ"ח, או על ידי רכישה לפי השער ביום הפירעון בצירוף הריבית החוקית עד ליום התשלום בפועל."
חברת חרושת הודיעה ללקוחות בחו"ל, במסגרת החשבוניות שהוצאו להם, להעביר את הכספים לחשבונה בבנק מזרחי, כדלקמן:
"Payment Terms:
Due 120 days from the date on B/L
to our Account# 135918 at Bank Mizrahi
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת